היועץ המשפטי גונז את התיק על סלומיאנסקי: "חוסר ראיות"

היועץ המשפטי הודיע כי החליט, על דעת פרקליט המדינה, להורות על סגירת התיק נגד חבר הכנסת סלומיאנסקי בעילה של חוסר ראיות מספיקות

היועץ המשפטי הודיע כי החליט, על דעת פרקליט המדינה, להורות על סגירת התיק נגד חבר הכנסת סלומיאנסקי בעילה של חוסר ראיות מספיקות.

בסוף שנת 2016 פורסמו ברשתות החברתיות ובכלי התקשורת פרסומים על אודות עבירות כלפי נשים אשר יוחסו, לפי הנטען, לחבר הכנסת ניסן סלומיאנסקי. ביום 12.1.17 הורה היועץ המשפטי לממשלה, על דעת פרקליט המדינה וראש אגף חקירות ומודיעין במשטרה, לבדוק את הטענות העולות מהפרסומים.

ממצאי הבדיקה העלו, בין היתר, כי בחודש דצמבר 2016 נערכה פגישה של עיתונאית ופעילה ציבורית עם גורמים מהמגזר הדתי, במהלכה הוצגו מכלי שני, טענות של מספר נשים, שסירבו להיחשף, אודות עבירות שביצע לכאורה חבר הכנסת ניסן סלומיאנסקי. בפגישות מאוחרות של אותם גורמים עם חבר הכנסת סלומיאנסקי, הוטחו בו הטענות שהועלו נגדו, והוא הכחישן.

המשטרה פעלה על מנת לאתר את הנשים שנפגעו על פי הטענות כאמור, ולברר את נכונותן למסור תלונה במשטרה. רק שתי נשים, מתוך כלל הנשים שאותרו ושאליהן פנתה המשטרה, במסגרת הבדיקה, הביעו נכונותן למסור עדות ונגבתה מהן תלונה נגד חבר הכנסת סלומיאנסקי. נשים אחרות שאותרו, סירבו בתוקף למסור עדות.

בהתחשב בכך, התמקדה בדיקת המשטרה בגרסת אותן שתי הנשים.

המתלוננות הראשונה שמסרה עדות במשטרה (להלן: "א.א"), תיארה אירועים שהתרחשו במהלך 2015 – 2016, על רקע פניות שלה בנושא ציבורי אותו ניסתה לקדם, אל חבר הכנסת ניסן סלומיאנסקי, ששימש באותה עת כיו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט. לטענתה, חבר הכנסת ניסן סלומיאנסקי, אמר לה במספר הזדמנויות כי אם ברצונה לקיים עמו דיונים בנושא, עליה להיפגש עמו ב"ארבע עיניים", מחוץ למשרדו. כן תיארה אירוע מסוים במסגרתו, בתום ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט, חבר הכנסת ניסן סלומיאנסקי לחץ את ידה ממושכות ואמר לה שאם לא היו במקום מצלמות, הוא היה מטרידה.
.
נוכח ממצאי הבדיקה, המליץ פרקליט המדינה לפתוח בחקירה אך ביחס לטענות ב.ב. החליט היועץ המשפטי לממשלה על פתיחה בחקירה כאמור.

במסגרת החקירה, לצורך בירור פרטי התלונה עד תום, נדרשו מספר השלמות עובדתיות מב.ב, ועל כן היא זומנה למסירת עדות נוספת במשטרה, אלא שהיא לא הגיעה. בד בבד, נחקר חבר הכנסת סלומיאנסקי, כחשוד בעבירות של הטרדה ומעשה מגונה. חבר הכנסת ניסן סלומיאנסקי הכחיש כל טענה למעשה שיש בו כוונה, ובפרט הכחיש כי ניסה להטריד את המתלוננת. כמו כן, הסביר שמעשים ידידותיים הם בגדר הנהוג והמקובל בכנסת ושהוא עצמו אדם חם ולבבי, וכ מדובר היה בחיבוק תמים.

הצורך בגביית עדות נוספת מב.ב גבר לאור גרסת חבר הכנסת ניסן סלומיאנסקי. לפיכך, מאז מועד ההחלטה על הפתיחה בחקירה ועד לאחרונה, ביקשה משטרת ישראל לתאם עם המתלוננת ב.ב מועד לחקירה נוספת ולעימות, אלא שנסיונות משטרת ישראל העלו חרס. ב.ב לא התייצבה במשטרת ישראל במועדים שתואמו עמה מראש, ואף לעתים כלל לא ענתה לפניות החוקרים.

לאחרונה, משכשלו כל הנסיונות לגבות מב.ב את העדות הנוספת ולערוך עימות, הודיעני ראש אגף חקירות ומודיעין במשטרה כי לטעמו, נוכח התנהלותה האמורה של המתלוננת, צפוי קושי בניהול הליך משפטי.

בהמשך לכך, פרקליטות המחוז ופרקליט המדינה המליצו לגנוז את תיק החקירה בהיעדר ראיות מספיקות.

לאחר בחינת כלל נסיבות העניין, החליט היועץ המשפטי לממשלה לאמץ המלצה זו.

בהעדר אפשרות לברר עד תום את פרטי התלונה של ב.ב, כאמור, מחמת אי-שיתוף פעולה, קיים קושי לבחון את טיב גרסאות המעורבים ואת משמעותן.

לאור האמור, סבור היועץ, אין די בתשתית הראייתית להוכחת המעשים, ויקשה להעדיף – ברמה הנדרשת להגשת כתב אישום – את גרסת המתלוננת על-פני גרסת החשוד, וזאת, בפרט, בהתחשב בחסרים עובדתיים ביחס לאירוע ולאור כך שהמתלוננת לא הגיעה לחקירה נוספת. השלמת החקירה של המתלוננת דרושה להבנת נקודות מרכזיות באירועים הנטענים, ואף נראה כי לאור הפער העובדתי יש מקום לערוך עימות עם החשוד. פעולות אלה היו יכולות לספק תמונה ראייתית שלמה יותר, לצורך קבלת החלטה מושכלת בשאלה האם יש מקום להעמדה לדין.
לסיכום, בנסיבות אלה, לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה בחן את מכלול הראיות ואת חוות הדעת שהונחו בפניו, אשר עלה מהן קושי ראייתי להוכחת האירועים הנטענים, שבגינו אין מקום להמשך ההליכים הפליליים נגד חבר הכנסת ניסן סלומיאנסקי, הוא החליט, על דעת פרקליט המדינה, להורות על סגירת התיק נגד חבר הכנסת סלומיאנסקי בעילה של חוסר ראיות מספיקות.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.