הטור השבועי של הרב יעקב גלויברמן – "הסיבה שצריך לומר בלי נדר על כל דבר שמבטיחים"

לקראת שבת

מוצא שפתיך תשמור

פרשה השבוע "מטות – מסעי", מתחילה בדיני נדר ושבועה. "איש כי ידור נדר לה' – ככל היוצא מפיו יעשה". המושג "נדר" – הוא איסור שאדם גוזר ומקבל על עצמו, ועל-ידי כך הוא הופך דבר מותר לדבר שאסור לגביו.

מכאן, שאם אדם נודר נדר, לעשות או שלא לעשות דבר מסוים, חובה עליו לקיים את מוצא שפתיו, ובאם לא עמד האדם בנדרו – עבר בכך עבירה חמורה ביותר.

חכמינו זיכרונם לברכה אמרו: "בעוון נדרים – מתים". רמז לכך טמון במילה עצמה – "נדרים" שהוא בגימטריה "רוצח".

ועל כן נפוץ מנהג נכון בישראל, כשרוצים להבטיח דבר מסוים, או לעשות כל מעשה טוב, לדוגמה: לתת צדקה, או להבטיח דבר מסוים, תמיד יש להוסיף את התנאי 'בלי נדר'. הסתייגות זו מונעת מכשול חמור, ואיננה מחלישה או מפחיתה מכוונתו הרצויה וממעשיו העתידיים שקיבל האדם על עצמו.

חד וחלק

כל הנודר כאילו בנה מזבח.
המקיימו, כאילו הקטיר עליו קרבן.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.