הליברליות הישראלית היא מסווה לדת קנאית / עו"ד דוד דרור

"הליברליות הישראלית לכאורה, היא בעצם מסווה להלך מחשבה צר, קנאי, ומאיים מאין כמותו, אשר מי שלא מתיישר לפיו, מיושר בעל כורחו". עו"ד דוד דרור מוכיח כי במדינת ישראל, קיים רק סוג אחד של "צדק חברתי".

"התראיינתי לעיתון "בשבע" בנושא המתח הקיים בין דת ומדינה בכל הנוגע לזכויות של הקהילה הגאה. ניתן לחלוק על הניסוח של דברי, אך עם זאת הוא משקף את המציאות בישראל ואת הקשיים של הקהילה הדתית עם השינויים במבנה המשפחה (ההדגשה איננה במקור – הח"מ). כל ימי אני מנסה לבנות גשר בין קבוצות וקהילות שונות, השלב הראשון של הגשר הוא לקבל ולהבין. אני מאמין בלב שלם שיש לאפשר זוגיות לכל אדם! אני מתנצל אם דבריי הובנו שלא כהלכה ופגעו."

המקטע המצוטט לעיל, מועתק ככתבו וכלשונו מעמוד הפייסבוק של הר' שי פירון, שר החינוך. מדובר, כמובן, בסיבוב פרסה שעשה מדברים קודמים שאמר לפיהם תא משפחתי של זוג חד-מיני "זה לא משפחה".

ביחס ל'הבהרה' שפורסמה ניתן לומר אחת משתיים – או שההתבטאות המוקדמת יותר שלו ביחס לשלילת הדבר, היא-היא האותנטית וההבהרה היא מן הפה ולחוץ, או שההתבטאות המאוחרת היא המייצגת נאמנה את דרכו, ובמקרה כזה הוא זולג מן האורתודוקסיה אל הרפורמה. הרי כל דרדק יודע כי אין ואי אפשר ליישב בין התפיסה היהודית השוללת זוגיות כזאת, ובין תפיסות רלטיביסטיות לפיהן ישנם כמה וכמה מודלים אפשריים לתא משפחתי. לדידי, באם הר' פירון היה רוצה לשמור על מידה מינימאלית של אותנטיות הלכתית, חלף התפתלות חלקלקה ועמומה אשר מנסה לרמוז כי הבעיה היא בעצם בחברה הדתית אשר "מתקשה להתמודד עם השינויים במבנה המשפחה". היה עליו לומר בדיוק את הדברים הבאים:

"כרב, אני שולל בכל תוקף אפשרי מודל משפחתי של זוגיות שונה. התורה מגדירה מעשה זה כ"תועבה" (ויקרא יח'), היינו דרך טעות ושגיאה (הגמ' בנדרים נא', ע"א' מפרשת תועבה כ"תועה אתה בה"), צא ולמד מכאן מה יחס התורה לכך. אולם, לקחתי על שכמי לכהן כשר חינוך במדינת חוק, ולא במדינת הלכה. ככזו, המדינה אימצה מודל מערבי-חילוני של תפיסות חברתיות, וככזו היא תומכת ומעודדת באופן מוצהר גם מודל הפוך של זוגיות כבסיס לתא משפחתי, ומקל וחומר במפלגה שבה אני חבר אשר הינה בעלת אוריינטציה חילונית מובהקת. היותי נאמן לתפיסה חילונית זו באה לידי ביטוי בהצבעתי בעד זיכוי בנק' מס לזוגיות שונה, ובחוק הפונדקאות ועוד ידי נטויה בעזרת השם לתמוך בחוקים מן הסוג הזה כהנה וכהנה. כה יעשה לי ק-ל וכה יוסיף".

ניסוחים מסוג ה"הבהרה" שהוצגה לעיל, לא לחינם שאיננה 'מספקת' לא את הצד הדתי, אשר רואה בה, ובצדק כבליל הגיגים רפורמי, וכמובן לא את הצד התומך בזוגיות שונה, אשר רואה בה כבליל של צביעות וחוסר כנות. אמנם, מצוקתו של הר' פירון לא פועלת בחלל ריק, אלא היא (בין היתר) תולדה של חברה המשתיקה בפראות כל דעה שלא עולה בקנה אחד עם המיינסטרים, כפי שקבוצות מאוד מסוימות תופסות אותו.

יובהר, הליברליות הישראלית לכאורה, היא בעצם מסווה להלך מחשבה צר, קנאי, ומאיים מאין כמותו, אשר מי שלא מתיישר לפיו, מיושר בעל כורחו. לשם המחשה: "צדק חברתי" קיים רק מסוג אחד, והדוגלים בקפיטליזם מוצגים על דרך הכלל באור נמאס, דעות אנטי פמיניסטיות מושתקות ונבלמות בברוטליות, שמרנות היא מילה גסה וכיוצא בזה, התנגדות להפלות מלאכותיות נתפסות כ"עמדות חשוכות", כך לבלרי המדינה מגלים סובלנות מדהימה ביחס לזועבי והדומים לה, ואימה של ממש מעמדות הנמנות על קצה הסקאלה הימנית. דוגמאות יש למכביר– יכלה הזמן והמה לא יכלו.

אם החברה הישראלית, מעוניינת להציג מודל ראוי של חיים משותפים, אין דרך אחרת מאשר להיות מסוגל לומר איש לרעהו בכנות רבה 'לדעתי אתה מתנהל באופן שגוי ביחס לאורחות חייך', 'אינני שותף להשקפותיך' ועוד, וזה בסדר גמור. העליהום הרצחני המתנהל כלפי כל מי שלא 'מתיישר' עם עמדות ה'ציבור הנאור' כפי שהן מתעדכנות מעת לעת הוא מתכון בטוח לפילוג אשר רק יעמיק עם הזמן עד לנקודת האל-חזור.

4 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.