ההבדל בין ביקורת בונה לגסות רוח • ה'מבקר' משיב על טור הבקורת על העסקונה החרדית • דע מה שתשיב

חופש הביטוי, כידוע, אינו מתיר לאדם לרמות את הציבור ולצעוק "שריפה" בתוך הקהל, ואשר על כן, עם כל הכבוד לדמוקרטיה, היא אינה מתירה לאתר חרדי לאפשר לכל דיכפין להשליך רפש ושיקוצים, ללעוג ולהתקלס באחיו החרדים ובדרכם.
אתר "קוקר" הציב בטעות בתוך האתר לרבות בכותרת הראשית, טור מלא בלע ושיטנה נגד הציבור החרדי ועסקניו, שכנראה נכתב על ידי 'גולש' מתוך המחנה. בשעה זו השגיאה הולכת לתיקון, והגולש יידרש לשנות את דרכו או להיחסם.
למען הסר ספק ולמען הבהר לכותבים דומים את גבולות המשחק הדמוקרטי כאן, אצטט, ביראה וברעדה, את כל הקטע הרלוונטי מדברי אותו 'גולש' שגלש רחוק מאד מצור מחצבתו:

" 'החרדים'; להם ללא ספק משפט הבכורה בתיאטרון האבסורד. מעולם לא נרשמו מהם מצטיינים בתסמונת ה'בת יענה'. כך שבשורה התחתונה הם יכולים להאשים אך ורק את עצמם, על המקום הכ"כ נחות ומסובך אליו הם הגיעו. הם כנראה הולכים לשלם עכשיו – וביוקר רב, על עשרות שנים של יוהרה ושכרון כוח. עשרות שנים שבהם הם היו משוכנעים לחלוטין שיש באפשרותם ללכת בלי ולהרגיש לגמרי עם. להסתפג מעדנות בכל מעדני השלטון, לסחוט את הלימון השלטוני מכל צדדיו האפשריים (והבלתי אפשריים), לקבל כל פריבילגיה אפשרית בכל תחום אזרחי שהוא. ועדיין, עדיין להמשיך ולזהות את המדינה כגוף לאומי משוקץ. כמערכת שאין להם בה חלק ונחלה. לתעב את הישראליות ולמדר עצמם מכל סוג של שותפות גורל לאומית, להסיר מעליהם כמעט כל חובה אזרחית אלמנטארית שהיא ולזהות בגוף המתקרא 'מדינה' כמשהו שהוא לא יותר מאשר אינסטרומנט נהדר לסחיטה וניצול ציני. כך שבעוד שרוממות משפטי מרנן הבריסקאיים לדורותיהם בגרונם, בידם המשיכו לאחוז עמוקות במנגנוני מחמדי השלטון ותפנוקיו. נו שוין, אז עכשיו מתקבל הרושם שמאן דהו החליט לצאת בקריאת 'חדל' למסכת האבסורד הזאת. לא מסובך. פשוט למדיי למען האמת. פתאום החרדים צריכים לתפקד באופן שהם אמורים להיות באמת ביחס למדינה ומוסדותיה 'אופוזיציה'. אויה אויה, זה כבר באמת עלול להיות למעלה מכישוריהם, להפסיק לתמרן, לשחק ולהצטעצע, להיות תוכם כברם ופשוט לומר את האמת. כמה פשוט, ככה מסובך ובלתי אפשרי. "

אין לי מושג, וגם לא מעניין אותי, מה עושה הכותב למחייתו וכיצד הוא מעביר את זמנו החופשי. העובדה שהוא כותב זאת בשם עצמו ותחת ניק בדוי, מספיקה בשביל לראות את הדברים כמות שהם – והם נראים רע. מאד.
העובדה שיכול לבוא כותב, ללא שהוא מציג רקע אישי כלשהו בעסקנות, בחינוך, בפיתוח רוחני עצמי, בידיעת התורה, בכלום בעצם חוץ מכשרון כתיבה, והוא מרשה לעצמו לזרוק שיקוצים ורפש באחיו – מעידה על נאמנות דברי חז"ל בסוף סוטה, כי "בעקבתא דמשיחא חוצפא יסגי".
אפילו אם הוא היה מתכוון רק לעסקנים החרדים (והוא לא), גם אז מדובר במעשה שפלות של צרות עין ורוע, מול עסקנים שמודרכים על ידי גדולי ישראל. גם אם יש לו ביקורת – זו כבר לא ביקורת בונה ולא הורסת. זאת חוצפה. או בהגדרת חז"ל: שטות, רשעות, וגסות רוח.
אפשר לכתוב בעדינות גם דברים קשים. אפשר לשאול שאלות ואף להציע מסקנות קשות. לעתים זו ברכה רבה. אבל גסות רוח היא מחוץ לתחום.
צריך להיות ברור לכולנו, שגם אם האתר פתוח לכל כותב – אין זה אומר שאין גבולות ואין איסורים, ובמקרה הזה זה לא רק איסורי לשון הרע ורכילות וכדומה, ואפילו לא רק עוון מסירה ורדיפה, אלא הרבה יותר פשוט – יש כאן מקום לכולם אך לא למי שבז ולועז לאחיו. עד כאן. כותבים כאלה יתכבדו ויכתבו את הגיגיהם באתרים חילונים לרבות אנטי-דתיים בעליל, עד שירחם עליהם הבורא ויטול מהם את כישרון ויכולת הכתיבה כדי שלא ירבו לחטוא.
צאו לכם מכאן. לא אתכם ביקשנו, ואתם אינכם אורחינו. אינכם רצוים כאן. המקום הוא בית חרדי, המארח בשמחה גם אנשים אחרים שבאים לשמוע לראות ולהכיר – ואפילו כאלה שיש להם שאלות, אך לא כאלה שבאים לחרף ולבזות ולירוק על פנינו – ולא משנה אם הם מאנשי "יש עתיד" או מתוכנו, ואם הם מגולחי ראש או מגודלי פיאות וזקן. לעתים האחרונים גרועים יותר.

1 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. דברי אמת
    אני גולש כאן כי איןכאן את שנאת עמי הארץ ללומדי התורה כמו באתרים הזוהמתיים בחדרי -חרדונים וכיכר-השבב ששם יש יותר פושעים מצדיקים
    מקוה שתשמרו על האתר היפה הזה
    בהצלחה

    אבריימי |
    הגב