"הכלכלה הישראלית ממשיכה להציג ביצועים כלכליים מרשימים"

בין היתר, מייחס הדו"ח את מצבה הטוב של הכלכלה הישראלית לשורה של רפורמות מבניות מוצלחות שיושמו במדינה בעשורים האחרונים

הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי הגיש למנכ"ל משרד האוצר את הדו"ח הדו-שנתי על חוזקה של הכלכלה הישראלית, לצד פעולות הממשלה ומשרד האוצר בשנים 2017-2016. מהדו"ח עולה כי הכלכלה הישראלית ממשיכה להציג ביצועים כלכליים מרשימים. הצמיחה הממוצעת בישראל מאז שנת 2012 עומדת על 3.3% ושומרת על פער חיובי מעל ממוצע ה-OECD. העודף בחשבון השוטף צוין לחיוב וכן יחס החוב-תוצר, אשר מצוי כבר היום ברמה נמוכה מהממוצע של מדינות הארגון, מוסיף גם כן לרדת. לצד הצמיחה הכלכלית החזקה, מצביע הדו"ח על רמת האבטלה הנמוכה ממנה נהנית ישראל, נתון התורם לרווחה הכלכלית ותרם לשיפור ברווחה של האוכלוסיות החלשות במדינה. הבנה זו תואמת את המגמה עליה הצביע הכלכלן הראשי לפיה ההכנסות והתצרוכת של השכבות החלשות עלו בקצב מהיר יותר מהשכבות החזקות בעשור האחרון, בייחוד בהשוואה למדינות ה- OECD.

בין היתר, מייחס הדו"ח את מצבה הטוב של הכלכלה הישראלית לשורה של רפורמות מבניות מוצלחות שיושמו במדינה בעשורים האחרונים: בשנות ה- 90', קליטת גל העלייה הגדול מבריה"מ לשעבר, עידוד השקעות בענף ההי-טק המתהווה, והליברליזציה של מערכת ההשכלה הגבוהה; ובתחילת שנות ה- 2000, הגדלת התמריצים להשתתפות בשוק העבודה.
הדו"ח מדגיש כי התנאים הכלכליים הטובים השוררים בישראל כיום מהווים הזדמנות טובה ליישומן של רפורמות מבניות נוספות אשר יסייעו בהתמודדות עם האתגרים הניצבים בפני הכלכלה המקומית.

אחד הסעיפים המרכזיים בדו"ח עוסק בשיפור משמעותי בשוק העבודה. בראיית ה-OECD הגידול בהשתתפות בשוק העבודה הינו אחד מהגורמים העיקריים לצמצום הפערים ברמת החיים. יחד עם זאת הדו"ח שם דגש על רמת הכישורים הנמוכה בקרב האוכלוסייה החרדית והערבית. מצב זה לא מאפשר לאוכלוסיות אלו להשתלב בסקטורים עם פוטנציאל השתכרות גבוה כדוגמת ענף ההי-טק. אי לכך, עובדים מאוכלוסיות אלו "לכודים" לעיתים קרובות במשרות ברמת שכר נמוכה, מה שתורם לרמת אי השוויון בישראל. הדו"ח ממליץ לממשלה לפעול לשיפור רמת הכישורים בקרב האוכלוסיות החלשות וזאת כחלק ממאמציה להפחתת אי השוויון והעלאת הפריון לעובד. המלצה זו הודגשה בייחוד בראי התחזיות להתפתחות הדמוגרפית בישראל בעשורים הקרובים, במסגרתן צפויות האוכלוסיות הערבית והחרדית להוות יחדיו כמחצית מהאוכלוסייה, כבר באמצע המאה הנוכחית.

עוד מדגיש הדו"ח כי לשיפור רמת התשתיות, הרחבת היצע ההון האנושי וקידום רפורמות נוספות בשוק המוצרים, תפקיד חשוב בהבטחת המשך מגמת הצמיחה, הרחבת החלחול על פני שכבות האוכלוסייה השונות והאצת צמיחת הפריון.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.