הבוקר הלכה לעולמה גב' מרים-מרתה מוצן ע"ה, אמו של החזן יעקב מוצן ושל אחיו, אברימי, שנהרג במלחמת לבנון.
העיתונאית סיון רהב מאיר סיפרה הבוקר סיפור מרגש: "בחודשים האחרונים צילמתי כתבה מיוחדת ליום הזיכרון, שבה רציתי לספר את הסיפור הבא: מרתה ויוסף מוצן הם ניצולי שואה. בנם אבריימי, בוגר ישיבות "קול תורה" ו"שעלבים", נפל במלחמת לבנון. הטנק שלו נשרף. מייד אחרי השבעה החליטו חבריו להתחיל שיעור תורה לזכרו, בבית ההורים. יש הרבה שיעורי זיכרון, אבל כמה מהם נמשכים 37 שנים רצופות? הם התחילו כבחורים צעירים, היום כולם כבר סבים לנכדים. בכל שלושה שבועות, כמו שעון, הם מגיעים לבית משפחת מוצן בפתח תקווה. האבא יוסף נפטר לפני כמה שנים, והשיעור נמשך: חלקם רבנים ומחנכים, חלקם בתחום העסקים, אחד מהם שופט – והמשפחות של כולם יודעות שאי אפשר לקבוע שום אירוע בערב של "השיעור אצל מרתה".
"כשבאנו לצלם, מרתה ישבה בסלון. המספר מאושוויץ על היד, ומולה תמונה שבה המספר האישי של אבריימי. כשהחברים נכנסו בזה אחר זה, וקול התורה נשמע בסלון – פניה אורו. "אין דבר כזה בעולם", אמרה לי, "שככה דואגים לעילוי נשמתו של חבר". באותו ערב, אחרי השיעור, חשה ברע ואושפזה. בנה, החזן יעקב מוצן, עדכן אותי לאחרונה שהיא הולכת נחלשת. הלילה מרתה נפטרה.
"היא תובא למנוחות היום, ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. מסע חיים של אמונה וגבורה, שנמשך 92 שנים, שעובר דרך אושוויץ ולבנון – יסתיים בבית העלמין בפתח תקווה. לא ידעתי שאני מצלמת את השיעור האחרון, אבל כשיצאתי מהסלון הקטן והחמים שלה, הייתה לי תחושה שכל המאה האחרונה בתולדות העם היהודי נוכחת כאן: שואה, תקומה, תורה. לזכרה".
היצירה המפורסמת שכתב מוצן לזכרו של אחיו:
תגובות