הווה מפני עתיד – שולחן העורך

ראש עיריית ירושלים ניר ברקת מצליח לכופף שוב ושוב את הנציגים החרדים, שיחות קשות, איומים לבחירות הקרובות, אבל אף אחד מהם לא רוצה להסתבך עם מי שלכאורה מכוון לכסא הגבוה בכנסת ישראל 

 

מה יש בו בניר ברקת שהנציגים החרדים מפחדים ללכת איתו עד הסוף?

מה יש בו שהוא מצליח לכופף אותם פעם אחר פעם, והם, בתמרונים פוליטיים ראויים לשבח מצליחים כל פעם מחדש לצייר את עצמם ככאלו שנלחמים עבור העקרונות המקודשים ביותר לנו כיהודים, כשבצד השני של המשוואה, כלומר בצד של העובדות בשטח מצליח ברקת להמשיך ולחלן את העיר הקדושה ביותר לעם היהודי.

השבוע פורסמה אותה מפת החלוקה של עיריית ירושלים, בה תכניות האפרטהייד לא פחות שמתכנן לנו ראש העיר.

ושוב הפוליטיקאים עטו על עצמם ארשת רצינות,  ליצמן נפגש איתו לשיחה קשה, ודרעי שולח את נציגיו למחות בו קבל עם ועדה, יעקב אשר שולח בו את שבט לשונו, ובשורה התחתונה? עולם כמנהגו נוהג.

ובכלל, איך יכול להיות שרא שהעיר ניר ברקת שמכיר את העיר יותר מכל אחד אחר מבין שאוטוטו העיר חומקת לו מבין האצבעות והופכת לחרדית, כשממילא ראש העיר שלה יהיה חרדי אף הוא.

ואולי הם פשוט מביטים קדימה ומבינים, שלא כדאי להתעסק עם ברקת שלפחות לפי התוכניות שלו הופך להיות המועמד הטבעי ביותר, ואולי גם בעל הסיכויים הגדולים ביותר להיות ראש הממשלה הבא, ומי מאיתם היה רוצה שייזכר לו עבר של מלחמות עם מי שעתיד לשבת על כס הראש?

נכון, ברקת מכחיש את ההכנות שלו לקראת ההתמודדות בפריימריס בליכוד, אבל כל מי שחי בסביבת קריית ספרא בבירה לא יכול שלא להריח את ריח ההכנות לקראת המערכה הבאה של ברקת שמכוון הכי גבוה שיש.

ובאנלוגיה על דברי חז"ל במשנה באבות, "איזהו חכם הרואה את הנולד", מתברר לנו שנציגנו הם החכמים שמוכנים למכור את הווה מפחד העתיד.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.