הכנסת אורחים של הרשב"י – בבית משפחת בולטון

ל"ג בעומר בעיצומו ומי לא מכיר את משפחת בולטון, שכבר למעלה מ-10 שנים מארחת באהבה גדולה את האורחים של רבי שמעון בר יוחאי. בבית עם חצר גדולה ולול תרנגולות שהוסב לאולם, עם שישה ילדים ואנשים שדופקים בדלת כדי לעזור בכל מטלות המטבח – הם מכניסים את כולם בחיוך // ראיון

כבר עשר שנים שברכה אביבית בולטון (בת 38, ואמא לשישה ילדים), ובעלה, יוסף, גרים במירון. מהר מאד הם הפכו את ביתם לבית של הכנסת אורחים לכבוד רשב"י. ברכה מדגישה את הזכות שיש להם לפגוש כל כך הרבה אנשים במשך השנים ו"לראות את הניסים של הרשב"י ממש בתוך ביתנו".

את כל הכנסת האורחים הספונטנית והמיוחדת, הם עושים לצד גידול שני ילדים מיוחדים שדורשים תשומת לב רבה יותר מיתר הילדים. ובכל זאת הכל תמיד בשמחה, במאור פנים, באהבה, בפשטות, כאילו באמת הם אומרים: שום דבר פה לא שלנו, זה הכל מאת ה' ושייך לו – ואנחנו פה רק כדי להיות שליחים שלו.

קשה למצוא משפחות שבכזו אדיקות מקפידים על מצווה מושלמת כל כך. כמובן שבמשך השנה יש תקופות רגועות יותר, אך החל מל"ג בעומר ולתוך הקיץ, הבית – וגם החצר, יש לציין – שוקקים חיים בהחלט. ומה היא עונה לאנשים ששואלים מדוע היא טורחת כל כך בביתה למען ההמונים שמגיעים לקבר, ולא הולכת לשם בעצמה? לכך היא עונה: "לי יש את רבי שמעון כל השנה, בל"ג בעומר אני נותנת גם לאחרים".

ברכה אחראית על האפייהף ועל העוגיות בריאות שלה לכל האורחים. היא מגשימה בכך את חלום חייה כקונדיטורית, והיא אופה עוגות ועוגיות, חלות ולחמניות וקרקרים – אך ורק מקמח מלא וכוסמין.

אני אחראית על האפייה, ברכה אביבית בולטון

איך התחיל סיפור הכנסת אורחים שלכם, כמשפחה? 

"משבתות של 20 אנשים, הבית מתמלא במאות אנשים שמגיעים לכאן בשבתות ובחגים. הקמנו במיוחד מטבח מוסדי, כדי לבשל בו בשבוע רגיל עשרות מנות, ובחגים ול"ג בעומר, אלפי מנות. בנוסף, לקחנו אוטובוס ישן, והפכנו אותו לחדר לינה עם עשר מיטות, עבור מטיילים שמגיעים בכל מהלך השנה. אנשים שעושים את שביל ישראל, עוצרים אצלנו לפעמים לשבתות. יש אפשרות גם לישון בשטח שלנו עם אוהלים, ובתקופת ל"ג בעומר, אנחנו בונים אוהל גדול נוסף עבור לינה של אורחים. בעזרת ה', אנחנו מקווים לגייס תרומות גם לבניית אוהל נשים, שיהיה אטום וצנוע יותר. יש אצלנו מבנה של שירותים ומקלחות, ולקראת החג הקרב אנחנו מביאים תאי שירותים נוספים. ההכנות לקראת כל זה הן ממש מל"ג בעומר לל"ג בעומר, כשהתכנונים בפועל מתחילים כבר במוצאי שמחת תורה".

מה מרגש אותך בכל העשייה הזאת?

"מרגש אותי לראות את הילדים שלי שהם חלק מהעשייה הזו, עוזרים בכל מה שהם רק יכולים. מנחם מנדל, הילד הגדול שלנו, כשהוא הולך לרשב"י בערב שבת הוא מזהה את האנשים שאין להם איפה לאכול ופשוט מזמין אותם אלינו. הילדים כבר יודעים לפנות את החדרים שלהם כשצריך והכל נהפך לחלק משגרת חיינו.

"מרגש אותי לראות אנשים בכל הגילאים שדופקים על דלת ביתי ורוצים לעזור במטבח ולהיות שותפים בהכנסת אורחים של הרשב"י. בעלי תמיד אומר שאצלנו הזמן של האורחים הוא בדיוק דקה, כי אחרי דקה הם הופכים להיות חלק מהכנסת אורחים של הבית".

מאיפה הכוחות גם לטפל בילדים, וגם לארח כל כך הרבה?

"מבחינתי, לתת זה לקבל, ואני מרגישה שהנתינה רק ממלאת אותנו, ולא לוקחת", אומרת ברכה. "אפשר לראות זאת גם אצל הילדים שלנו, שבפעמים היחידות בהן אין אורחים לשבת, הם מתלוננים על כך. זכינו שגם הם שותפים בנתינה, ואין נחת גדולה יותר מזו עבורנו.

"במיוחד זכורה לי שבת חורפית אחת", היא ממשיכה, "שבה הייתי אחרי לידה, ורציתי לנסוע כדי לנוח מעט, אך הדבר לא התאפשר. באותו ערב שבת בעלי הגיע ואמר שנוסיף עוד שישה מקומות עבור משפחה שאין לה איפה לאכול. כאשר הם הגיעו, גיליתי שמדובר בחברה ששנים לא פגשתי. הם שכרו צימר במירון והזמינו אוכל מקייטרינג. בעלי הקייטרינג השאירו את ארגז האוכל ליד הצימר, אך כשבני המשפחה הגיעו, הארגז כבר לא היה שם. כאשר ראה בעלה של החברה את יוסף חיים בתפילה, הוא שאל אותו איפה אנחנו מתארחים, ולהפתעתו שמע שאנחנו גרים במקום, ושהם מוזמנים אלינו. עבורי, זו היתה שבת מיוחדת במינה, וראיתי איך בהשגחה פרטית הקב"ה שלח לי בדיוק את מה שאני צריכה".

ספרי לנו סיפור מרגש במיוחד של ל"ג בעומר, בצילו של הרשב"י.

"חמותי היקרה – רחל בולטון (הידועה בזכות עצמה), כבר שנים באה אלינו בתקופת ל"ג בעומר, והיא אחראית על המטבח והבישולים הרבים שיוצאים לאורחי הרשב"י. מישהי שהיא הכירה והיתה כבר בגיל מבוגר ועוד לא זכתה לפרי בטן, חמותי יעצה לה לבוא יחד איתה אלינו ולעזור בהכנות לקראת ל"ג בעומר. במוצאי שבת, בזמן ההדלקה המסורתית בציון, כל המרפסת שלנו הייתה מלאה באנשים, ואנחנו הרמנו יחד כוס לחיים וברכנו את אותה אישה, שבזכות העזרה בהכנסת האורחים תזכה להיפקד במהרה. אותה אישה שעזרה ללא הפסקה כל הסופ"ש במטבח, אמרה לחמותי: חבל שלא הספיקה לעלות להתפלל ברשב"י. וחמותי ענתה לה שזה שהיא היתה פה ועזרה לאורחי הרשב"י זה בדיוק כמו להתפלל. ושנה אחר כך, חמותי הגיעה אלינו למירון, ישירות מהברית של הבן של אותה אישה".

ויש גם פרוייקט תמיכה לאבות לילדים מיוחדים.

"כן, הפרויקט הוא שבתות לאבות. ראינו שיש עמותות המארגנות נופשונים לילדים המיוחדים, לאחים ולאימהות שלהם, אבל עבור האבות כמעט ולא היה דבר", אומרת ברכה. "לכן, החלטנו להזמין את האבות האלה אלינו הביתה לסופי שבוע פעם בכמה חודשים. הם מגיעים כבר בחמישי בערב, ואנחנו מפנקים אותם ב'על-האש' שווה במיוחד, וביציאה חווייתית, כמו טיול ג'יפים, בריכה ועוד. בליל שבת, לאחר הסעודה, אנחנו יושבים יחד עד השעות הקטנות של הלילה, מדברים על מציאות חיינו המורכבת, והדבר נותן לאבות הרבה מאד כוח. אבא אחד, למשל, סיפר לנו איך הוא עובר תקופה כל כך קשה עם הבן שלו, והאוכל, הפינוקים והשיתוף יחד, מחזקים אותו מאד. בכלל, כל משפחה עם ילדים מיוחדים מוזמנת אלינו בשמחה, ואנחנו רואים זאת כזכות לארח אותם".

 

 

2 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. לא שווה בשום אופן ההכנסת אורחים

    אשה שהולכת בפריצות בפאה נוכרית
    ומכשילה בזה את הרבים
    בודאי שאם התנא רבי שמעון בר יוחאי היה רואה אשה זו בפריצות מיד היתה נשרפת כגל עצמות

    רשבי |
    הגב
  2. תודה רבה אבל רשבי דורש צניעות

    עם כל הכבוד

    משתמש אנונימי (לא מזוהה) |
    הגב