"החילונים מנסים לכפות עלינו ערבוביה בין גברים לנשים באקדמיה"

הם רצו להרחיק את החרדים מהאקדמיה ותכניות מיוחדות לחרדים כדי לפתור את הבעיה והנה באו החרדים ללמוד, באתן אתן וביקשתן להקפיא אותן והנה הרחקתן אותם מהאקדמיה באמצעות כפית נאורות, או שוויון. הטור של עו"ד רבקה שוורץ

הבוקר אני עושה את דרכי לדיון בבית המשפט, ספירת העומר אין אפשרות למוזיקה כמו שאני אוהבת לשמוע ברגעי שקט בדרכים, אז אני שמה גלץ, כי בסך הכל לא מספיק חומר חדשותי זורם לי לוורידים על בסיס דקתי ואז אני שומעת את קולה המוכר של חברתי לספסל ההתמחות בפרקליטות, עו״ד מרים זלקינד מי שייצגה בין השאר את שדולת הנשים בעתירה שהתקבלה אתמול בבית הדין לעבודה, נגד תכנית לשילוב חרדים בנציבות שירות המדינה שמפעיל משרד העבודה והרווחה, תכנית הבנויה משתי קבוצות נפרדות של גברים ונשים, חרדים.

למי שלא עקב, בית הדין קבע כי אם לא ישולבו תוך 30 יום, עשר נשים בקבוצת הגברים, אזי תוקפא התכנית כולה.

הקשבתי לראיון ברדיו וזה אחרי דיונים ארוכים עם חברותי, על היבטים לכאן ולכאן בנושא הזה של הפרדה מגדרית במוסדות החינוך, כמי שאת התואר הראשון למדה בקמפוס חרדי בהפרדה והתואר השני בעברית שלא בהפרדה, לא ידעתי לומר חד משמעית איזו מהתכניות עדיפה, באופן אישי ידעתי לומר בוודאות שבאוניברסיטה התחברתי הרבה יותר לחרדיות שלי, דווקא משום שהיוויתי מיעוט והייתי במן תפקיד המייצגת וכמייצגת מצפים ממני ליותר וציפיתי מעצמי ליותר, מה שלא קרה בתואר הראשון שם הייתי אחת מכולן ולא הייתי צריכה להוכיח כלום לאף אחד ובמקום מסוים האוירה כולה היתה מתירנית יותר, אז כן אני יכולה להצהיר שסיימתי את התואר השני המעורב מגדרית, חזקה הרבה יותר בדת, יצאתי חרדית יותר.

את אותו הדבר אני יכולה לומר גם על המקום שלי כחרדית יחידה בפרקליטות אי שם בהתמחות לצד מרים זלקינד.

אבל

אני יכולה גם לומר בוודאות החלטית, שרגלי לא היתה יכולה לדרוך באקדמיה אילולי התואר הראשון בהפרדה, לא הייתי יכולה להגיע בלי זה לפרקליטות, או לתואר השני או לשום מקום אליו הגעתי, בלי היכולת ללמוד בהפרדה, כי גם כך עצם לימודי התואר התקבלו בהפתעה גמורה ולגמרי בלי תמיכה מהסובבים הקרובים אלי, הדבר האחרון שבעלי הסכים לו היה אקדמיה ובכל זאת הגענו לעמק שווה ולמדתי והשאר הסטוריה, אין שום סיכוי בעולם שמישהו היה מאפשר לי בשלב הראשון ללמוד שלא בהפרדה, גם לא הייתי מעלה על דעתי אז לעשות את זה וכך, בלי האופציה הזו הייתי נשארת היום בלי כלום (טוב לא ממש בלי כלום, עם המון, אבל בלי השכלה גבוהה, חד משמעית).

והמשכתי להקשיב לראיון ולשאלות אותם הציבו שוב ושוב בפניה – למה? למה שלא ילמדו בהפרדה אם אלו העקרונות של המגזר החרדי, למה לא לאפשר לו לשמור עליהם וללמוד כדי להשתלב בהמשך במקומות עבודה ובמרחב הציבורי?

והתשובות הפטרוניות שהושמעו שם הכריעו את הכף מבחינתי ״היום זה לימודים בהפרדה, מחר זה מחיקת נשים״ כך נאמר שם, היתה שם השוואה בין זה לבין מחיקת דגל ישראל רק משום שיש כאלה שהסממנים הציוניים מפריעים להם.

לא, זו לא השוואה והנסיון לחנך מגזר שלם באמצעות סיסמאות שוויוניות ובעצם באיצטלה של הגנה ושמירה על נשות המגזר החרדי שנמצאות בסכנת הכחדה, נגרמת מחיקתן מהמפה באמצעות הקפאת האפשרות ללמוד בהפרדה בהתאם לעקרונות עליהם חונכו.

כי זה או זה, או כלום!

וכשנשאלה השאלה באותו ראיון מה אומרים על זה החרדים, האם להם ההפרדה מפריעה, הגיעה התשובה שהמון חרדים רוצים ללמוד במעורב, כך אמרו המחקרים של שדולת הנשים וכך אמרו חרדיות לעו״ד זלקינד בעצמה, אז החלטתי ללכת לבדוק מה באמת אומרות החרדיות ואין כמו חכמת ההמונות, בסיום הראיון תוך שאני צועדת לעבר בית המשפט, העליתי סקר קצר בישנן (בנות ומה שבינהן), קהילת הנשים הדתיות והחרדיות שאני זוכה לנהל בפייסבוק, ששאל מה עמדתן על לימודי השכלה גבוהה בהפרדה מגדרית, ציפיתי במקום מסוים לשמוע איך כולן בעד לימודים מעורבים, הרי אנחנו בפייסבוק כאן הכל נאור, כאן לא נמצא ״חרדים אמיתיים״ כך אומרת האגדה.

ובכן, הופתעתי, אפילו מאד, באופן גורף, רוב רובן של התגובות היה בעד הפרדה מגדרית, חלק מהמגיבות סטודנטיות לתואר ראשון, שני, שלישי, חלקן בהפרדה חלקן לא, חלקן לא לומדות כלל, והקו המשותף קבע – הפרדה.

אז אני, דווקא כפמיניסטית שואלת את שדולת הנשים מה השגתן הפעם? השגתן את מה שמנהיגי המגזר החרדי רצו להשיג, עשיתן להם את העבודה.

הם רצו להרחיק את החרדים מהאקדמיה ותכניות מיוחדות לחרדים כדי לפתור את הבעיה והנה באו החרדים ללמוד, באתן אתן וביקשתן להקפיא אותן והנה הרחקתן אותם מהאקדמיה באמצעות כפית נאורות, או שוויון.

זה לא שוויון, זו כפיה!

תנו לאלה שאתן מגינות עליהן ועליהם את היכולת ללמוד כמו כל אחד אחר במדינה הזו, אבל בלי לפגוע בעקרונות הבסיסיים שלהם, גם אם הם נוגדים את הערכים בהם אתן מאמינות.

רק כך הם יוכלו להשתלב בחברה ובמרחב הציבורי, אל תחסמו בפניהם את האפשרות הזו!

אני חוזרת ואומרת – אני לא הייתי יכולה להתקדם לשום מקום בלי לימודים בהפרדה, גם אם אני יודעת שהייתי מסתדרת מצוין במעורב ואפילו מתחזקת שם, למה לקחת לי את האפשרות הזו?

בשם השוויון? זה לא שוויון, זו פגיעה חמורה הרבה יותר מזו שתפגע בחברה שלמה שבה מתקיימות מספר תכניות בהפרדה.

ואני עולה במדרגות בית המשפט, נתקלת בציור של דבורה הנביאה שמתנוסס שם על הקיר, בציטוט על השופטת הראשונה בהסטוריה וחושבת לעצמי, איך? איך יצמחו שופטות, שופטים, פרקליטות, פרקליטים, מנכליות, מנכלים חרדיות חרדים, אם ימנעו מהם ללמוד?

שדולת הנשים חוששת שזהות הנשים תמחק עקב ההפרדה?
בעשור האחרון בו למדו אלפי נשים וגברים חרדים בהפרדה, אנחנו רק שומעים יותר ויותר על עשייה חרדית ועל חרדים בתפקידים ציבוריים, יש לנו מדליקת משואה חרדית זו השנה השלישית, יש לנו שופטת, יש לנו פרקליטים, יש לנו עורכות ועורכי דין, יש לנו חוקרות וחוקרים, יש לנו מנכלים ומנכליות, יש לנו יזמים חברתיים נפלאים, יש לנו משפיעים ויש לנו מובילות.

יש לנו המון, למרות העובדה שהרבה מהם למדו בהפרדה, במקום לעודד את הפריחה הזו, מגיעה שדולת הנשים, שעושה עבודה נפלאה בהרבה תחומים ואני אישית יותר ממעריכה את העבודה של מרים זלקינד, בכל זאת תשעה חודשים בפרקליטות (לא שנה, ככה זה אשה נשואה חרדית יולדת גם בהתמחות😉) כסא לידה, יוצרים חברות נפלאה, אבל זה? זה כבר לפגוע במטרה וכאן נחשפת מטרה אחרת והיא נסיון חינוך מחדש של החרדים ושינוי עקרונות של חברה שלמה באמצעות כלים משפטיים, תוך פגיעה בהם ובתרומתם לחברה כולה ועם זה, אני, דווקא כאשה, חרדית ופמיניסטית – לא יכולה להסכים ולא יכולה שלא למחות.

חבל.

בית המשפט אגב, קיבל את בקשתי היום לצו הגנה על אשה וילדיה מפני גבר שפגע בהם, שלא תטעו, אני בעד הגנה על נשים ובכלל – כשצריך.

הפוסט נכתב בדף הפייסבוק של עו"ד רבקה שוורץ

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.