הילד מסתגר המון ? מופנם? הגמרא כדרך טיפול

ראובן בן ה 15 מסתגר המון בביתו לא מרבה לדבר עם חברים למעשה גם אין לו הרבה חברים – על הטיפול "בשבילי הגמרא"

 

ראובן לומד בישיבה טובה, אך הוא אינו "מהמצטיינים" בלימוד, ולא תמיד יש לו חשק ללמוד (למעשה הוא כמעט אף פעם לא משתתף)"בחור מופנם " בעל נפש עדינה  אך שקט מאוד ולא חריף במיוחד בטחונו העצמי די נמוך הוא אף פעם לא יוזם דברים וגם שמבקשים ממנו לעשות משהו הוא תמיד מתחמק ולא מתוך עצלות חס ושלום הוא פשוט לא מצליח למלא משימות כראוי ומרוב כישלונות הוא פשוט מעדיף להתחמק.

לולי מידותיו הטובות (וגם העובדה שאביו של ראובן הינו אברך חשוב..) היה שוקל ראש הישיבה להעבירו לישיבה פחות טובה כי ראובן שלנו לא מצליח להיפתח, להתפתח  ולהגיע לרמה של שאר הבחורים

גם על שולחן שבת ראובן אף פעם לא אומר דברי תורה מאז ומעולם הוא לא אמר דברי תורה גם שהפצירו בו המון. לעומת זאת  שרוליק אחיו הקטן בן ה10 אומר דברי תורה בצורה מאוד חופשית ומשוחררת  והוא מהמצטיינים בת"ת וכמובן שהוא מאוד חברותי ומשוחרר (ממש ההפך מראובן).

הוריו של ראובן מאוד היו רוצים שראובן יהיה כשרוני כמו שרוליק ומשקיעים בו המון טיפולים רגשיים רכיבה על סוסים שחיה טיפולית תרפיה בציור .

המון משאבים נפשיים וכלכליים השקיעו הוריו של ראובן ,אך תחושת אכזבה תמיד נסוכה על פניהם.

ראובן נשאר עדיין אותו טיפוס שקד ומופנם ,המסתגר בתוך עצמו ולא משתף את הוריו בכלום ולעיתים אף עצבות נסוכה על פניו . עד שלעיתים נדמה להוריו שראובן לעולם לא יוכל להגיע לאותה רמת כישרון של שרוליק בן העשר…. הוא פשוט "לא יוצלח" וכנראה שאין מה לעשות

אחרי שאלון קצר מסתבר שראובן שלנו הוא בן בכור לאחר 8 שנים. והוריו ציפו כל כך הרבה שנים לבן שימלא את החלל, שילמד עם אביו התלמיד חכם בשקיקה גמרא, רשי, ותוספות . אמו בדמיונה כבר ראתה אותו דורש בלהט דברי תורה בשולחן שבת .

מעומס הציפיות מתברר שכבר מיומו הראשון של ראובן הוטלה עליו האחריות הכבדה להיות תלמיד חכם. ראובן שלנו כנראה מכובד אותה האחריות פשוט קרס ובחר להסתגר בתוך עצמו ולא לשתף פעולה ומצד שני הרגיש מאוד רע עם העובדה שהוא סוג של כישלון המאכזב את הוריו. ומתוך תחושה זאת כמובן שגם החשק שלו בלימודים ירד פלאים .

נמצא שראובן היה עם תחושות מאוד קשות של פחד מתפקיד הגדול עליו עשרת מונים וגם עם תחושה של אכזבה וכישלון תמידית.  אחיו הצעיר לעומת זאת היה פטור מכל אותם התפקידים ולכן יכל להיות מאוד חופשי ומשוחרר להביע את עצמו ולעשות דברים ללא שום ביקורת ולכן גם הצליח בכל.

הטיפול במקרה זה היה משולב.

א. לעזור להורים "לשחרר את ראובן מהתפקיד הגדול" שהם ייעדו לו. ולעזור להם ליהנות מנקודות אחרות בראובן.

ב .להתחיל ולבנות עם ראובן בתוך לימוד הגמרא כלים שיתנו לו בטחון עצמי והעצמה אישית. כלים שיתנו לו לחשוב חשיבה משוחררת ללא כובד אחריות. וכמובן שבתוך הלימוד ישנם בצורה טבעית גם הצלחות ושמחה שיכולים לעזור לראובן להשתחרר מתפקידי העבר וליצור לעצמו תפקידים המתאימים ומותאמים לגודלו.

אחרי תהליך לא ארוך שבו הסרנו  את "האחריות הכבדה " מעל ראובן . הוא התגלה כבחור כשרוני בעל כישורים מדהימים והוא מהמצטיינים בישיבה  .

כיום לראובן ישנם חיי חברה טובים. הוא מעורב חברתית וכבר לא מסתגר בתוך עצמו  ולא פחות חשוב גם הוריו כבר רואים שראובן הוא כשרוני. ושמחה נסוכה על פניהם. וכמובן שזה נותן כח לראובן להמשיך הלאה .

הכותב הינו מרצה ,יועץ זוגי ,ומנחה נערים בדרך "שבילי הגמרא"

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.