החגיגות ב'משפחה' בשירות כותבי 'הארץ'

בתקשורת החרדית חוגגים בצדק את הישגי הח"כים בקדנציה הנוכחית. הבעיה: הדברים משמשים חומר להסתה בתקשורת הכללית {הזהרו בדבריכם}

בתקופה האחרונה זוכים חברי הכנסת של ש"ס ויהדות התורה למנה גדושה של כתבות מחמיאות ופרופילים מפרגנים. ההישגים אותם רשמו בקדנציה הנוכחית, על אף הפיחות במספרם, מרשימים לכל הדעות.

אם לא די בכך, העובדה כי תקופה זאת מלווה בכמעט אפס הסתה מעצימה משמעותית את ההישג.

אלא שלמרות האמור יש בתקשורת הכללית מי שעוקב אחרי ההתרחשויות ודואג להציף את הדברים גם בזירה הכללית, תוך שהוא מסתמך על הטקסטים שהובאו בתקשורת החרדית. כך לדוגמא פרסם סמנכ"ל חדו"ש, שחר אילן, מאמר ארוך באתר 'הארץ', בו בחר לצטטר בעיקר את עיתונאי משפחה: "התקשורת החרדית לא יודעת את נפשה בשבועות האחרונים מרוב חגיגות וסיפוק על ההישגים התקציביים של הח"כים החרדיים. "מותר להודות בפה מלא שאנו נמצאים בימים חסרי תקדים", כתב עורך השבועון "משפחה" יוסי אליטוב והכריז שזו הממשלה הטובה ביותר בתולדות הציבור החרדי, טובה אף יותר מממשלת נתניהו הראשונה. שביעות הרצון של העורך החרדי אינה רק מזרם התקציבים, אלא גם מהשקט התקשורתי. העיתונאים החרדים לא מפסיקים לשאול את עצמם איך הממשלה והכנסת מאשרות קצבה אחר קצבה ללא תגובה ציבורית הולמת. התשובה העיקרית שהם נותנים לעצמם היא שעכשיו תור המתנחלים לספוג".

ברית אליטוב צילם אבי שיף (21)
אילן ממשיך לצטט: "קני הטנקים מכוונים אל המגזר הציוני דתי", כתב אליטוב. "הם הפכו לשודדי הקופה החדשים. כל העברה תקציבית למגזר מחוללת סערה תקציבית". הפרשן הפוליטי של העיתון שמעון ברייטקופף מביא ניתוח תקשורתי דומה מפי לא אחר מאשר יו"ר ועדת הכספים משה גפני. "בעבר", הוא כותב, "(כך) סיפר לנו גפני, אנחנו היינו הציבור הכי שנוא במגזר הציבורי. כל דרישה שלנו הפכה לסחטנות. מי שתפס את מקומנו הם נציגי הציונות הדתית שדואגים לעצמם בלבד. לא מענין אותם שום דבר אחר. מצידם שהמדינה תשרף. לא פלא שהמתיישבים ונציגיהם נחשבים כיום לציבור השנוא ביותר במדינה". (אין קישור כי "משפחה" לא ברשת. אין מרכאות סביב דברי גפני כי הכתב ציטט ללא מרכאות. מ"כ)".

בהמשך כותב אילן: "הפוליטיקאים החרדים אולי לא יאהבו לשמוע את זה אבל האסטרטגיה החדשה שלהם היא יישום של גישה שאיש השמאל מ"הארץ" גדעון לוי מטיף לה כבר שנים. כך למשל שאל לוי ב-2013: "איך זה ששבט החרדים מנודה ומוקע, וזה של המתנחלים מהולל ומוערך"? והוא גם ענה: "טעות בכתובת, ישראל". ב-2010 שאל: "איפה דעת הקהל, המדינה ובית המשפט שלה, כשזה מגיע למתנחלים? החרדים 'מוצצים את עטיני התקציב', כמו שמקובל אצלנו לומר, והמתנחלים לא?"

הסטת הביקורת הציבורית אל הימין היא חלק מרכזי במערכת ההסוואה שפרשו המפלגות החרדיות סביב שוד הקופה הציבורית שערכו. החלק השני הוא הדימוי העלאק אוניברסאלי, שמתיימרים חלק מהפוליטיקאים שלהם לאמץ".

לסיום כותב אילן: "בחזרה לברייטקופף: "גפני", הוא כותב, "נוהג תמיד לספר על ההדרכה שנתן לו מרן הרב שך: 'תמיד תעסוק בבעיות של חילונים. כשכולם ידעו שאתה עסוק רק בבעיות של חילונים, יהיה לך הרבה יותר קל לדאוג לישיבות". וברייטקוף מתרגם: "כשכולם מרוכזים ברעש שיוצרות הצעקות של גפני על הפגיעה במפעלים, איש לא פוקח עינים על 'משאיות הברינקסים' שעוברות לישיבות". "משאיות ברינקסים שעוברות לישיבות" הוא כתב? כן. משאיות ברינקסים".

יצוין כי אילן עצמו מתעקש שלא מדובר בהסתה אלא בביקורת עניינית. לטענתו, "שנאה והסתה הן שתי מילים בהן משתמשים בתקשורת ובפוליטיקה החרדית לתאור כל ביקורת ומחלוקת עם עמדת הממסד החרדי. כל קשר בין השימוש החרדי לבין המשמעות המקובלת של שתי המילים האלה בשפה העיברית מוגבל ביותר".

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.