"הכבשה השחורה" שלי / צביה בן נעים

כיצד נתמודד עם ילד קשה מזג? איך נמנע מהצמדת תווית לילדים? צביה בן נעים, יועצת חינוכית ומאמנת אישית מלמדת על חשיבה מעצימה ובונה

את ה"כבשה השחורה" אנו פוגשים בבתים וכיתות ובכל מקום שבו מתקיים מפגש קרוב של אנשים ולאורך זמן, לעתים נולד ילד בעל מזג קשה שצריך ללמוד כיצד להתמודד איתו והדרך להצמדת תווית זו מהירה.

העיתונאי קובי לוי בספרו "העיתונאי" מביא סיפור על משפחה בת 6 ילדים, בית רגוע וטוב, ההורים שרווים נחת מילדיהם, חיים שמתנהלים על מי מנוחות מלבד הבן האמצעי שמאכיל אותם מרורים הן בבית והן בתלמוד תורה. כל מכריו ידעו את הכינוי שדבק בו "הכבשה השחורה של המשפחה". להורים היה חלק גדול בהשתרשות כינוי זה. באחד הימים ההורים נמלכו בדעתם לשלוח אותו לפנימייה כדי שלא ישפיע על החינוך של הילדים האחרים. במילים אחרות "התעייפו" ממנו.

ההורים התכוננו להתייעץ עם אחד מגדולי הדור לפני שעושים צעד זה, לרוע מזלם באותה שבת שעות ספורות לפני שנסעו לאותו גדול בישראל האם חשה ברע ופונתה לבית החולים שממנו שבה לביתה רק לאחר שלושה חודשים קשים ומייסרים שבהם נאבקה על חייה בשל "המחלה" שקיננה בגופה. ומי טיפל בכל צורכי הבית קניות, בישול, ניקיון זה בדיוק היה הילד שהוצמדה לו התווית של "הכבשה השחורה" הוא התגלה כילד אחר לחלוטין, ילד שוויתר על חסכונותיו כדי לממן אישה שתבוא לנגן ולשיר לאימא בשובה מבית החולים.

את ה"כבשה השחורה" אנו פוגשים בבתים וכיתות ובכל מקום שבו מתקיים מפגש קרוב של אנשים ולאורך זמן. הילד שאליו הוצמדה תווית זו "כבשה שחורה" יהיה מעורב כמעט בכל תקרית, תמיד אצבע מאשימה תופנה אליו, יציקו לו, יצחקו עליו, קולו לא ישמע גם אם הצדק אתו .ילד זה אנו פוגשים "כמורד" כאחד שפנה לדרך אחרת ועוד.

נעצור רגע ונתבונן בעצמינו כהורים מה חלקנו בהצמדת כינוי זה לילד שכה שמחנו שנולד וכה הרבה תקוות תלינו בו. איך הסכמנו בקשר של שתיקה או בגלוי להצמדת תווית כה אכזרית וגורלית?

איך קורה שהורה מעדיף ילד אחד על פני הילד האחר? המציאות היא שלעתים הורה דוחה ילד שדומה למישהו שהוא לא אוהב , לעתים יש מתח בין ההורים ואחד מהם מסית את הילדים על אחד האחים. לעתים נולד ילד בעל מזג קשה שצריך ללמוד כיצד להתמודד איתו והדרך להצמדת תווית זו מהירה.

איך מרגיש הילד שהוצמדה לו תווית כה ארסית ומרעילה? הילד שאליו הוצמדה תווית זו "כבשה שחורה" יהיה מעורב כמעט בכל תקרית, אצבע מאשימה תופנה אליו בכל בעיה, יציקו לו, יצחקו עליו, קולו לא ישמע גם אם הצדק אתו. הוא לא יקבל גיבוי מאף אדם בעולם, ילד זה יחווה זלזול , קיפוח חוסר שייכות בבחינת "אין לו מקום בעולם" כל מה שיעשה להוכיח את עצמו לא יצלח.

ילד שחווה השפלה יום יומית הוא ילד שחווה את העולם כמקום של כאב, מקום מאיים, לא הוגן, התנהגותו תהיה בבחינת "נבואה שמגשימה את עצמה" הוא יחשוב על עצמו דברים רעים לא יהיה שווה לו להתאמץ לשנות את דרכיו הרי במלא כולם חושבים שאני כה גרוע, אולי אני באמת כזה, אולי מגיע לי שכולם שונאים אותי.

האם "הכבשה השחורה" זו תהיה פנויה ללמידה בבית הספר? האם ילד זה יכול להיות שמח לחוש ביטחון בעל ערך? הוא בוודאי מתקשה ללמוד, מתקוטט עם חבריו מפריע בשיעורים, המורים והחברים כועסים עליו מזמינים את הוריו שגם כך כועסים עליו ומענישים אותו כיון שגם כך הם מתוסכלים.

בל נשכח שדווקא ילדים אלו זקוקים לחיזוקים חיובים לאהבה, לחיוך הדימוי העצמי שלהם נמוך הם לא שייכים לשום מקום.

כהורים קיבלנו פיקדון מה' וצריך להתנהג לפיקדון זה בהתאם, גם אם הילד קשה צריך לבדוק מה גרם לקושי? מה הביא אותו להתנהגות כזו מבלי להדביק תוויות הרסניות.

נזכור כיהודים מאמינים שאנו נקבל שכר על ההשקעה והמאמץ כי זהו התיקון שלו ושלנו כהורים, מבט זה עשוי לתת לנו זווית אחרת להסתכלות עליו ולהקל עלינו.

ניתן לשקם ילד זה על ידי אהבה ולא להתבייש לומר לו שאוהבים אותו גם אם חשים אחרת, לתת חיזוקים חיובים על השתדלות ולהחמיא על דברים שכן מצליח לעשות, ליצור שיח מכבד לצד הצבת גבולות ברורים, ליזום שיחה עם כל בני המשפחה ללא נוכחותו ולחשוב על רעיונות, ילדים הם מאוד יצירתיים. במפגשים הבאים לשתף אותו, לתת לו תפקיד בבית ובכיתה. לשתף את הרב במהלך שכעת מובלים. להדגיש את הצדדים החיובים שבו. לתת לו יחס שווה.

לפנות עבורו זמן איכות זמן של כיף ולא שיחה על התנהגותו, אין ספק שאם נאמץ גישה אחרת ותפילה לה' שיעזור לנו הילד ירגיש אהוב ושייך והתנהגותו תשתנה.

**********

צביה בן-נעים היא יועצת חינוכית ומאמנת אישית 052-766-1860

1 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. זכיתי להיות במוצאי י' טבת בירושלים בעצרת נגד שמד הגיוס והניאוף, והרגשתי שכל נשמות הקדושים של עם ישראל היו שם כמו במתן תורה. (אבל לא נשמות הערב רב) הדרשות היו דברים היוצאים מן הלב, דברי התעוררות וחיזוק נגד המשומדים והעמלקים המסיונרים של הדור הזה. איזה קידוש השם גדול ונורא הי' שם!!!

    אוי לאותה בושה על המנהיגים המנובלים של החכי"ם המגעילים החרדים, והחרדקי"ם הרשעים ימ"ח, עד איפה אפשר להתדרדר ולהתחבר להאלילים, ולאלו שעושים פשרות, עם צבא השמד והזימה וכו'. רַבּות מַחֲשָׁבות בְּלֶב אִישׁ. וַרק עֲצַת ד' "הִיא" תָקוּם. יש לנו שלטון הרשע שמצפצף על חוק התורה. לקחת את בחורי הישיבות, את הקודש קודשים. לא ,אנחנו לא הולכים לצבא, אנחנו לא נלך לצבא, נשב בכלא. עברנו את האינקוויזיציה ונצחנו, עברנו את היטלר ונצחנו, נעבור וננצח גם את "המדינה הטמאה". ובזכות קדושת העצרת והברכיים שלא כרעו להבעל ״עבודה זרה השמד והזימה של הציונים״ יזכו כל אלו שהיו שם לקבל פני משיח צדקינו בב"א בקרוב ממש.
    .

    משתמש אנונימי (לא מזוהה) |
    הגב