המבקר: אבדוק אם היו הפרות של הדין הבינ"ל ב"צוק איתן"

שפירא: אבדוק את תהליכי קבלת ההחלטות בדרג הצבאי והמדיני במהלך המבצע ואת מנגנוני הבדיקה והחקירה של צה"ל והממשלה ■ גורמים שונים מעריכים כי המבקר מתכוון להוות משקל נגד לממצאי ועדת החקירה הבינלאומית של האו"ם

מבקר המדינה מול פרופ' וויליאם שאבאס: יממה לאחר שמועצת זכויות האדם של האו"ם הודיעה על הרכב ועדת החקירה הבינלאומית שתחקור את פעולות ישראל במבצע "צוק איתן" ברצועת עזה, בראשות שאבאס, הודיע מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף חיים שפירא, כי גם הוא פתח בבדיקה הטענות להפרות לכאורה של הדין הבינלאומי במהלך המבצע.

בדיקת המבקר החלה על רקע עשרות פניות ותלונות שהגיעו למשרד מבקר המדינה בקשר למבצע "צוק איתן".

גורמים במשק מעריכים כי המבקר החליט לפתוח בבדיקה, בין היתר, על מנת לסייע למדינת ישראל בזירה הבינלאומית, באופן שיראה כי המדינה בוחנת ובודקת ברצינות את הטענות להפרות של הדין הבינלאומי, שנטענו כלפיה.

על-פי עקרונות המשפט הבינלאומי, אם מדינה בודקת את הטענות המועלות כנגדה, מסקנותיה מהווים שיקול מכריע בהחלטה האם לפתוח בבדיקה בינלאומית, וכן עשויים להשפיע על מסקנות ותוצאות ועדות בדיקה שכבר הוקמו.

על הרקע הזה, גורמים שונים מעריכים כי המבקר מתכוון להוות משקל נגד לממצאי ועדת מועצת זכויות האדם של האו"ם.

על-פי לוח הזמנים שנקבע, אמורה ועדת החקירה הבינלאומית של מועצת זכויות האדם של האו"ם להגיש למועצה את ממצאיה במארס 2015. גורמים במשרד המבקר הבהירו היום (ד') ל"גלובס" כי הם ערים ללוח הזמנים של הוועדה, וכי בכוונתם לזרז את בדיקתם ופרסום ממצאיהם ככל שניתן.

מההודעה שפרסם משרדו הבוקר עולה כי לנוכח טענות שהועלו, כי מדינת ישראל הפרה לכאורה את כללי המשפט הבינלאומי ואיננה בודקת את פעולות צה"ל כנדרש על-פי הדין הבינ"ל, החליט מבקר המדינה, השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא, לפתוח בבדיקה של תהליכי קבלת ההחלטות בדרג הצבאי והמדיני במהלך מבצע "צוק איתן" ושל מנגנוני הבדיקה והחקירה של צה"ל והממשלה.

הבדיקה תתבצע, בין היתר, גם לאור הדין הבינלאומי ופסיקות בית המשפט העליון, מסקנות דוחות קודמים, ומסקנות וועדות ציבוריות קודמות, ובהן ועדת טירקל לבחינת אירועי משט ה"מרמרה", אשר בחנה את מנגנוני הבדיקה והחקירה בישראל של תלונות וטענות בדבר הפרות לכאורה של דיני הלחימה על-פי המשפט הבינלאומי, וקבעה קווים מנחים לעבודת מנגנונים אלה.

עוד הודיע מבקר המדינה כי בנוסף לביקורת שעורכת בימים אלה החטיבה לביקורת מערכת הביטחון בנושא המנהרות בגזרות השונות, תורחב הביקורת לתחומים נוספים, תוך מתן דגש לבחינת סוגיית מתן הביטחון לתושבי המדינה.

בין התחומים הנוספים שייבדקו: היערכות העורף ופעילות פיקוד העורף במהלך ימי מבצע "צוק איתן", בהיבטים של מדיניות ההתגוננות, מערך ההתרעה, פתרונות המיגון לאזרחים והטיפול באוכלוסייה באזורי עימות ומדיניות ההסברה.

ממשרד מבקר המדינה נמסר כי "מדובר במטלת ביקורת מורכבת. לאור זאת הורה מבקר המדינה על ביצוע ביקורת בין-חטיבתית".

נזכיר כי זו אינה הפעם הראשונה שבה בוחן מבקר המדינה את הליך קבלת ההחלטות של הדרג המדיני במסגרת מבצעים צבאיים. ביוני 2012 פרסם משרד מבקר המדינה (בראשות המבקר הקודם, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס) דוח בדיקה על הליך קבלת ההחלטות בפרשת ההשתלטות של צה"ל על אוניית ה"מרמרה", והצביע על האחראים המרכזיים לכשלים בה – ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון אהוד ברק.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.