הגראי"ל סוחב על גבו הכחוש את עולם התורה \ חיים ולדר

לאחר העברת תיקון חוק גזירת הגיוס הסופר חיים ולדר משיב ל'פלג הירושלמי' וכותב את דעתו על העברת תיקון החוק שיתן שקט ל-30 שנה {דעה}

אות חיים – חיים ולדר

1.

חג החנוכה חלף עבר לו, ובמהלכו אירעו לנו, לציבור החרדי, ובעצם לכלל ישראל, כמה ניסים גלויים, במספר תחומים שהם בציפור נפשנו.

מספר ימים לפני חנוכה הצליחו בסיעתא דשמיא, החכי"ם של יהדות התורה בהוראתם של גדולי ישראל שליט"א להעביר את התיקון לחוק הגיוס. למחוק את החרפה שדרשה סנקציות פליליות לדוחי השירות ובעצם להבטיח עוד מרחב נשימה לעולם התורה (לפחות עד הצורר הבא).

כמה ימים לאחר מכן, תוקנו בזה אחר זה עוולות שפגעו בלחם של בני התורה, תקציבי הישיבות הסמינרים והתתי"ם גדלו ללא הכר ועולם התורה קיבל חיזוק משמעותי בבחינת "אם יש קמח – יש תורה".

2.

כדי להבין איזה נס קרה לנו חייבים  לדעת "מה היה קורה אילו".

אלמלא החוק החדש, היה פוקע ההסדר הקיים ומאות אלפי בחורי ישיבות ואברכים היו מקבלים צווי גיוס. כמובן שרובם ככולם לא היו מתגייסים, וזה היה הופך אותם לעבריינים.

כשאתה עבריין אתה לא לגיטימי. אתה לא אמור ללמוד בישיבה ובוודאי שהישיבה או הכולל לא יקבלו עבורך תקציב. מלבד אלפים מהפריפריות שעלולים היו להיכנע להם ולהתגייס, את כל השאר הם היו פשוט מרעיבים.

מאיפה שלא תסתכלו על זה, עולם התורה היה חוטף מכה אנושה. אמנם לא היה מתמוטט כי בשום סיטואציה עולם התורה לא יתמוטט, אבל אלפים ואולי למעלה מכך היו מוצאים עצמם בשוקת שבורה.

למעשה הסכנה הזו היתה כבר לפני 14 שנים, ואיש אחד, גדול הדור, זקן העדה, בחכמתו מנווט ומוביל אותנו לחוף מבטחים. הוא סוחב על גבו הכחוש את כל עולם התורה ובינתיים העביר אותו מגדה אל גדה מבלי שאפילו יירטב.

הוא עושה זאת כמו שיהודים עשו זאת בכל הדורות, בחכמה בתבונה בראייה למרחוק ובענווה. מלמד איתנו כיצד להתנהל, לא בכוחי ולא בעוצם ידי ולא בהצהרות נבובות וריקות מתוכן ולא בקרבות רחוב הכרורכות בביטול תורה ובאבדן העדינות הישיבתית. הכל נעשה בשקט בחדרי חדרים בלי להטריח את בני התורה לצאת ממקומם, פרט לפעם אחת בה נכתב סעיף אחד לא במקום על סנקציות פליליות, וברגע אחד הוציא מיליון איש לרחוב. וכולם הבינו כמה כוח כבש כל העת.

 

אני מרגיש חובה לתת קרדיט לשליחים של גדולי הדור ושלנו, שעשו בסיעתא דשמיא את כל החיל הזה. אלה שבחנוכה האחרון הצליחו למחוק את הסנקציות הפליליות (להן התנגדו בתוקף) וגם את אלא הכלכליות (להן הסכימו בלית ברירה). אלא שהכפילו את תקציב הישיבות, שקוצץ בקדנציה האחרונה לחצי ועל פי המתווה שנקבע בקדנציה הקודמת הוא היה אמור להיות מקוצץ בעד חצי משמע כל אברך היה אמור לקבל 200 שקל לחודש.

תחת זאת הוכפל תקציב הישיבות הסמינרים והתתי"ם והוא עומד למעלה ממיליארד שקלים. תלמידי הישיבות מחו"ל שתקציבם נמחק לחלוטין הוחזר במלואו בזכות השתדלותם. לא יאומן כי יסופר.

מדובר בששת חברי סיעת יהדות התורה הרב יעקב ליצמן הרב משה גפני הרב מאיר פורוש, הרב אורי מקלב הרב מנחם אליעזר מוזס והרב ישראל אייכלר, ונוסיף את מי שמסייע באופן פעיל מבחוץ הרב יעקב אשר ואי אפשר שלא לחתת קרדיט לשבעת חברי סיעת ש"ס. אבל הכל יסכימו, בלי לפגוע באחרים כי בראש ובראשונה עומד שליח הציבור המוביל מזה כמעט 30 שנה את סיעת "דגל התורה" הרב משה גפני.

אני יודע שבימינו לשבח נציג ציבור זה נראה כמו התחנפות "וכמה הוא משלם לך" אבל אני לוקח את הסיכון, גם כי רוב הציבור יודע שאין לו דרך לשלם לי וגם כי לא איכפת לי שיגידו ככה. אני רוצה לעלות למגדל הכי גבוה לקחת את המקרופון הכי עוצמתי ולצעוק את מה שאני חושב על הרב משה גפני כי איש ציבור חייב לשמוע גם את זה, וגם אתם תהנו ותהנהנו לנוכח ההגדרות.

דומה שששליחא דרבנן זה, ניחן כל היתרונות הכישרונות ששליח מסוגו נדרש להם: חלקן מנוגדים זה לזה. זהירות ואומץ, בריונות וכניעה, אדישות ורגישות, היפראקטיביות ומתינות, וכחנות והסכמה עקשנות והתפשרות, סכסוך והשלמה צעקה ולחישה צחוק וזעם, דחייה וקירוב. את הדברים הללו הוא עושה במינון המדוייק ועד הקצה, כדי לקיים הוראת גדול הדור ולהשיג לעולם התורה ולמאות אלפי היהודים החרדים לדבר ה' את צרכיהם.

רק שתי תכונות לא מצאתי בו. תמימות וחנופה. אולי זה חיסרון אולי לא. אך האיש בא לעבוד למענינו עם מלא חפניים מחכמת הפילפול היהודי, עם חדות עירנות, אבחנה בין עיקר לטפל, ויכול תמרון שאינה מביישת את גדולי האסטרטגים. קחו את המאבק שהתקיים השבוע מול הבית היהודי ותראו איך מתמרן הרב גפני בין פיצוץ מבוקר לפיצוצי משנה, כדי לאלץ את ראש הממשלה להתערב בינו לבין סמוטריץ', כשהמחיר הוא שמן וקמח לעולם התורה.

יהודי חשוב בשם הרב שמואל מליק, אמר לי בשם כ"ק האדמו"ר מויזניץ זצוק"ל פשט בפסוק "ישמח זבולון בצאתיך ויששכר באוהלך". לזבולון, כך אמר יש הרבה סיבות לשמוח כי הוא הרי עשיר ויש לו ממון וספינות וכל טוב, אבל הדבר שעליו הוא הכי צריך לשמוח זה ש"יששכר באוהליך". כי אם האברכים יצאו מאוהלה של תורה ויצאו לעבוד, אז באמת ה"זבולונים" יהיו צריכים לדאוג…

הרב גפני, הגיע מהכולל לפני 28 שנים, וזכה ליחס המזלזל של בעלי בתים לתלמיד חכם "מה כבר הוא מבין" מהווה הוכחה אמיתית לדברים הנ"ל. הוא הוכיח לעולם שבכל אברך כולל יש את הפוטנציאל לכל תפקיד שיש, והוא יעשה זאת יותר טוב מכולם. ייתכן ורק הקידוש השם הזה בתוכנו פנימה וכלפי חוץ, הצדיק את יציאתו מן בכולל.

3.

אוֹדְךָ ה' כִּי אָנַפְתָּ בִּי יָשֹׁב אַפְּךָ וּתְנַחֲמֵנִי" (ישעיהו פרק יב פסוק א)

דרש רב יוסף: מאי דכתיב: "אודך ה' כי אנפת בי ישוב אפך ותנחמני"? במה הכתוב מדבר – בשני בני אדם שיצאו לסחורה. ישב לו קוץ לאחד מהן – התחיל מחרף ומגדף. לימים שמע שטבעה ספינתו של חבירו בים, התחיל מודה ומשבח, לכך נאמר: "ישוב אפך ותנחמני". והיינו דאמר רבי אלעזר: מאי דכתיב: "עושה נפלאות לבדו וברוך שם כבודו לעולם" (תהלים עב יח) – אפילו בעל הנס אינו מכיר בניסו!  (מסכת נדה דף לא עמוד א).

הציבור יושב על זרי הדפנה ולא יודע אילו סכנות ריחפו מעלינו, רוחניות וחומריות, עם השלכות לכל החלומות הפחדים התקוות והקשיים. ועל כך נאמר " אין בעל הנס מכיר בניסו".

אך אלה שמכירים את העניינים מקרוב יודעים שעל כולנו לשאת תפילה גדולה ומיוחדת לבורא עולם על חסדו הגדול איתנו, לא רק בעת הזאת אלה בכל דור ודור, כשעומדים עלינו לכלותינו הקב"ה מצילנו, וגם כשיש מכה הוא מצייד אותנו ברפואה, וגם כשיש הסתר פנים, תמיד יש מנהג וגדול הדור שמעתיק את השמועה ומוביל אותנו כרועה, ובפרט בדורות האחרונים שרוחות ההשכלה מרחפות זכינו לגדולי ומאורי הדור שינתבו ממרן החזו"א זצוק"ל עד למרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן שליט"א שה' יאריך ימיו ושנותיו.

" אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה. הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים".

בלשון צחות הייתי אומר שלפעמים, כדי להבין שה' הגדיל לעשות עימנו, אנו צריכים לשמוע את ה"גויים" אומרים זאת.

די לשמוע ולקרא אלה כתרים קושרת התקשורת לשליחים שלנו בכנסת (הם לא אוהבים זאת, אבל מודים שאין כמותם חרוצים ומוכשרים ועושים את שליחותם נאמנה) ברמה של לשפשף את העיניים ולא להאמין.

וכן, גם על ההשג הגדול של חוק הגיוס יש להם מה לומר, וכמה שהם מחרפים, כך אנחנו למדים על גודל הנס.

ומכל מאות אלפי המילים שנאמרו, נשים כאן רק את אלה של אבישי בן חיים. אחד שמבין:

חוק הגיוס, שורה תחתונה: שיטת המנהיג הליטאי הרב אהרון לייב שטיינמן הגאונית סידרה לחרדים 30 שנות פטור משירות צבאי!

משנת 1999 התחילו הדיבורים הכאילו רציניים על מהלך לגיוס חרדים, הוקמה ועדת טל לכאילו שוויון בנטל, הוקם הנח"ל הכאילו חרדי. החרדים עשו פרצוף כאילו מתעניין, הרב שטיינמן כאילו עצם עין ולא מעט בעלי עמדות התבלבלו ושגו לחשוב שאוטוטו יש שוויון בנטל…

שאלתי אז את ח"כ הרב גפני על "חוק טל" והוא לא יכול היה להסתיר את החיוך: "מה שחשוב זה שהרווחנו חמש שנים של שקט". כעת, החמש האלה יהפכו לשלושים.

 

 

 

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.