היועה"מ לממשלה מוציא כתב סירוב נגד בתי הדין הרבניים וקובע: כתב סירוב זוהי עבירה פלילית

נדמה כי כל אחד בממשלה מנסה להתחרות מי יותר יכה את החרדים, היועץ המשפטי לממשלה מוציא הנחיה נגד בתי הדין הרבניים ומזהיר כי יוטלו צעדים מחמירים נגד בתי דין שיעזו לבצע "כתבי סירוב" נגד הבאים לדון אצלם.

לדבריו של יהודה ויינשטיין: "אין מקום לשימוש ב"כתבי סירוב" במדינת ישראל, בניגוד לשימוש שנעשה בהם בארצות הגולה כדי לשמר את המשפט האוטונומי היהודי. הנחייתו, נועדה להנחות את גורמי אכיפת החוק כיצד להתמודד עם נושא מורכב ורגיש זה, תוך כיבוד המסורת, כאשר הדבר עולה בקנה אחד עם החוק".

עוד הוא אומר: "בהנחיה נקבעו השיקולים שלפיהם יוחלט אם לפתוח חקירה פלילית או להעמיד לדין בגין מקרים שכאלה. בין היתר צריכים להישקל: חומרת הסנקציות הכלולות בכתב הסירוב, חשיבות זכויות היסוד הנפגעות כתוצאה ממנו ועוצמת הפגיעה בהן, כמות המקרים בהם הוצאו כתבי סירוב וכדומה. ככל שהסנקציות הכלולות חמורות יותר, וזכויות היסוד הנפגעות עקב כך משמעותיות יותר, תגדל הנטייה לפתוח בהליך פלילי. ההחלטה על כך תתקבל בידי המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים".

במקביל כותב היועץ: "הותוו השיקולים אשר בגינם תפחת הנטייה לפתוח בהליך פלילי. כך למשל, אם מושא כתב הסירוב נתן מלכתחילה את הסכמתו להתדיין בבית הדין הדתי, תפחת נטייה זו. עוד, ככל שמדובר בסכסוך פנימי בקהילה, הקשור לאורחות חייה הייחודיים של הקהילה שבית הדין פועל בקרבה, כך יינתן משקל רב יותר לצורך בהכרה מסוימת באוטונומיה השיפוטית של הקהילה ויפחת העניין הציבורי בנקיטה בהליך פלילי".

בסיום קובע היועה"מ: "כי הוצאת כתב סירוב עלולה להוות עילה להגשת קובלנה משמעתית, אם החותם על כתב הסירוב הוא דיין בבית דין רבני ממלכתי, או אם הוא דיין בבית דין פרטי, הממלא במקביל תפקיד ציבורי, כגון רב במשרה שלטונית או כל עובד ציבור אחר.

במישור המינהלי נקבע, כי במקרה בו תתנהל חקירה פלילית בעקבות הוצאת כתב סירוב נגד נושא משרה במוסד ציבורי נתמך או מבקש תמיכה, או במקרה שבו נושא המשרה הורשע בעבירה פלילית בעקבות הוצאת כתב סירוב, תיבחן האפשרות לעכב או לקזז את התמיכה הניתנת למוסד. כן נקבע, כי גוף ציבורי לא יעמיד נכס ציבורי העומד לרשותו לשימושו של בית דין פרטי המוציא כתבי סירוב, ולא יעשה שימוש במשאביו של הגוף הציבורי לקידום ענייניו של בית הדין, כגון על-ידי מתן חסות, פרסום, שירותי משרד ומזכירות".

בעקבות כפיה חילונית זו על החרדים שמחים בציבור החילוני ואומרים: כי פסק זה הוא צעד חשוב על מנת להצר את צעדי החרדים, וכי הגיע הזמן לעשות סדר בהם: "הנחיותיו של יהודה וינשטיין הן צעד חשוב ואמיץ לקראת השלטתה של מרות המדינה גם על חלקים מסוימים בציבור החרדי, המטילים אימה על מי שמעז להזדקק לרשויות אכיפת החוק הממלכתיות. מדינת חוק אינה יכולה להרשות לעצמה מצב כזה. המבחן כמובן יהיה ביישום ההנחיות ובעמידתן של המשטרה והפרקליטות מול לחצים פוליטיים וציבוריים, ואולי גם פיזיים, שמן הסתם יתעוררו כאשר יבואו לבצע אותן".

4 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. אגב האם התגובות עולות פה אוטומטית או שיש מישו שבודק ומצנזר?
    מישהו מוכן להתייחס?

    ירמיהו |
    הגב
    • התגובות אינן עולות באופן אוטומטי, אנחנו בודקים שאין בעיה של צניעות ובשום אופן אנחנו לא מצנזרים תכנים

      landaori |
      הגב
  2. מיהם אלו שאומרים בציבור החילוני?
    מה הטעם לצטט חילונים בעילום שם?\
    האם מדובר בטוקבקיסטים?

    ירמיהו |
    הגב