הטור השבועי: מדוע לא מחו החכי"ם החרדים על תקיפת החייל החרדי? ומה אמר האלוף בצה"ל? סיכום שבוע פוליטי בכנסת

אלוף בכיר צה"ל לא ערוך לקליטת חרדים * ומדוע לא מחו החכי"ם החרדים על תקיפת החייל החרדי? * האיש החזק בליכוד השר ישראל כץ דורש הקמת וועדת הבדיקה

אבי רוזן – פרשן פוליטי ביום ליום 

בתחילת השבוע היו כבר מי שהחלו לדמיין בראשם את השוטרים הצבאיים פושטים על היכלי התורה ולוקחים משם את לומדי התורה. אבל ככל שאתה מעיין בהצעת החוק החדשה לומד את הפרטים הקטנים שלה אתה מבין כי הממשלה בראשות נתניהו הלכה על הנוסחה היהודית הפשוטה: "או שהפריץ ימות או שהכלב ימות"…

למעשה ממשלת ישראל שידרגה לנו את חוק טל. בכל פעם שקופץ תפוח האדמה הלוהט העונה לשם 'גיוס בני ישיבות' אני מגלה כי המוח היהודי הוא פורה ויצירתי יותר מתמיד. בכל פעם מזדמנים להם אנשים מעניינים בעלי חשיבה יצירתית חלקם מגיעים לסיפור מתוך כוונה 'אמתית' ולחלקם כוונה פופוליסטית. כל אחד וכוונותיו הוא אבל הפתרון בכל פעם מעניין מחדש.

זה לא סוד שהציבור החרדי הופך בכל יום לאסקופה הנדרסת של החברה הישראלית אבל בני הישיבות הם הבטן הרכה של החברה הישראלית הם אותם 'עוסקי תורתך' נופלים פעם אחר פעם למלתעות פיהם של אותם 'זידים'. אלו המבקשים להגביר את השנאה והקיטוב בעם. היו ימים שהשנאה למגזר החרדי שכחה ויש ימים בהם מפלסי השנאה והקיטוב עולים שלב.

בג"ץ נדרש להכריע בסוגיה המלווה את המדינה מיום הקמתה. אך נשיא בג"ץ גרוניס העדיף לשלוח את הסיפור הזה היישר למחוקקים. במקרה שתתקעו בג"ץ כבר יעזור לכם בפירוש החוק. עד אז קמו ונפלו ועדות שעסקו בנושא הכל כך טעון. היה זה פלסנר ונוסחת שנלר עליה כתבי כאן בהרחבה בטורי ועכשיו זהו פרי.

כל אחד בדרכו הייחודית מצא את הנוסחה "לשילוב" החרדים בצבא. בעצם פרי לקח את חוק טל ושכלל אותו ונתן ללומדי התורה עוד ארבע שנות שקט. מה יהיה אחרי ארבע שנים? מי יודע במדינת ישראל ארבע שנים זה עניין של ששנות אור בארבע שנים ממשלות קמות ונופלות. ואיש לא יוכל להתחייב כי 'יש עתיד' תישאר באותה מתכונות פוליטית

הנזק שמחולל פרי הוא לא הגיוס המידי אלא המתווה. המתווה יחל לפעול מיד מבחינת הממשלה מדובר בלוח זמנים קצר שחלקו הגדול יותר הוא הגזירות הכלכליות כנגד עולם התורה.

אבל הנזק האמיתי והגדול הוא דווקא של פרי וראש הממשלה מה שאמור היה להוציא את החרדים החוצה פועל את הפעולה ההפוכה. במקום לתת לתהליכים כה רגישים את הזמן שלהם. בממשלת נתניהו מיהרו לסיים ומהר.

לא ראינו את הממשלה הזאת חכמה על פולשי האדמות בנגב. גם בנושא הדיור לא ראינו את הממשלה נותנת מענה כה מהיר כשזה מגיע לחרדים ולבני ישיבות כאן יש מהירות וגם יתר נחישות.

נתניהו ופרי שכל כך ביקשו לשלב את חרדים בצה"ל גורמים להם היום להיות מטי מעט בתוך החברה. הם יוצרו הפרובוקציות כנגד  לובשי מדים החרדים. ואת המקרה שחוותה החברה החרדית ביום שלישי בו חייל חרדי נאלץ לקבל סיוע מעשרות שוטרים על מנת שיחלצו אותו. הוא תוצאה ישירה של וועדת פרי.

שעון הזמן של החברה החרדית שונה משעון הזמן של החברה החילונית בישראל. לחברה החרדית יש סדר יום משלה והיא קובעת את סדר היום שלה בהתאם לדעתם של גדולי ישראל.

עד עתה החלו לקרות תהליכים שונים בתוך החברה החרדית גם שירות הצבאי והפרויקטים השונים שהותאמו לחברה החרדית כמו 'שח"ר' 'בינה בירוק' ועוד עברו בשתיקה. אני מדגיש לא הסכמה שתיקה. וועדת פרי תקבור גם את הפרויקטים האלו.

בסוף השבוע קיימתי שיחה עם אלוף בשירות פעיל בצה"ל. לא לצורך ראיון נפגשנו באירוע ושוחחנו על התוכניות של צה"ל האלוף הזה יושב סביב שולחן המטכ"ל ומשמיע את דעתו בטרם מתקבלות החלטות בנושאים בטחונים.

הוא אישר בפני את העובדה צה"ל אינו ערוך לקליטת אלפי מתגייסים. ולראשונה שמעתי ממנו את המשפט הבא :"לא מדובר במשימה שיהיה ניתן לבצע אותה בפרק זמן קצר". בצה"ל מבינים כי קליטת אלפי מתגייסים מהמגזר החרדי מצריכה חשיבה שונה ותפיסה מערכתית שלא קיימת במחזורי גיוס קטנים יחסית.

האם נלמד מכאן כי ועדת פרי היא לפרוטוקול? האם מדובר בהצעת חוק תיאורטית?

לא לאלימות

היה זה ביום שלישי חייל חרדי נכנס לתוך מאה שערים וחולץ על ידי שוטרי מג"ב שנכנסו לחלץ אותו ועל הדרך ביצעו שורה של מעצרים. עכשיו הגיעה תפקידה של התקשורת מפיקי החדשות הלכו לחפש להם מתנדב תורן שיעמוד ויגנה.

אז זהו שבדיוק בנושא הזה טוב שנבהיר פעם אחת ולתמיד "אנחנו מתנגדים לכל אלימות מכל סוג שהוא בין מילולית בין פיזית" אבל כשם שלא ביקשנו מפוליטיקאים חילונים לעמוד ולהתנצל על כל דבר אלימות כך גם לא ניתן לגרור את מנהיגי הציבור החרדי לגנות כל מעשה של נוער שוליים.

למה לא שמענו את קולם של  אורי אריאל ואורית סטרוק  בגינויים שונים על עקירות מטעי זיתים ופעולת תג מחיר.

מדוע חברי הכנסת חובבי הכדורגל לא פועלים למיגור תופעות האלימות במגרשים. הגינויים לאלימות אינם חד סיטרים אלא הם חייבים להיות דו סיטרים הגיע הזמן שתלמדו אנחנו לא פקידים לפיד אנחנו לא עובדים את בנט ואנחנו לא מתכננים להתנצל אחרי כל פעולה של נער שוליים כזה או אחר.

נתניהו נחלש   

במהלך השבועות האחורנים אני מלווה את הנעשה בבחירות הפנימיות בליכוד. אין ספק כי המנצח הגדול הוא שר התחבורה ישראל כץ. כץ שוב הבהיר לכל כי הוא חזק וכי חברי המרכז אחרי הכל מביעים אמון בו.

חברי המרכז והמתפקדים יודעים להבדיל בין כץ לבין צמד החמד סער ארדן. אבל דבר מעניין הוא ההחלשות של נתניהו בתוך המפלגה למעשה נתניהו לא הצליח להכניס את אנשיו לתפקידים השונים בכל התפקידים גברו מועמדים שלא היו מומלצי נתניהו  בחירתו של הח"כ לשעבר עו"ד קליינר לעמדה בכירה במוסדות המשפטיים של התנועה היא בערך כמו לבחור בעו"ד איתמר בן גביר לתפקיד שופט בבית הדין של תנועת הליכוד.

אולם הסיפור המעניין יהיה לבדוק להיכן נעלמו 56 מליון ₪  בתקציב הבחירות. סער וארדן חושבים שמדובר בסגירת חשבון של השר כץ.  אבל מי שמכיר את השר ישראל כץ יודע כי מדובר באדם רציני המבקש להגיע לחקר האמת. בכדי להסיר לזות שפתיים כץ מינה צוות בדיקה חיצוני שאינו קשור למפלגה ואינו נמנה על תומכי המפלגה.

ביבי יקרא את תוצאות הבדיקה בשקיקה רבה. ואולי הוא יפיק לקחים. עד אז מאחורי בתקשורות מעלים ספקולציות שונות האם נתניהו יפרוש מהליכוד לטובת מפלגה אחרת. מודבר ברעיון וספין שדווקא יצא מאחד משרי הליכוד הבכירים. השר הבכיר שפטפט עצמו לדעת החל לבנות תסריט המשווה בין נתניהו לשרון לאחר ההפסד בהצבעה.

אז בירור מעמיק מגלה כי מדובר בספין והשוואה שבין נתניהו לשרון אינה דומה בנסיבות ובמקרה ושונה בין האישים.

סער מעביר את הכישלון המפלגתי

אז אחרי שהמערכת הזאת קרסה בליכוד סער מבקש להעביר אותה לכל הארץ בחירות אלקטרוניות – גם בישראל (אולי!). בדיון על תקציב משרד הפנים לשנים 2013 – 2014, הודיע שר הפנים, גדעון סער (הליכוד-ביתנו), כי "משרדו ייבחן את האפשרות ליישם בחירות אלקטרוניות בישראל, הן בבחירות הכלליות והן בבחירות לרשויות המקומיות, כמובן לא אלו המתקיימות בעוד שלושה חודשים". השר הציג את עיקרי תכניות משרדו והציב בראש סדר העדיפויות את חיזוק האיתנות הפיננסית של הרשויות המקומיות "על-מנת לצמצם את מספר הרשויות הזקוקות לקביים הממשלתיות בדמות מענקי האיזון".

     יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) קרא לשר "להמשיך במדיניות של הקטנת הצורך של רשויות מקומיות להסתמך רק על תקציבים ממשלתיים" והודיע, שוועדת הכספים בכל מקרה תעמוד לימין הרשויות המקומיות ותתנגד לפגיעה בתקציבי האיזון".

     השר סער פתח באמירה כללית לגבי תקציב משרדו והתקציבים הקשורים לרשויות המקומיות: "הרבה מאוד גזירות שנקבעו מלכתחילה למשרד הפנים ובמיוחד בתקציבי האיזון לרשויות המקומיות הוסרו. עם התקציבים שנקבעו, יכולים להתמודד עם המשימות המונחות לפתחנו. המטרה להביא את הרשויות המקומיות לאיזון תקציבי, גם ללא הקביים של התמיכה הממשלתית. מעבר לתקציבי האיזון, נהיה חייבים לתת מענה למימון אבטחת ראשי רשויות. המדינה צריכה לתת את הסיוע וצריכים להגיע להסכמה בעניין בטרם יאושר התקציב". סער ציין שהמגמה, מזה מספר שנים, היא לצמצם את מספר הוועדות הממונות (ועדות קרואות) מ- 22 ב- 2009 ל- 4 ב- 2013. זו נגזרת של המגמה לחזק את האיתנות הפיננסית של הרשויות".      במענה לשאלות ח"כים, הודיע סער, כי בכוונתו "לבחון באמצעות מטה המשרד את הייתכנות של קיום בחירות אלקטרונית הן לשלטון המרכזי והן לרשויות המקומיות. אנחנו ב- 2013 ובהחלט צריך לשקול את הדבר". על השימוש שבכוונתו לעשות ברזרבת השר, הודיע שהוא "פועל בממלכתיות. בכוונתי לעשות שימוש נכון ברזרבה. אינני חושב שצריך לבטל אותה. הדבר הקל ביותר לשר זה לוותר על שיקול הדעת ולהסתתר מאחורי קריטריונים בחלוקת תמיכות". על דרישת ח"כים לתקצוב דיפרנציאלי של רשויות מקומיות אמר: "תומך בכך רק אם המדינה תגדיר סל חינוך מינימלי לתלמיד, על-מנת שרשויות שישופו בתקציבים נמוכים יחסית, לא יפילו את זה על סל החינוך וכן לגבי סל השירותים לתושבים". השר הגיב גם לטענה, שי להקפיא תכניות בינוי במרכז הארץ: "הימנעות ממתן מענה למגורים במרכז הארץ לא תמנע ביקוש במרכז הארץ. צריך למצוא איזונים ואותם אנחנו מחפשים".

     מנהל מינהל השלטון המקומי, מרדכי כהן, אמר ש"הסיכום התקציבי לגבי מענקי האיזון עומד על 2.8 מיליארד ₪ לכל אחת מהשנים 2013 ו- 2014, חרף הכוונה להפחית ב- 400 מיליון בכל שנה. תקציבי האיזון נועדו להשלים את ההכנסות העצמיות של הרשויות המקומיות על-מנת שהן תוכלנה לספק לתושביהן רמת שירותים נורמטיבית. תקציב האיזון לא תוקצב מעולם עפ"י המודל וב- 2013 קיים חוסר של 220 מיליון ₪. התקציב הכולל סעיף רשויות מקומיות יעמוד על 3.49 מיליארד ₪ ב- 2013, שהם 73% מסך תקציב המשרד. רשות האוכלוסין; 607 מלש"ח, מינהל התכנון 127 מלש"ח, בחירות מוניציפליות 336 מלש"ח, שמחולקים באופן הבא: 271 מלש"ח למימון מפלגות, 63.8 מלש"ח לכוח אדם ושונות, 45.4 מלש"ח לשכר מזכירי קלפיות, 34.4 מלש"ח לפעולות ורכישות לבחירות. לתכניות הבראה ברשויות המקומיות מוקצים 259 מלש"ח ואילו למענקי פיתוח 280 מלש"ח. סעיפים תקציביים קטנים יותר; 107 מלש"ח להנהלת המשרד, 9.5 מיליון ₪ לרשות למאגר הביומטרי, היחידה הארצית לפיקוח על הבנייה 21.12 מלש"ח".

חוק מורשת יהדות מרוקו

דיון מעניין נערך היום במליאת הכנסת ח"כ דוד אזולאי הניח על שולחן הכנסת הצעת חוק הרשות הלאומית לתרבות יהדות מרוקו הצעת חוק זו נועדה ליישב ולהסדיר את נושא תרבות יהדות מרוקו – תרבות מפוארת וענפה ולהנציחה באמצעות הקמת גוף שירכז, יפתח ויקדם את הנושא.

בדברי ההסבר של ח"כ אזולאי נכתב :"על פי הצעת החוק תוקם רשות לאומית לתרבות יהדות מרוקו שמטרותיה יהיו, בין היתר, להעמיק את הכרת התרבות על כל צורותיה, לקדם ולסייע להכרות עם משוררים וסופרים מתרבות ישראל שחיו ויצרו במרוקו, לסייע בהקמתם ובשימורם של מוסדות הנוגעים לתרבות יהדות מרוקו, לתעד ולאסוף חומר הקשור לתרבות יהדות מרוקו ולעודד הוצאה לאור של יצירות מתרבות זו".

הממשלה ביקשה לדחות את הצעת החוק ובדיון שנערך במליאת הכנסת הסבירה שרת התרבות לימור לבנת כי מבקשת להעביר את הדיון לועדת החינוך של הכנסת על מנת לחוק חוק שיכלול לא רק את מורשת יהדות מרוקו. לבנת אמרה כי תפעל לחקיקת 'חוק המורשות'  אז מי עתה לא רק המרוקאים ייהנו..

הכותב הינו פרשן פוליטי וסגן עורך בעיתון "יום ליום".

1 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.