הויתור במשנת הגרי"ש אלישיב • חיי הנישואין לאור הפרשה

כמה אני יכול לוותר לבן הזוג שלי??? הרב ליאור סיבי במאמר יסודי בנושא: ויתור, האמנם? אל תוותרו! חובה לקרוא!

פ' וישלח – ויתור, האמנם?

יעקב מכין את עצמו למפגש עם עשיו אחיו בשלושה 'מישורים': דורון, תפילה ומלחמה. על הכנת ה'דורון' אומרת התורה: "ויקח מן הבא בידו מנחה לעשיו אחיו".

וצריך להבין: מה פשר המילים הללו 'מן הבא בידו' [מעבר למשמעות המילים הפשוטה]? בהקדם לתשובה נביא את דברי ר' יהודה החסיד (ספר חסידים סי' תסח וסי' תתלג) שאמר שאפשר להעביר ולמשמש היד על גבי בהמה בעודה חיה, והיה, אם תשפיל ראשה לארץ תחת ידו – ודאי כשירה, ואם לאו – טריפה. והסימן: "ושפל רוח – להחיות" [כלומר, בהמה שמשפילה ראשה – סימן שהיא כשירה ואין בה מום או פגם פנימי שמטריפה]. על פי דבריו אלו ביארו שאת אותם בהמות שנשארו תחת ידו של יעקב בקומה זקופה אותם נתן מנחה לעשו אחיו, מכיון שידע שהם טריפות, וזהו שכתוב 'מן הבא בידו'.

רואים מכאן, כי מי שיודע 'להשפיל את הראש', מי שיודע להתפשר ולוותר – הוא הוא ה'אדם הכשר'! אולי ניתן להשאיל כלל זה גם לתוך חיי הנישואין; 'בן זוג כשר' – מוותר!

אך השאלה – והיא שאלה שהמון אנשים מתחבטים בה – היא: כמה אפשר להשפיל את הראש? עד מתי אוותר, הרי גם לי יש רצונות משלי, ויש גבול ליכולתי להבליג ולוותר עליהם?! ואכן, שאלה זו שאלה קשה היא, והתייחסו אליה הרבה מן העוסקים בתחום הנישואין, ולדוגמא, ר' אברהם יצחק הכהן קוק אמר (מובא בספר 'נעשה אדם'): "ענין הויתור נכון ומתאים בדברים שאדם אכן יכול להבליג עליהם באופן פנימי שלא תישאר בליבו אפילו קפידא. אדם המבליג באופן חיצוני על דבר שאכפת לו והוא מקפיד עליו בליבו, נשאר בליבו רושם של קפידא על אותו ענין, ובבית אסור שתימצא אפילו קפידה כלשהיא… האדם הרגיל שאליבא דאמת אינו מוותר, וגם בשעה ששותק נשאר לו רושם קפידא בלב הרי זה עצמו כבר נזק גדול בבית".

אז מה עושים? כיצד מוותרים? והאם בכלל לוותר? והתשובה העמוקה והאמתית, המחייבת והמרגיעה היא כך: בבית היהודי אין מושג של ויתור! אנו צריכים לשאוף להגיע למציאות בה אנו רוצים את מה שבן זוגנו רוצה! דהיינו, אתה בכלל לא 'מוותר' לו, אתה לא מניח את רצונך בצד ונותן לו שיהיה כרצונו ורצונך שלך עדיין קיים. לא! אתה פשוט רוצה את מה שהוא רוצה עד שרצונך תואם בדיוק לרצונו! ממילא גם לא תישמע הטענה 'כמה אפשר לוותר'? או: 'למה תמיד רק אני צריך לוותר'? מכיון שהרצון הראשון שלי כבר לא קיים. לא ויתרתי, פשוט הפכתי את רצוני וכעת גם אני רוצה את מה שבן זוגי רוצה, ובכך אני בכלל לא מרגיש שוויתרתי…

כך גם היה מרן הרב אלישיב זצ"ל רגיל לומר: "שמעתי מדריכי חתנים ויועצי נישואין נותנים הסברים רבים ומייעצים לנשואים הצעירים לוותר לאישה. אך מעולם לא שמעתי מדריך או יועץ שנותן לבעל את העצה הפשוטה ביותר: זה בכלל לא ויתור! הרווח כולו שלך, כי אם תחיה עם אשתך כמו שצריך ותוותר לה – תרוויח פי שניים, היא תוותר לך כפליים, וחייך יהיו הרבה יותר שמחים".

חיזוק לעצמנו לנהוג בדרך לא פשוטה זו נוכל לקבל מדברי חז"ל (ב"מ ל:): "אמר רבי יוחנן, לא חרבה ירושלים אלא על שדנו בה דין תורה". שואלת הגמרא: וכי מה העונש על כך שדנו על פי דין תורה, ומה רוצים שהיו דנים כמו הדיינים שדנין ביסורים ובחוזקה? עונה הגמרא: העונש היה על כך שהעמידו דיניהם על דין תורה, ולא הלכו לפנים משורת הדין. גם בחיי הנישואין נכון שאפשר להביא הרבה ראיות והוכחות שעל פי 'דין תורה' במקרה הזה הצדק אכן עמי ולא עם בן זוגי, והוא זה שצריך כעת להשתנות ולוותר, אבל בואו ונזכור כי ירושלים עיר הקודש חרבה דווקא בגלל שדנו בה על פי דין תורה ולא הלכו בה לפנים משורת הדין…

מסופר על מרן הגאון רבי אלעזר מנחם מן שך זצ"ל שהתבטא בפני אחד ממקורביו בנוגע לאיזה מחלוקת בין שני אנשים חשובים: "חבל שאין שניהם יודעים את המתיקות של הוויתור". ובהזדמנות אחרת אמר לאחד מתלמידיו: "בכל החיים שלי הייתי תמיד מוותר לזולת, ותדע לך לא הפסדתי אף פעם מכך".

יהי רצון שנזכה להפוך את רצוננו לרצון בן זוגנו ולרצון הקב"ה, שנלך לפנים משורת הדין ובכך נקרב את בנין בית מקדשנו יחד עם הגעת משיח צדקנו, במהרה בימינו, אמן!

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.