"ההסכם יכניס לאזרחי ישראל מאות מיליארדים" (וידאו)

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האנרגיה יובל שטייניץ כינסו מסיבת עיתונאים שבה הציגו את מתווה הגז שהושג מול חברות האנרגיה. "המתווה שם במרכז את האינטרסים של מדינת ישראל, את הכלכלה בישראל ואת החברה", אמר נתניהו. "ההסכם יכניס לישראל מאות מיליארדי דולרים בשנים הבאות והכסף ישמש לחינוך וחברה".

הסוף לסאגה: ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האנרגיה יובל שטייניץ כינסו מסיבת עיתונאים שבה הציגו את מתווה הגז שהושג מול חברות האנרגיה. "המתווה שם במרכז את האינטרסים של מדינת ישראל, את הכלכלה בישראל ואת החברה", אמר נתניהו. "ההסכם יכניס לישראל מאות מיליארדי דולרים בשנים הבאות והכסף ישמש לחינוך וחברה".

נתניהו, טען כי המתווה יסייע במאבק ביוקר המחייה. "גז הוא אנרגיה זולה באופן משמעתי מאנרגיות אחרות, עולה פחות לייצר עם גז והמשמעות היא שהמחירים יהיו נמוכים יותר. ההסכם יסייע לפריפריה וליצירת מקומות עבודה חדשים".

(באדיבות רשת)

נתניהו התיייחס גם למתנגדים להסכם, שטוענים כי המדינה לא נאבקה מספיק על התנאים מול חברות האנרגיה. "יש את כל הסיבות לאמץ את המתווה הזה, לא ניכנע לפופוליזם, אמרתי את זה מהרגע הראשון – אנחנו נוציא את הגז הזה מהים", סיכם ראש הממשלה.

לאחר מכן דיבר, שר האנרגיה יובל שטייניץ, שטען כי עיכובים של שנים בהזרמת הגז עלו למשק עשרות מיליארדי שקלים. "הדבר חשוב ביותר במתווה הטוב הזה הוא שאחרי עיכוב מיותר של כמה שנים נתחיל לנוע קדימה לפיתוח לוויתן, לפיתוח כריש ותנין, ליצירת תחרות ופירוק המונופול, ולא פחות חשוב פיתוח מאגרי אנרגיה נוספים שממתינים לנו בים".

גם שטייניץ התייחס להתנגדות שנשמעה נגד המתווה בחודשים האחרונים. "מותר שיהיה ויכוח, מותר שתהיה ביקורת", טען השר. "אני תמיד אעשה את הדבר הנכון למיטב הבנתי ולא רק את מה שאולי נראה נכון או פחות נכון למישהו כזה או אחר. לא עולה בדעתי לפגוע האינטרסים של מדינת ישראל ואזרחיה רק בגלל שיקולים פוליטיים או אישיים או תדמיתיים".

על פי ההסכם שהושג אמש, הוסכם בין הצדדים כי למתווה יתווסף סעיף שיאפשר לקבל את המחיר של היצרנים הפרטיים, העומד על כ-4.80 דולרים, בהצמדה למחירי ייצור החשמל. באשר לסוגיית היציבות סוכם בין הצדדים כי אם תהיה חקיקה פרטית, הממשלה תתנגד לה, ואם בכל זאת החקיקה הפרטית תעבור – הממשלה תחוקק מיד חוק נגדי.

בנוסף , הושגה הסכמה בעניין סוגיית אבני הדרך. אחרי שנתיים תבדוק המדינה אם הושקעו 1.5 מיליארד דולר, ואחרי חמש שנים תבחן המדינה אם פיתוח לווייתן הסתיים. אם אחת מאבני הדרך הללו לא תתקיים, המדינה תוכל לשנות את פסקת היציבות ולכאורה להשתחרר מהמתווה.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.