הכרת הטוב לבן הזוג, בסיס לנישואין מאושרים • זוגיות לאור הפרשה

אתה מסוגל להעניק לחבר זמן ממושך מבלי שיעריך אותך על כך? כנראה שלא… אז למה כשמדובר בבן הזוג שלנו אנו "שוכחים"… מאמרו של הרב ליאור סיבי בנושא הכרת הטוב

בפרשתנו אנו קוראים על מיתתה של מרים הנביאה, וככתוב: "ויבואו בני ישראל כל העדה מדבר צין בחודש הראשון וישב העם בקדש ותמת שם מרים ותקבר שם". ומיד בפסוק שלאחר מכן נאמר: "ולא היה מים לעדה".

בעל ה'כלי יקר' מבאר את סמיכות הפסוקים: "על צד העונש חסרו המים, לפי שלא הספידוה כראוי. כי במשה ואהרן נאמר (במדבר כ, כט. דברים לד, ח): 'ויבכו אותם בני ישראל', וכאן לא נאמר 'ויבכו אותה', ונאמר 'ותמת שם ותקבר שם', כי במקום שמתה שם תהא קבורתה לאלתר, ונשכחה כמת מלב ולא הרגישו בהעדרה כלל, על כן נחסרו להם מים כדי שידעו למפרע שהבאר היה בזכות מרים" [כך כתב גם ברש"י: "ולא היה מים לעדה – מכאן שכל ארבעים שנה היה להם הבאר בזכות מרים"].

כלומר, עם ישראל לא הספיד את מרים לאחר מותה כפי איך שהיה ראוי לו להספידה לפי כבודה; הרי היא היתה אחת משלושת הפרנסים הטובים שעמדו להם לישראל ששלוש מתנות טובות ניתנו לישראל על ידם, ושכל ארבעים השנים שהיו במדבר היה להם באר בזכותה (תענית ט.). ומכיון שכך, מיד לאחר מותה – נעלם הבאר, וזאת בכדי שידעו עם ישראל למפרע שכל ארבעים השנים הללו ליווי הבאר לו זכו – היה בזכותה, ומשחסרה – נחסר גם הוא.

ומכאן נלמד לנושא הכרת הטוב: בן זוג שאינו יודע להעריך ולהכיר טובה על מה שמקבל הוא מבן זוגו, מכריז בכך, בעצם, שאינו ראוי כלל לטובה זו… בדיוק כמו עם ישראל שלא כיבדו את מרים ולא ידעו להעריכה כראוי לה, ומחמת כך הפסידו את שזכו לו – בזכותה.

יסוד זה מצאנו גם בפרשת בריאת העולם. נאמר בפסוק (בראשית ב, ה): "וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר ה' אלוקים על הארץ ואדם אין לעבוד את האדמה". וברש"י ביאר: "כי לא המטיר – ומה טעם לא המטיר? לפי שאדם אין לעבוד את האדמה, ואין מכיר בטובתם של גשמים, וכשבא אדם וידע שהם צורך לעולם התפלל עליהם וירדו, וצמחו האילנות והדשאים". אמר רבי יחזקאל לעוינשטיין זצ"ל (מובא ב'אור יחזקאל' מכתבים מכתב קפה): "נמצינו למדים שמדרכי שמים לא לתת שום דבר למי שאינו מסוגל להכיר הטובה שגמלו עמו" [הוספת הכותב: ומאידך, מי שאכן מכיר טובה גורם בכך שימשיכו להיטיב עמו גם בעתיד].

מדוע קשה לנו להכיר טובה? הסבר לכך כתב בקונטרס הנפלא 'והאמת והשלום אהבו': "העובדה שמשרתים את האדם בביתו, נותנת לו תחושה של המון כח ועוצמה, וזו תחושה שהוא מאד נהנה ממנה, וכמובן שמי שמתרגל לזה, מאד קשה לו בלי זה, ולשם כך הוא יעשה הכל שזה לא ייפסק, ובלבו מקונן החשש שאם ידע באמת להכיר טובה על כל מה שטורחים עבורו, זה יפחית את תחושת הכוח שהוא מרגיש, ואם יכיר בטובה, כבר לא יוכל לכעוס כשהאוכל לא מוכן בזמן, או שלא הכינו את המטעמים שהורגל בהם, כי טובה לא דורשים, רק מודים עליה". והדברים עמוקים ומדויקים!
מעט 'פרקטיקה' – כיצד מכירים טובה? חייבים להתייחס לכל פרט ופרט. נבאר: הגמרא בברכות (נט:) שואלת "כיצד מברכין על הגשמים", ומביאה את תשובתו של רב יהודה שאמר שצריך לומר כך: "מודים אנחנו לך על כל טיפה וטיפה שהורדת לנו". כלומר, לא מספיק להביע 'הודאה כללית' על הגשם המרווה את הארץ, אלא לתת תודה על כל חלקיק וחלקיק ממרכיבי הגשם. כך האדם בהכרת טובתו; אל לו להסתפק ב'הכרת תודה כללית'. אלא בנותנו 'תודה' עליו לחשוב ולזכור בדעתו את כל הנלווה למה שקיבל מבן זוגו – המאמץ הפיזי, ההשקעה, המחשבה, התכנון וכו'…

על ראש ישיבת "באר יעקב", הגאון רבי משה שמואל שפירא זצ"ל מסופר, שכאשר הגיע עם אשתו הרבנית לליקווד, כאורח הכבוד בטקס הנחת אבן הפינה לבנין החדש של הישיבה הגדולה בתבל, קדמו את פניו אלפי בני תורה מליקווד ומחוצה לה, כיאה לכבודו של ראש הישיבה. היה זה מחזה מרהיב כאשר לקראת שבת התאספו ושבתו בליקווד מאות מבני התורה, שבאו לחלוק כבוד לאורח הדגול מארץ ישראל. בשבת בבוקר נערך קידוש אדיר לכבודה של תורה, והנה לעיני הכל דאג הרב להעביר לרבנית את כוס היין באופן אישי. "היכן נמצאת הרבנית"? עבר לחש בין הנאספים.

ההתרגשות אפפה את כולם; הרב מחפש את הרבנית ורוצה להעביר לה את כוס הברכה. הוא דואג לוודא שהרבנית קיבלה את היין של הקידוש. כשראש הישיבה הבחין בהבעת הפליאה על פני הנוכחים, שגם במעמד אדיר שכזה דואג הוא לכך שהרבנית תקבל את כוס היין מהקידוש, נימק בפניהם את מעשיו ואמר להם: "סבורים אתם שמה שאמרו חז"ל (יבמות סב:): "אוהב את אשתו כגופו ומכבדה יותר מגופו", הוא רק כיבוד לשם מצוה? לא ולא! חז"ל התכוונו במאמר זה ללמדנו הוראה למעשה; שעל הבעל מוטלת החובה להיות חדור ברגשי הכרת הטוב כלפי אשתו, ולהרגיש בחוש בעמקי לבבו כי כל מה שיש לו הוא בזכותה. עד שבאופן טבעי מתוך גודל מידת הכרת הטוב, הריהו רוחש כבוד לאשתו ומכבד אותה יותר מגופו".

1 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. חזק ביותר כמה אנו צריכים לגמול טובה לקב"ה ולכל הסובבים אותנו

    משתמש אנונימי (לא מזוהה) |
    הגב