היום יחגגו העדה הטוניסאית את "סעודת יתרו" – סיקור מיוחד

הורדכמידי שנה גם השנה בפרשת יתרו יסובו משפחות רבות מבני עדת תוניס ל'סעודת יתרו'. זה מנהג ייחודי לבני עדת תוניס. הגאון הרב מאיר מאזוז, ראש ישיבת 'כיסא רחמים' ומנהיגם הרוחני של בני העדה, אומר כי יש שלוש מסורות על מקורו של המנהג.

ההסבר הראשון והנפוץ ביותר הוא שזו סעודת הודיה על סיומה של מגֵפה שהפילה חללים רבים, בעיקר בקרב בנים זכרים. המגֵפה נפסקה בשבוע של פרשת יתרו, ולכן מקיימים בשבוע הזה את הסעודה. על-פי המסורת הזאת, נהגו להאכיל את הילדים שנפגעו במגֵפה בבשר יונה, שנחשב בעל יכולת לחזק את החולים. לכן היונה היא במרכז שולחן הסעודה.

הזדמנות לילדים

הסבר שני הוא שהסעודה מקורה בפרשת השבוע, שבה נאמר: "ויבוא אהרון וכל זקני ישראל לאכול לחם עם חותן משה לפני האלוקים". לזכר הסעודה, שסעדו אהרון וזקני ישראל אצל יתרו, עורכים יהודי תוניס 'סעודת יתרו' בשבוע שקוראים בו את הפרשה.

הסבר שלישי קשור בקריאת עשרת הדיברות. שבת פרשת יתרו הייתה הזדמנות לילדים הקטנים שלמדו קריאת התורה ב'כותאב' (=תלמוד-תורה) לקרוא בתורה בפעם הראשונה את עשרת הדיברות. לציון האירוע היו ההורים עורכים חגיגה וסעודת מצווה, וכך נשתרש המנהג.

כלים מיניאטוריים

כמקובל בסעודות מצווה, הסועדים שרים פיוטים, לומדים מכתבי הקודש ואומרים דברי תורה. המנה העיקרית היא, כאמור, בשר יונה. שוחטים יונים כמספר הבנים במשפחה. "בבית אבא, שהיה יליד ג'רבה, נהגו לאכול בשר בהמה ולא בשר יונה, מכמה וכמה סיבות, אך בקרב בני העדה מקובל לאכול בשר יונה", מספר הרב מאזוז. בסוף הסעודה מגישים ממתקים וכמה מיני עוגות הנאכלות בפורים.

האירוע עצמו נחשב שמח ומיוחד מאוד. 'סעודת יתרו' נקראת גם 'חג הבנים', והילדים הם גיבוריה. לכן כל הסעודה מוגשת כסעודת ילדים, בכלים קטנים. הצלחות הן בגודל תחתיות של ספלי קפה ואף קטנות יותר. המזלגות בגודל מזלגות המוגשים עם עוגה. הכוסות הן בגודל כוסיות ליקר. בקבוקי השתייה או היין הם בגדלים של רבע או שליש ליטר, או בקבוקונים בגודל שמגישים בטיסות.

המאכלים מוגשים במידה קטנה: המנה העיקרית, העוף (לפעמים ממולא), הוא כאמור יונה, ויש שמעדיפים פרגית. בסעודת יתרו מוגשים פולים קטנים (על-פי-רוב ירוקים). על השולחן מניחים פמוטות קטנים, ובהם נרות צבעוניים קטנים.


מאתר הישיבה

1 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.