הדלפות המשטרה והקשר בין המפכ"ל לשר: המבקר לא מרפה

לדעת מבקר המדינה ישנו ליקוי בהליכי מינוי קצינים במשטרת ישראל, לכן יש לבחון מחדש את ההסדר הקובע את סמכויות השר לבט"פ למינוי קצינים בכירים במשטרה. הליך מינוי ניצבים מתבצע על בסיס תשתית חסרה של כללים ומידע וב"ארבע עיניים" – שר ומפכ"ל בלבד

דו"ח חריף נוסף של מבקר המדינה שמתפרסם היום מצביע על מס' כשלים במשטרת ישראל, הראשון זה הליך המינויים שם כאשר ההחלטות מתקבלות ע"י השר לביטחון פנים והמפכ"ל ועל כן ישנו חשש לקשר פוליטי, הכשלים הנוספים מצביעים על אי שמירה של חומרי חקירה וכן הדלפות מחקירות משטרה

לדעת מבקר המדינה ישנו ליקוי בהליכי מינוי קצינים במשטרת ישראל, לכן יש לבחון מחדש את ההסדר הקובע את סמכויות השר לבט"פ למינוי קצינים בכירים במשטרה. הליך מינוי ניצבים מתבצע על בסיס תשתית חסרה של כללים ומידע וב"ארבע עיניים" – שר ומפכ"ל בלבד.

המשטרה אמנם השקיעה מאמצים ניכרים בבניית שיטת מינויים חדשה אך קיים עדיין חסר יסודי בהליך מינוי הקצינים הבכירים. הממצאים מעוררים חשש לכך שלעיתים מתקבלות בהליך המינוי החלטות שרירותיות או שגויות, ולעתים אף החלטות שאינן שוויוניות ואינן עולות בקנה אחד עם סדרי מינהל תקין; הדבר עלול לפגוע באמון הציבור באופיה הממלכתי, המקצועי וא-פוליטי של המשטרה.

מייצגי המדינה בערכאות – עיון וטיפול בחומרי חקירה בהליך פלילי: לאחרונה הוקמה יחידה חדשה במשרד מבקר המדינה – היחידה לביקורת על הפרקליטות ומייצגי המדינה בערכאות. זוהי הביקורת הראשונה שלה.

מדובר בתמונה עגומה של הזנחה קשה ומתמשכת בכל הנוגע לאחסון ושמירה על מוצגים. והדבר הביא לנזק ממשי ולאבדן מוצגים. הפרקליטות הגישה כתבי אישום רבים, למרות שהייתה ערה לכך שהמשטרה טרם העבירה לה את כל חומרי החקירה כמתחייב. מבקר המדינה גם העיר על מקרים שבהם הפרה המשטרה את איסור הפרסום מחקירות ,פרסמה תיעוד של מעצרים וחשפה פרטים האסורים לפרסום על פי הוראות הדין.

תגובת המשטרה

משטרת ישראל מברכת על דו"ח מבקר המדינה, מאמצת את מסקנותיו, ותפעל ליישום הנושאים העולים בו. יתרה מכך, חלק ניכר מההערות שעלו בדו"ח המבקר, כבר נבחנו ואומצו ע"י המשטרה עוד בטרם פרסומו, במסגרת תהליכי בקרה ולמידה אותם מקיימת המשטרה באופן תדיר.

הסמכות למנות קצינים בכירים.

משטרת ישראל אמונה, בין יתר חובותיה, על שמירת החוק והדמוקרטיה, ועל כן יש צורך להפרדה מירבית מהשפעות ושיקולים זרים וחוץ ארגוניים. לאור זאת, במשטרת ישראל רואים חשיבות במתן עצמאות למשטרה למנות את קציניה, זאת אף מעבר למצב הקיים בכל גוף בטחוני אחר. בהקשר זה נציין כי הליך השיבוץ והקידום בגופים ביטחוניים מקבילים מבוצע במרביתו על ידי ראש הארגון בלבד.
למעלה מן הצורך, נציין כי מאז כניסתו של המפכ"ל לתפקידו, המלצותיו למינוי קצינים בכירים אושרו על ידי השר לביטחון הפנים.
עם זאת נדגיש, כי אין בכוונת המשטרה לקחת לידיה את הסמכות למנות את כל שדירת הקצונה הבכירה, אלא רק את דרגות הסנ"צ והנצ"מ, וזאת על מנת לאפשר ניהול תקין ויעיל של הארגון עם מינימום חשיפה לשיקולים אחרים.

הליכי מינוי קצינים – הגדרות ודרישות תפקיד:

בשנים האחרונות, הנהיגה משטרת ישראל שיטת מינויים חדשה, במסגרתה עבר כובד המשקל בשיקולים למינוי קצינים בכירים, בעוד שבעבר ניתן משקל גדול יותר לרקע המקצועי הרי שכעת המשקל הוא על מדדי האיכות כאשר רק הקצינים האיכותיים ביותר מקודמים. כך, ככל שדרגת המינוי גבוהה יותר, מדדי איכות הקצין הופכים לשיקול מרכזי יותר בקידומו, והרקע המקצועי שלו הופך משני (זאת מתוך התפיסה כי בתפקידים בכירים הקצין עוסק יותר בניהול והובלת תהליכים ארגוניים ופחות בפן המקצועי הטהור ולכן איכותו כמפקד, השכלתו, יכולותיו הניהוליות והמנהיגותיות חשובות יותר).
שיטת מינויים זו מונהגת לאור הרצון לפתח את הקצינים הבכירים, לחשוף אותם למגוון רחב של תפקידים ומקצועות, ולהעניק להם היכרות והבנה מעמיקות יותר עם הארגון על כלל מרכיביו ותפקידיו. זאת, בשונה משיטת המינויים הישנה שבה קידום הקצינים בוצע בציר מקצועי מצומצם בעיקר על סמך ניסיון מקצועי.

בימים אלה מגובש ספר תפקידים חדש שיהווה "עוגן וקו מנחה", בעל גמישות רבה יותר. יובהר כי אין מדובר בקידום לדרגי קצונת הביניים אלא בציר ההתפתחות של הקצונה הבכירה בלבד.
נדגיש כי על אף הנאמר בדו"ח, נקבעו כללים אחידים ושוויוניים לכל דרג בנפרד (סנ"צ-תנ"צ) המפורטים הן בנוהל אגף משאבי אנוש במשטרה, והן בהנחיותיו המופצות מעת לעת בטרם קיום כל סבב מינויים.

החלטות במסגרת הליך המינויים:

כל קצין במשטרת ישראל נמדד ומדורג בעזרת כמה וכמה כלים ומדדים, מספר גבוה יותר של כלים ומדדים ביחס לארגונים מקבילים. מדובר במדדי איכות המתוקפים כל העת מבחינה מחקרית, במטרה להבטיח רמת ניבוי גבוהה ביחס לסיכוי ההצלחה של הקצין. עם זאת, בכדי להבטיח קבלת החלטה אופטימלית, ההליך נותן מקום משמעותי גם לשיקול הדעת של המפקדים.
תחילת התהליך בדיון התנועות, בו מוצגים כלל נתוני הקצינים המועמדים והם נבחנים באופן מקצועי בפני חברי ועדה, לרבות מפקדו הישיר של הקצין והממונה המקצועי עליו. במהלך הדיון, ניתנת התייחסות של כל פורום המפקדים המשתתפים בדיון, והמלצותיהם נבחנות לכל אורך ההליך.

קצינים שנמצאו כמתאימים לקידום בדיון התנועות, נידונים על ידי ועדת הדרג המורכבת מראשי האגפים האמונים על בניין הכוח בארגון. תפקידה של ועדת הדרג הוא לקבוע בראייה ארגונית כוללת, מיהם המועמדים המתאימים ביותר לקידום, מבין המועמדים שכבר סומנו כמתאימים בדיון התנועות. ועדות הדרג כוללות דיון יסודי ומעמיק על כל קצין וקצין והם נמשכות על פני מספר ימי דיונים מלאים. החלטות ועדת הדרג מתבססות על הצבעות של כלל חברי הועדה, וסיכומיהם מאושרים על ידי מפכ"ל המשטרה.

קצינים שנבחרו לקידום במסגרת ועדת הדרג, מרואיינים על ידי המפקדים, ואלה מעבירים את העדפותיהם לצורך גיבוש לוח שיבוצים ארצי המשלב בין העדפות המפקדים להעדפות הקצינים המקודמים. כלל השיבוצים נידונים בדיון פתוח על ידי סגל הפיקוד הכללי של המשטרה.

הליך הקידום מבוצע במספר רב של שלבים ורמות שונות, ובכך יוצר את האיזונים הנדרשים ומאפשר בחינה של כל קצין במספר מדרגים.
גיל הקצין כפרמטר בהליכי הקידום:

הקשר בין הגיל לבין הקידום, נובע ברובו מן הקשר הקיים בין איכות הקצינים לבין גילם. איכות המועמדים משפיעה על סיכוייהם להתקדם בפועל יותר מהשפעת גילם.
הליך למינוי קצינים בדרגת ניצב:
הליך המיון לדרגת הניצב הנו הליך קפדני, המבוצע על ידי הדרג הבכיר ביותר במשטרה ובמשרד לבט"פ.
הליך זה נעשה מתוך רשימה מצומצמת של קצינים בדרגת תת ניצב, שביצעו מגוון רחב של תפקידים בארגון. הליך הקידום לתפקידים אלו מבוצע באופן פרטני תוך בחינת מכלול הנתונים לעומקם. ההחלטה מתקבלת על ידי השר לבט"פ ומפכ"ל המשטרה תוך התייעצות מעמיקה ופורה בין השניים. מכאן שהטענה לפיה התשתית לבחינת מועמדות הקצינים לדרג הניצב חסרה, איננה מתיישבת עם הליך המיון הקיים בפועל.

גיוס מועמדים חיצוניים לתפקידי קצונה בכירים במשטרה:
מתוך מאות מינויים בכירים שנעשו בשנתיים האחרונות, רק תשעה קצינים בכירים גויסו מחוץ לשורות הארגון. קצינים אלה, מונו לתפקידים מקצועיים הדורשים השכלה ו/או ניסיון תעסוקתי נקודתי המהווה יתרון בולט לתפקידים אליהם גויסו. לעומת זאת, לדרגי הפיקוד השונים ולתפקידים המבצעיים, קודמו ומונו רובם ככולם קצינים מתוך המשטרה.
——
נוסיף כי הליך הקידום והמיון של קצינים במשטרת ישראל, מתבצע באופן סדור ובהתחשב במכלול פרמטרים מקצועיים ואיכותיים.
מדובר בהליך רב שלבי שמתבצע תוך שקיפות, איזון ובקרת איכות מתמדת, המאפשרת בחירת הרף העליון של הקצינים לקידום.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.