"הייתי הילד הכי איטי בכיתה"

"בשבילי הגמרא": הרב אבי טל דמתי, המתעסק באסטרטגיות לימוד, טיפול רגשי ויעוץ זוגי. בסיפורים מהקליניקה, והפעם: "הייתי הילד הכי איטי בכיתה, הכי איטי בשיעור, והכי איטי בהפסקה"

סיפור קצר על שני בחורים שהלכו "בישיבה", האחד שיעור ב' בישיבה קטנה, והשני שעור ג' בישיבה גדולה.

הראשון: שקט, תמים, מופנם, מאוד מאוד איטי.

אין לו חברים לא בתוך הכיתה ולא מחוצה לה.

כי הוא פשוט איטי ולאף אחד אין זמן בשבילו.

שלא לדבר בשיעור עצמו עד שהוא מוצא את העמוד הנכון בגמרא הרב כבר מסיים את השיעור.

וגם חברותא הוא לא מצליח למצוא אתם בטח מתארים לעצמכם מדוע.

כך שהוא נמצא בודד בתוך עולמו.

ונעבור לבחור השני.

הבחור השני ממש בצד השני של המתרס. מהיר, חסר סבלנות. עם פתיל מאוד קצר . אין לו סבלנות לשמוע פעמיים. ישר חורץ את הדין מתעמת פעמים רבות מדי עם חבריו לישיבה. ואף עם רבותיו.

פעמים רבות מצא את עצמו מסולק מישיבה לישיבה.

עד שמצא ישיבה שכל תפקידה הוא לשמור עליו במסגרת.

וגם ידידנו השני .,קרא לו דוד מוצא את עצמו די בודד מבחינה חברתית.

ומבחינה לימודית הס מלהזכיר, תאמינו או לא אבל הוא מתקשה אפילו ברמת הקריאה (אפילו שהוא מנסה להסתיר זאת מחביריו בישיבה)

יום אחד דוד היקר בא אלי לקליניקה.

"שלום" הוא אומר לי ונכנס בביטחון  עצמי מופרז לקליניקה "שמעתי שמעתי שיש לך דרך לעזור לאנשים ללמוד.

אתה יכול ללמד אותי?

אני יכול לנסות .עניתי לו.

נתחיל? שאלתי.

כן הוא ענה .

לפני כן אתה מרשה לי לשאול מספר שאלות כדי שאוכל להכיר אותך קצת?

"אין לי בעיה" הוא ענה.

שאלתי מספר שאלות כדי להכיר את דוד.

ואז נפרסה לפני תמונה עגומה שבה התברר שדוד עבר תקופה טראומתית בחייו איבד אמון בסביבה הקרובה (ולמעשה זה יסביר מה שיקרה בהמשך שדוד פשוט יעשה [לא במודע כמובן] הכל כדי להרוס את התהליך הטיפולי שאני אנסה להעביר איתו).

ודוד פשוט חייב לשבור כל מערכת יחסים בחייו פוגע ומעליב רק כדיי לראות מי נאמן לו עד הסוף התנהגות שמלווה אותו מישיבה קטנה ועד עכשיו.

ועכשיו אני צריך גם להקנות לו אסטרטגיות למידה דבר שחסר לו מאוד,

אבל בד בבד לעזור לו לעשות את השינוי המשמעותי של חייו.

ואז ניסיתי, פתחתי לו ספר משניות.

"תקרא בבקשה" אמרתי

דוד הסכים.

קרא בקושי .

התחלתי איתו תהליך קצר.

תהליך שבו אני מקדם כאמור דרך שיטת בשבילי הגמרא.

שזה קידום  וטיפול רגשי וכמובן קוגנטיבי התנהגותי.

אחרי זמן לא ארוך, ודוד אמר עם לחלוחית בעיניו "וואו, כאן זה המקום כאן מבינים אותי".

אך אני ידעתי שזה עדיין לא זה.

ואז… כצפוי…  זה הפסיק.

ודוד התחיל להתלונן. "הצורה של השיעור לא מתאימה לי וגם השעה וגם המקום".

כאן הגיע המקום ההרסני לבחון ולזעזע כל חלקה טובה.

ואז כביכול הסכמתי לוותר על דוד.

פניתי אליו ואמרתי לו, "טוב, אנחנו נצטרך לעשות הפסקה"

עד שאני אדע טוב יותר איך לעזור לך".

והחלטנו על הפסקה בטיפול.

שבוע אחר כך דוד מתקשר.

"מדוע ויתרת עלי כל כך בקלות ?" הוא שואל בכעס.

"ויתרתי?" אני עונה.

לא ויתרתי עליך אתה ויתרת על עצמך אני עדיין נלחם עליך שאמצא את הדרך אתה תדע.

וכך הסתיימה לה השיחה.

דוד עצוב .. חושב לעצמו "הינה ההוכחה שאי אפשר לסמוך על אף אחד"

ואני…יושב וחושב… מאין יבוא עזרי .כיצד אצליח להגיע אל ליבו של דוד ולעזור לו לעשות את השינוי.

וההמשך – בפרק הבא.

 

כתב:  אבי טל דמתי, אסטרטגיות לימוד, טיפול רגשי ויעוץ זוגי.

0548-16-77-15

1 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.