"אם לא מתגייסים לצה"ל מבטלים מצות עשה"? הרב דרוקמן כותב ב'קוקר' מכתב חריף לרבנים דת"ל

תגובה לרב רפי פויירשטיין

ב"ה

הרב דוד מאיר דרוקמן
רב העיר קרית מוצקין

אי גיוס לצה"ל הוא "ביטול מצות עשה"? – האומנם?

הרב רפי פוירשטיין מ"צוהר" תקף את רבה של צפת הרב שמואל אליהו על שהשתתף בעצרת התפילה בירושלים.
הרב פוירשטיין טען כי מי שאינו משרת בצה"ל הוא "מבטל מצות עשה" (ידיעה באתרים)

10 שאלות תם

ידועה אימרתו של רבי ישראל סלנט, כי כל השנה צריך להיות יהודי בהרגשה של 'אלול', וחודש אלול הוא בודאי אלול. האידנא, יש כנראה האומרים שכל השנה צריך לומר 'תורות של פורים', ועל אחת כמה וכמה שיש לנהוג כך בחודשי הפורים – אדר ראשון ושני….

ביחס למה דברים אמורים? לא אחת, ובמיוחד לאחרונה, נשמעות הכרזות מפי אישים תורניים ב'ציונות הדתית לאומית' כי קיימת ממש 'מצווה' לשרת בצבא, וזאת אפילו אם זה בא על חשבון לימוד תורה.

איברא, שעד ימים אלה לתומי סברתי כי 'מצווה' זו נולדה במוחם של לבלרי עט מליגה ב' או ג' של ציבור זה, אלא שבימים האחרונים האזנתי להקלטה מדברים שאמר במוצאי שבת קודש האחרון, אחד מהרבנים הנחשבים, המוכרים והמוקרים (גילוי נאות: גם על ידי), מכותל 'המזרח' של ציבור זה, ואם זה לא היה אדר שיש להרבות בו בשמחה, לא היה נותר אלא מאד להצטער.

* * * * *

וכה אמר רבו של הישוב הר ברכה הרב אליעזר מלמד שליט"א (כמעט מילה במילה), במסגרת תכנית 'מלוה מלכה' ברשת ב';

* נתחיל מסיום דבריו: "והלוואי וכל ישראל היו במסגרת ישיבות ההסדר". כך לא פחות.

* במענה לשאלה – האם יש להפריד תלמידי ישיבה מהסטנדר למען שירות בצבא עונה הרב מלמד – שרק מי שלומד על מנת, בהמשך הזמן, ללמד, לו – יש היתר להמשיך ללמוד (ובכך הוא מיישב, מדוע הוא עצמו עשה אך שירות צבאי "קצר מאד"), אבל ביחס לכלל ישראל:"יש מצווה שילך לשרת בצבא"!

* המשך: שירות בצה"ל לדידו של הרב מלמד היא 'מצווה', כמו ששמירת שבת היא 'מצווה'.

* ועוד הוא אומר: "בעיניי, 'גדולי ישראל' הם אלה שאומרים שיש מצווה לשרת בצבא".

רבים בציבור זה, ויש ביניהם יראים ותמימים, אהובים עלי, ברם, מה נעשה והאמת אהובה מהכול; השטחיות שאוחזת כאש בשדה קוצים בציבור הדתי-לאומי להגדיר את הגיוס לצה"ל כ'מצווה', והנובע מכך – ש 'ה'חרדים' הינם לא פחות מאשר "מבטלי מצות עשה של גיוס לצה"ל" –
מזכירה לי את הסיפור המשעשע, שפעם נתקל שמר'ל שהיה התמהוני של השטעטל, באחד האדמורי"ם כשהוא מרקד ב'קידוש לבנה'. שאל שמר'ל את האדמו"ר: רב'ה למה אתה רוקד?", ענה לו האדמו"ר: "קידוש לבנה הוא הרי מצווה, ומצוות צריך לקיים בשמחה".
לא הרפה שמר'ל והמשיך להקשות בחכמה: "רב'ה, 'אשר יצר' הוא הרי גם מצווה'?…

כך זה שעפ"י תחושות בטן שולפים ומחליטים מה נכלל בגדר של 'מצווה' ומה לא.

אגב, כדי להשלים את הסיפור הנ"ל – נחשוף שאותו אדמו"ר ענה לאותו שמר'ל (לאחר שקלט, כמובן, עם מי יש לו עסק): "הו, הו, כשיהיה לך 'אשר יצר' רק פעם בחודש (כמו קידוש לבנה) אוי וועסטו טאנצן (=אוי כבר תרקוד)..

* * * * *

הבה ניפרד לרגע מעליצות חודש אדר, ניתנה ראש ונשובה לענייננו, ונדון, לפחות בקצירת האומר, מהו באמת הגדר של 'מצווה',

אבל לפני כן – 10 שאלות תם, מה שנקרא 'קלאץ-קשיות', באזני הרב מלמד שליט"א:

א. האם הוא סבור שרבותיו הג'; הרב אברהם שפירא, הרב מרדכי אליהו, הרצי"ה קוק – ביטלו 'מצות עשה'? כי למיטב ידיעתנו – הנ"ל לא שירתו בצבא (לא בצה"ל, לא בהגנה, לא באצ"ל או בלח"י. אולי ב'משמר העם' – אינני יודע).

ב. מה הגדר של ביטול ה'מצוה' של שירות בצבא – האם זה כמי שמבטל חלילה מצות עשה של תפילין? ציצית? שופר? ברית מילה?

ג. ביקור חולים והלווית המת הינן אליבא דכולי עלמא בגדר של מצוות. האם סתם אדם או תלמיד ישיבה – צריך מידי בוקר לגשת ללוח המודעות ולערוך 'ספירת מלאי' – כמה מודעות עם מסגרת שחורה ל"ע הדביקו באותו יום, וזאת כדי ללוות את כל מתי עמך ישראל? נשמע הזוי? למה? זוהי הרי 'מצווה'?! עכ"פ כפי פשטות לשונו של הרב מלמד.

ד.האם חייב אדם לתת ..גט לאשתו – כדי לקיים מצות עשה של "וכתב לה ספר כריתות"?

ה. לחידוד הענין, נרשה לעצמנו להיסחף ולשאול; האם לא כדאי שאדם לפחות פעם בחייו …יגזול, כדי לקיים מצות עשה של "והשיב את הגזילה אשר גזל"?

ו. מהו בדיוק' ה'שיעור' ההלכתי של משך זמן קיום ה'מצוה' של שירות בצה"ל (כשיעור חזו"א? הגר"ח נאה?) – יום, יומיים, חודש חודשיים? כל החיים? 17 חודש כ'שיעור' ה'הסדר'? 24 חודשים כ'שיעור' בוגי יעלון? תורה היא, ולימוד היא צריכה.
מה המצב: האם רמי"ם בישיבות הסדר, נניח בגיל60, מקיימים בפועל את ה'מצוות עשה' הזו.
האם ראש ישיבת ההסדר הראשונה ('כרם דיבנה') הגרח"י גולדוויכט קיים את ה'מצווה'?

ז. מה יהיה הדין מי ששלטונות הצבא מסרבים לגייסו, (כ'כהניסטים', כ'נערי הגבעות', ואגב זה, לא נראה לי כי בעתיד יסכימו לגייס את אנשי 'תולדות אהרן') – האם יש למסור את הנפש ולהיכנס לבסיס הצבאי בכוח? שהרי לימדונו רבותינו ש'דינא דמלכותא דינא' לא תופס במצב ש'המלכות' מצווה לעבור על ציווי תורה, ואליבא דהרבנים הנ"ל יש "ממש מצווה להתגייס" – הרי שצריכים בכוח ובמסירות נפש לתפוס את הנשק ביד ולהצטרף לציבור הלוחמים! ה'מלכות' לא תכפה עלינו לבטל 'מצות עשה'. לא יעלה על הדעת!

ח. ובענין זה, איזו ברכה מברכים על קיום 'מצות' הגיוס'?

ט. וגם; האם רובה שהתיישן ובלה חייב 'גניזה' כדין תשמישי מצוה? או שמא יש להקל בזה כי לא נחקק עליו שם הוי'? שוב ראיתי שהרב אבינר פסק כי יש לטנקים גדר של 'מכשירי מצוה'. ודו"ק.

י. בודאי מתכוון הרב מלמד, שהמלחמה הנוכחית של עם ישראל כנגד אויביו הסובבים אותו הוא בגדר 'מלחמה מצוה' כמ"ש הרמב"ם: "אי-זו היא מלחמת מצווה – זו מלחמת שבעה עממים ,ומלחמת עמלק, ועזרת ישראל מיד צר שבא עליהם", שאז אפילו "חתן מחדרו וכלה מחופתה" מצטרפים ללוחמים.

לאור הנ"ל, מה המצב בישיבות ההסדר? האם החתן (או/ו הכלה) עומדים תחת החופה עם קלצ'ניקוב על כתפם ונעלים צבאיות לרגלם? ובאם התשובה היא שלילית: – האם אין חשש שהם בעצם מבטלים 'מצות עשה'?

קצרה היריעה מלהשתרע, אבל דבר אחד ברור: מי, מהציבור הסרוג', המתבטא שתלמיד ישיבה שאינו משרת בצה"ל הינו "מבטל מצות עשה", במחילה, מי שאומר כן, הינו לוקה בשטחיות תורנית מדהימה בלשון המעטה.

* * * * *

הבה נעשה סדר בערבוביא .
ובכן, להווי ידוע, כי ישנם כמה סוגי מצוות;

1. מצוות שחייבים לקיימן, ואי קיומן מוגדר כ'מבטל מצות עשה' (כמו תפילין, ציצית וכו').

2. 'מצוות' שאין חובה אישית לרדוף ולקיימן, אף שהמקיימן נחשב כמקיים מצווה (כמו מצות 'פטר חמור', 'ראשית הגז' וכו').

3. 'מצוות' שאמנם אין מחויבות אישית לקיימן, ברם, יהודי ירא שמים ישמח שתיווצר אצלו הזדמנות לקיימן.

ברם, לא מצינו, ויתירה מזו, חמור מאד יהיה לומר כי כדי לקיים את המצוות שבסעיפים ,2,3 הנ"ל – יש לגרום לביטול תורה דרבים, ועד כדי חורבן עולם התורה, היה לא תהיה!

(ועיין בכ"ז רמב"ם ס' המצוות סיום מצוות עשה, רמב"ם הל' ברכות פי"א ה"ב, של"ה שער האותיות אות א' בסופו, אות הקו"ף, קדושת האכילה, א'. ועוד).

ותן לחכם ויחכם עוד.

וזאת למודעי: מה שמרגלא בפומיה דהמון העם; "א מצוה אויף דיר" (="שיהיה לך למצווה"), "תזכה למצוות", שכל אלה בהחלט אמירות יהודיות נעימות ורגשיות, ברם, לאו בדווקא שהן קשורות לגדר הלכתי, וזהו על דרך השיר הנפוץ "מצווה גדולה להיות שמחה".
בהשקפה שניה, הבה נלמד זכות; אולי בכלל, הרב מלמד בהכרזתו כנ"ל ש"מצווה להתגייס לצה"ל" – הוא ורבותיו, התכוונו למושג "מצווה" כפי שהוא מורגל בפי הבריות, ותו לא.

* * * * *

זאת ועוד: מי גילה רז זה לרב מלמד שרק מי שלומד בישיבה מתוך כוונה ש"יצא ממנו משהו", היינו כשיטת הרב מלמד – רב, ראש ישיבה (ואם אני זוכר טוב את ההקלטה ששמעתי, הרב מלמד לא מתיר לימוד בישיבה ללא שירות צבאי אך לצורך להיות "ר"מ בישיבה תיכונית", זה מעט מידי לשיטתו).
– עכ"פ אנו מרבותינו הק' קיבלנו, וכך הוא ממש בכל הספרים הקדושים שאת מימיהם אנו משתדלים בע"ה לשתות – שעצם לימוד התורה לשמה, ללא כל תכלית, כולל לימוד ללא כוונה ש'רב ייקרא' ורשכבה"ג יכונה – עצם לימוד התורה נטו (אפילו לפלפול בעלמא עפ"י אמיתתה של תורה, ללא מסקנת המעשה אשר יעשון), הזכות הזו של ה'ביינק קוועצער' (חובש ספסלי בית המדרש) – 'מגנא ומצלא' על חיילי הצבא!

כמו שמצינו בחז"ל שזכות תורתו של דוד המלך גרמה לשר הצבא שלו יואב בן צוריה לנצח במלחמה, וכפי שהגדיר זאת גאון עוזנו רבנו הקדוש מליובאוויטש (שגם הרב מלמד, דומני, לא יחשוד בו שלא דאג לכלל ישראל) –ש'ציור' בחור ישיבה 'בטלני' עם הגמרא הישנה והקרועה אך תורם לביטחון ארץ ישראל!

מעשיה נודעה: ביקש המורה מתלמידיו בכיתת הגיל הרך, לכתוב חיבור קצר על 'מעשה טוב' שעשה לאחרונה. כתב אחד הילדים שהוא עשה 'חסד' והעביר יהודי זקן את הכביש. המורה מאד התרגש נוכח מעשהו האצילי של הילד ושאל אותו: "איך זה היה? האם הזקן ביקש ממך שתעזור לו?" / "לא, ענה הילד – הזקן לא ביקש. הכרחתי אותו. העברתי אותו את הכביש ..בעל כורחו".

אתם מבינים? בניגוד לפוליטיקאים, אליבא דמפקדת אכ"א – הצבא ממש לא זקוק לתלמידי הישיבות. כבר התפרסם בשער בת רבים, שהצבא סובל בעליל, לא ממחסור, אלא מעודף בכוח אדם! בא מכובדנו הרב מלמד שליט"א ושותפיו לדעה, ומלמדים אותנו כי ממש 'מצווה' על תלמידי ישיבה להיפרד מלימוד התורה הקדושה, למען עבודות צביעה של גזעי העצים בבסיסי צה"ל, או קילוף תפוחי אדמה במטבח ('שוויון בנטל' כבר אמרנו?), וכל זאת במטרה לקיים את 'מצות' הפוליטיקאים.
במילים פשוטות: 'להכריח' את 'הזקן' – את הצבא לקולטם. ומי שלא עושה כן – הינו על תקן ונכנס לגדר של "מבטל מצות עשה". כך לא פחות.

* * * * *

פתח דברינו האיר באווירת פורים המתקרב, וברשותכם, נחתום מעין הפתיחה.

להלן ציטוט מהשעות האחרונות:

"בשיעור ב'מכון מאיר' התייחס הרב ערן טמיר לביטוי 'נשמור על עולם התורה' אותו אומרים דוברים חרדיים הוא מוטעה. 'אפשר להבין מאיפה זה בא מחוץ לארץ, שם בגלות, אין לקב"ה אלא ד' אמות של הלכה. בלי עשייה, בלי מדע בלי לאומיות"". לא נגענו.

17 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. -למה פשוט כותב שורות אלו לא שולח ישירות את השגותיו לרב מלמד והוא היה עונה לו זה רק מראה שאנשים לא ב א מ ת מחפשים תשובות אלא רק…

    -אביעד |
    הגב
  2. גם אני חושב שדרוקמן ואבינר שני משוגעים שצרכים אשפוז דחוף!

    משתמש אנונימי (לא מזוהה) |
    הגב
  3. הרב דרוקמן הגיל עושה לך את זה לך למושב זקנים או לחילופין לבית משוגעים!

    דנה |
    הגב
    • ככה זה כשאין מה לענות, אה? ודרך אגב את ה' חיים דרוקמן גם תשלחי לשם (הוא הרי הרבה יותר זקן….)

      משתמש אנונימי (לא מזוהה) |
      הגב
  4. אם אני מבין נכון את טיעוני הרב דרוקמן, לשיטתו חובת הגיוס למלחמה איננה חובת "גברא" אלא חובת "חפצא".
    ואם זה "חפצא" זה אינו דוחה לימוד תורה, ובמיוחד שזו מצוה שיכולה להיעשות ע"י אחרים, וגם הצבא באופן אובייקטיבי לא חסר כוח אדם, כפי שהודיעו שלטונות צה"ל לא אחת.

    חזק וברוך לרב דרוקמן על הבהרת הדברים.

    אבוה דשמואל |
    הגב
  5. יאללה, מפיק עם חסר הבנת הנקרא.

    הרב דרוקמן שליט"א לא מבטל את ערכם של חיילי צה"ל,
    הוא רק טוען שגיוס לצה"ל אינהנ מצווה שדוחה לימוד תורה.

    שמוליק |
    הגב
  6. המאמר אמנם מתובל במילתא דבדיחותא, אבל מבאר בטוב טעם, כי מי שאינו מתגייס איננו מבטל מצות עשה.

    כל המגיבים הסרוגים כאן הם על תקן של "טענו בחיטים והודה לו בשעורים".

    מדקלמים מנטרות ששמעו בהסדר, ללא גישה למדנית בהבנת פשט ברמב"ם.

    לשיטתכם גם הרבנים הראשיים שלכם, הרב הרצוג הרב מרדכי אליהו הרב אברהם שפירא ביטלו מצות עשה כי לא שירתו בצה"ל או בהגנה.

    איתן |
    הגב
  7. כחרדי בוגר ישיבת חברון ואברך בכולל מוביל אני מתבייש ברדידות הדברים, ברור שמלחמה על קיומינו בארץ ישראל היא מלחמת מצוה עיין רמב"ם לגבי הצלת ישראל מיד צר. וכולנו בתוך לבנו מזדהים עם הצבא שהרי כשחלילה נהרג חייל בעופרת יצוקה כולנו היינו שפופים יותר מאשר נהרג בתאונת דרכים כי הם מייצגים אותנו וכן כשיש הצלחה מבצעית כולנו זקופי קומה ולכן נכיר טובה לאחינו שמוסרים נפשם על קיום האומה והם כהרוגי לוד שאין אחד עומד במחיצתם.

    משתמש אנונימי (לא מזוהה) |
    הגב
  8. הרבה דמגוגיה, אם זה נקרא מלחמת מצוה אז הרי חתן יוצא מחופתו, האם זה מצוה כפדיון פטר חמור ?
    נכון שזכות תורתו של דוד עשה יואב מלחמה, רק שהכותב הנכבד שכח לצטט שאלמלי לא עשה יואב מלחמה לא עסק דוד בתורה, אגב דוד גם נלחם כל השנים הראשונות,
    כמה לשרת ובאיזה גיל זה ענינו של הצבא ושל המלכות (המדינה)
    גם לקלף תפו"א צריך בצבא, וכבר אמר דוד המלך שדין אחד לאוחזים בחרב וליושבים על הכלים.
    עומדות היו רגלינו וכו' שמרבים לצטט אינו סותר את החובה לצאת לצבא, ישנם הרבה שחוזרים מהמלחמה כמו ירא ורך לבב חלשים ומבוגרים שהמשיכו ולמדו בשערי ירושלים בזמן המלחמה ובזכותם ניצחו.

    אשר |
    הגב
  9. המאמר רווי בציניות לעגנית אך ממעט ב'טענות לענין' לגופו של נושא.
    אולי יסביר לי כבוד הרב דרוקמן מדוע אין זו מלחמת מצוה שקיומה הוא מצוה??? יש פסוקים בתורה על יציאה למלחמה, התנ"ך מלא בסיפורים על מלחמה. זה לא סותר ללימוד תורה, דוד המלך היה שר צבא אצל שאול וגם אח"כ יצא לקרבות. (אולי זו הסיבה שחרדים לא נוגעים בתנ"ך, ובחנוכה שוכחים שהמכבים נלחמו למען ה' לא ע"י לימוד תורה אלא ע"י קרבות שגבו מחיר גם מהלוחמים. רק קרב אחד בתנ"ך היה 'ה' ילחם לכם ואתם תחרישון'- הקרב האחרון נגד המצרים, אך כל השאר היה בדרך הטבע או שילוב של סיעתא דשמיא עצומה וניסים עם השתדלות טבעית.
    ברור שיציאה לקרב בזמן הזה דורשת יותר ידע מאשר לתפוס סכין או חרב ולנסות להכות מישהו, ולכן היום חייבים תקופת הכשרה כדי לדעת להילחם, וברור שגם הכשרה זו היא מצווה.
    אין זו מלחמה שדורשת יציאה של חתן מחדרו, גם התורה לא התכוונה שכל מלחמת מצווה מגייסים את כל החתנים והכלות אלא במידת הצורך, וברור שאם היה כרך שהותקף ע"י שבט בדואי קטן שלא צריך את כולם.
    כלומר, כולם צריכים הכשרה לשעת הצורך למלחמה כוללת , אך בפועל משרתים זמן קצר ולא כל הזמן.
    מובן שיש בודדי בודדים גדולי דור שתועלתם גם בזמן קרב עצמו גדולה יותר בעורף מאשר בשדה הקרב, הם פוסקים ומובילים. על אחד כזה שכיום הוא אחד מגדולי הדור שליט"א והתגייס למשך חודש אמר הרצי"ה זצ"ל 'כולו קודש חוץ מחודש'. אבל אלו בודדים.
    שאר הלומדים יכולים להקדיש זמן להכשרה ובשעת הצורך לצאת לקרב. הם לא פחות מחתן שנדרש לצאת מחדרו, ועיין ר"ח על הגמ' בסוטה שכתב להדיא 'וכל שכן תלמידי חכמים'.
    אתם נדבקים לסטענדער לא כי הלימוד מציל את עם ישראל אלא כי אתם מנותקים מעם ישראל, מבחינתכם עדיף להיות בגלות בלי אחריות כלל ישראלית ורק עם שקט פרטי, מאשר מלכות ישראל שלימה. חבל שדוד ושלמה התאמצו כל כך שתהיה ממלכת ישראל, זה ממש ביטול תורה…
    בציפיה לגאולה שלימה ובנין בית המקדש וכינון מלכות דוד ושלמה וחידוש הסנהדרין והנבואה

    שמואל |
    הגב
    • מלחמת מצווה זה רק כיבוש הארץ המובטחת (רמת הגולן למשל זה לא חלק ממנה לפי הרב גורן) השאר זה מלחמת רשות שלא לא מוציאים. כמו כן הגמרא כבר מביאה שת"ח לא צריכים להשתתף במיסים שלצורך שמירה וקל וחומר שבגופם פטורים כי ת"ח התורה שומרת ("אבל זה מצווה")
      כמו כן הבדל קטן בין הצבאות בתנ"ך שם נמלכו בסנהדרין וביקשו שיתפללו עליהם כאן חס וחלילה להזכיר יזכור ה' באזכרת נשמות מי זה הדבר הזה הצבא מיועד שישמעו שירים ולהיות כור היתוך שיפסיקו להיות גלותים וללמוד מהספר הישן הזה עם הסיפורים על מלחמות

      יוסי |
      הגב
    • דרוקמן חתיכת מנוול שמדבר על גדולי ישראל! בקרוב מאוד יפנו אותו עם שאר המתנחלים לעזה

      משתמש אנונימי (לא מזוהה) |
      הגב
      • שים לב יש את הר' חיים דרוקמן ויש את החבדניק מקרית מוצקין הר' דוד מאיר דרוקמן. ורבו דרוקמן עם דרוקמן ולנו הישועה.

        צבי |
        הגב