המזל של נתניהו – הפרדוקס של בוז'י

מה שמגדיל כרגע את הליכוד זה המזל. לנתניהו יש יותר מזל משכל. אין לו קמפיין, אין לו הישגים להתפאר בהם אבל בינתיים הכל עובד לטובתו. הבלגן בש"ס, הפיגוע בפאריז, האיחוד של הרצוג ולבני, ועכשיו הנבחרת השמאלנית של מפלגת העבודה. כולם מגדילים לו את מספר המנדטים. -ליך ויסמן מסכמת את השבוע

אמש, באירוע ההשקה של רשימת מפלגת העבודה באולם הכנסים של קיבוץ שפיים התיישב יו"ר המפלגה, יצחק (לא בוז'י!) הרצוג בשורה הראשונה. לפניו התפרסה שורת מאבטחים שהסתירו לו ולקהל את הבמה. ביומיים האחרונים הוגברה האבטחה סביב הרצוג. גם בשב"כ כנראה מבינים שהוא מועמד לראשות ממשלה. סקר מכון רפי סמית שנעשה עבור "גלובס" ביממה האחרונה, לאחר היוודע תוצאות הפריימריז במפלגת העבודה, מלמד שלא רק המחנה הציוני גדל בעקבות הרשימה הצעירה והתוססת שנבחרה בעבודה, אלא גם הליכוד. שתי המפלגות הגדולות זוחלות באיטיות כלפי מעלה. העבודה עולה במנדט ל-25, והליכוד מצרף לשורותיו עוד שני מנדטים וסוגר שבוע עם 24.
מה שמגדיל כרגע את הליכוד זה המזל. לנתניהו יש יותר מזל משכל. אין לו קמפיין, אין לו הישגים להתפאר בהם אבל בינתיים הכל עובד לטובתו. הבלגן בש"ס, הפיגוע בפאריז, האיחוד של הרצוג ולבני, ועכשיו הנבחרת השמאלנית של מפלגת העבודה. כולם מגדילים לו את מספר המנדטים.
האינטרס של הרצוג ונתניהו הוא להילחם זה בזה כדי להגדיל את הגושים, אבל אף אחד לא משלה את עצמו בסביבת רה"מ, אין באמת מי שמתלבט בין העבודה לליכוד. האיום המידי של נתניהו הוא לא הרצוג אלא בנט. כל מנדט נוסף שמרוויח שר הכלכלה הופך מצד אחד את הבית היהודי לווילה ומצד שני מחליש את הליכוד אל מול המחנה הציוני. בסקר גלובס – שלא מגלם עדיין את הרשימה הסופית של הבית היהודי – מאבד בנט מנדט השבוע ויורד ל-15. מסקרי עומק וקבוצות מיקוד שנעשו במערכת הפוליטית עולה כי הבית היהודי נחלש בעקבות ההתנגדות של בנט לנישואים חד מיניים. התל אביביים החילונים מרוטשילד שהצטרפו לבית היהודי רק לפני כמה שבועות, בורחים עכשיו, השאלה היא רק מי ישכיל לנהל קמפיין שיקנה אותם. החבורה הצעירה של מפלגת העבודה הוכיחה בפריימריז שהיא יודעת לעשות פוליטיקה. היא צריכה לקלוט אותם אליהם.
כדי לשמר את המלחמה ראש בראש עם הרצוג נתניהו חייב לוודא שבנט נשאר עם בית קטן. האינטרס ההפוך של בנט, שרוצה לחבק את נתניהו חיבוק דב כדי לצמוח ולגדול, יביא בסופו של דבר לקריסת הסכם ריבנטרופ-מולוטוב הלא כתוב בין השניים. הסכם אי ההתקפה בין גרמניה לרוסיה ערב מלחמת העולם השנייה החזיק בקושי שנתיים. הברית של נתניהו ובנט תחזיק בקושי עוד חודשיים. ב-17 במארס בלילה בנט לא יחכה ליד הטלפון. הוא עצמו מעריך שבדיוק כמו בבחירות הקודמות, הצלצול הראשון שנתניהו יעשה לא יהיה אליו, אלא להרצוג. עד כה קולו של בנט נדם. יו"ר הבית היהודי מתואם עם נתניהו עד הפרט האחרון. הטחת הבוץ בין הליכוד לעבודה תראה כמו קרב חתולות לעומת מה שיקרה כשבנט יחשוף שיניים וייכנס לזירה נגד נתניהו.
החשש מבנט בבית ברחוב בלפור רק הולך וגדל עם כל יום שעובר. הם בטוחים שבנט יתהפך יום אחד וידקור את נתניהו בגב. כפי שפורסם כאן בעבר, מאז הוקמה הממשלה בוטלו ערבי גיבוש הקואליציה והרמות הכוסית שהיו נהוגים בעבר, רק כדי שכף רגלו של בנט לא תדרוך במעון ראש הממשלה. הוא לא היה שם מאז הוקמה הקואליציה. גם הפגישות שנהג רה"מ לקיים במעונו עם שרים וראשי ערים הועברו מהבית בבלפור לבית מלון. בנט מוקצה גם כשמדובר בטיסות לחו"ל. בתחילת השבוע טס נתניהו לפאריז. בעוד ליברמן הצטרף למטוסו הכמעט ריק של נתניהו, בנט נאלץ לטוס בטיסה סדירה על חשבון משלם המיסים. הוא לא קיבל ויזה מהבית ברחוב בלפור לשבת בכפיפה אחת עם נתניהו במטוס.
רה"מ נערך לרגע שבבית יתנו אור ירוק להתחיל לתקוף את בנט. הערב צפוי נתניהו להיפגש עם כ-20 מעצבי דעת קהל מהציבור הדתי, כחלק מצחצוח החרבות לקראת המלחמה התוך גושית. הוא ודאי יספר להם על פרשת השבוע שהוא לומד עם בנו אבנר ועל חוג התנ"ך שהוא מקיים בביתו, במטרה לשכנע את חובשי הכיפות הסרוגות להצביע לליכוד.
הניצוצות הראשונים של הפרת הפסקת האש כבר כאן. הבוקר הצהיר בנט כי לא רחוק היום שהבית היהודי ינהיג את ישראל. אם ההתבטאויות יחריפו, בנט ורעייתו גילת יזכו להיכנס בשערי הבית בבלפור רק אחרי שהוא יהיה ראש ממשלה.
בינתיים עוד נהנה נתניהו מחסדי הקמפיין המבריק של הבית היהודי שהיו הראשונים לזהות ויצאו ברשתות החברתיות עם קמפיין שמגדיר את נבחרת המחנה הציוני כפוסט ציונים.
על רקע החקירה של בכירי מפלגתו ליברמן ממשיך לאבד מנדטים. שר החוץ הצהיר היום כי הוא מצפה ל-16 מנדטים, אבל בסקר גלובס הוא יורד לראשונה ל-6 מנדטים וגם סקרי עומק אחרים מעידים שהוא נמצא בבעיה אלקטורלית אמיתית. ליברמן מבין היטב שאלו לא מספרים שמהם עשוי שר חוץ. בהנחה ששר פנים או תמ"ת הוא לא מתכוון להיות, במערכת הפוליטית מעריכים שפניו אל עבר הכנסת ה-20, ולא אל עבר הממשלה ה-34. ההחלטה להוציא את שריו עוזי לנדאו, יצחק אהרונוביץ, ובקרוב גם יאיר שמיר לחופשת שחרור מוקדמת, מרמזת אולי על כך שליברמן בונה את ישראל ביתנו לריצה בין השוחות בכנסת, שם הוא צריך חיילים ממושמעים ולא גנרלים. מי שמכיר את ליברמן היטב סבור שאם שר החוץ יחשוב שיש סיכוי שלא יעבור את אחוז החסימה, הוא עוד יקום וילך. מדובר כרגע בהערכות בלבד אבל גם בסביבתו של כחלון כבר מבינים שאפשר לאפסן את החלומות המשותפים על ברית עתידית עם ליברמן ועל הסיכוי להפוך יחד ללשון מאזניים.
למי אכפת מהנבחרת הנשית של העבודה?
אם הרצוג היה מתמודד לראשות נעמ"ת הוא היה מסודר. שבע הנשים הנמרצות, החרוצות והפרלמנטריות המצויינות שהתברגו השבוע במקומות הריאליים ברשימת העבודה היו מביאים אותו לכבוש בסערה את התנועה הנשית. אם הרצוג ולבני התכוונו לחשב להדגיש את הנתון הזה אל מול רשימת הליכוד הגברית, שלא יבזבזו את הזמן. את הקונטרה לנתניהו לא תיתן הצמרת הנשית שכבשה את המפלגה. במבחן הפוליטיקלי קורקט רשימת העבודה זוכה בציון גבוה, במבחן הציבורי – ל-62% זה לא ממש אכפת. מסקר "גלובס" שבדק האם שיבוץ נשים ברשימה יגדיל את כוונת ההצבעה למפלגה כל שהיא, מתברר כי רק 25% סבורים שנוכחות של נשים במקומות ריאליים יעלה את הסיכויים שיצביעו למפלגה. בקרב מצביעי העבודה 42% אומרים כי הסיכוי יגדל, ואילו נתניהו יכול למצוא בסקר בשורה משמחת: 80% ממצביעי הליכוד נותרו אדישים לשאלה או שהשיבו ששיבוץ נשים ברשימה כלל לא ישפיע על אופן הצבעתם.

הציבור אוהב לדבר על שיריון נשים בפוליטיקה אבל הוא מצביע לראש הרשימה. הבחירה היא בלפיד, הרצוג, נתניהו או כחלון. לאף אחד לא אכפת אם קארין אלהרר, עליזה לביא, צגה מלקו או יפעת ביטון שאשא נמצאות ברשימה. תוצאות מאכזבות למי שראה בשבועיים האחרונים את שילוב הנשים בפוליטיקה כנושא חשוב על סדר היום.
הפרדוקס של הרצוג
בנבחרת שבחרה אתמול מפלגת העבודה יש בשורה טובה ובשורה רעה לבוז'י הרצוג. הטובה: היא תאפשר לו להגדיל מנדטים על חשבון יאיר לפיד ומרצ. הרעה: היא תאפשר לו להגדיל מנדטים על חשבון יאיר לפיד ומרצ. קצת מזכיר את הבדיחה על המ"פ שמבשר לחיילים שלו שאפשר להחליף תחתונים – זה עם זה. חברי הכנסת סתיו שפיר ואיציק שמולי שהתברגו בצמרת הרשימה אטרקטיביים מאוד עבור אלו שמתלבטים בין מרצ לעבודה או בין לפיד לרשימת העבודה-תנועה, ועשויים להגדיל את סך המנדטים של המפלגה, אבל על חשבון הגוש.
למרות שהעבודה בחרה רשימה מצוינת, קשה להאמין שלהרצוג יש מצב רוח לבדיחות כרגע. לא רק שזו לא הרשימה שקיווה לה, הוא מבין היטב שאת הימים הקרובים הוא יצטרך להקדיש למלאכת הריכוך בניסיון למנוע ירי בתוך הנגמ"ש. הנוכחים בכנס השקת נבחרת העבודה אמש לא הצליחו להתעלם מהאופן המופגן שבו בחר ח"כ איתן כבל להביע את כעסו על הרצוג, כשבחר לעמוד על הבמה בצד. כבל, שהקונצנזוס שהוא יכבוש את המקום הראשון בהליכה בעבודה היה רחב בערך כמו הקונצנזוס שאין פרטנר בליכוד, חטף מכה קשה. המפלגה כולה הופתעה כשבמקום לכבוש את המקום הראשון הוא התדרדר שישה שלבים במצעד ולאחר איחוד הרשימות עם התנועה של לבני, מצא את עצמו סוגר את העשיריה הראשונה. המקום הנמוך שאליו הגיע כבל, יחד עם מירב מיכאלי ואראל מרגלית שותפיו לברית (בנוסף לצלע הרביעית דני עטר), הוא תוצאה של כמה מהלכים, אבל באחד מהם הם מאשימים את הרצוג.
החיבור בין הארבעה, שהחל כשהחליטו כבל ומרגלית להסיר את מועמדותם לראשות המפלגה לפני כשנה ולהתאחד מאחורי הרצוג, הבשיל בשבועות האחרונים לדיל מרובע שנועד להביא לבחירתם המשותפת. כבל, מרגלית, עטר ומיכאלי שהתאבדו עבור הרצוג בקרב מול יחימוביץ', חטפו מכה לפנים כשלפני שבוע התברר שיו"ר המפלגה שהם הביאו להכתרתו, הלך להצטלם עם ראשת המפלגה לשעבר, והמתחרה של כבל על המקום הראשון בפריימריז, אצלה בבית. בסוף אותה פגישה פרסמו הרצוג ויחימוביץ' סטטוסים מתקתקים שבישרו את סוף עידן הסכינאות ותחילת עידן השושנים. יחימוביץ' חיבקה את הרצוג כל כך חזק וקראה לאחדות, שעד לרגע זה הרצוג מחפש את המספריים שיגזרו את החבל שליפף את צווארו. מצביעי העבודה הוותיקים והקיבוצניקים שבבחירות הקודמות טענו נגד האנטגוניזם של יחימוביץ, אהבו את זה.
עבור הרביעייה שנתנה את הנשמה להרצוג מדובר בזובור. הם רואים בכך לא פחות מבגידה של הרצוג ביד ימינו כבל, וגם ביתר. הרי ברור שאחרי מפגן אחדות שכזה הרצוג לא יוכל להנחות את פעיליו שלא לסמן את יחימוביץ'.
הארבעה התדרדרו לסוף העשירה הראשונה ותחילת השניה גם בגלל הדילים והקמפיין המבריק של יחימוביץ'. בגאוניותה, הצליחה יחימוביץ' ליצור את התחושה שכבל, מרגלית, עטר ומיכאלי עשו דיל נגדה, למרות שהם התרכזו אך ורק בבחירתם שלהם. בימים האחרונים הם היו עסוקים רק בטרפוד השמועות על כך שהם פועלים לחסל את יחימוביץ'. הראשת לשעבר הרוויחה פעמיים: היא ציירה את הארבעה כעסקנים שבוחשים בדילים ופגעה בתדמיתם, וגם הביאה אותם לקרוא להצביע לה. במקביל, לא הסתירה יחימוביץ' את העדפותיה. התנזים של שלי ידעו בדיוק למי היא היתה מעדיפה שהם יצביעו. המחוסלת הפכה למחסלת עם סכין בין השיניים.
אי אפשר להפחית גם מכוחם של הדילים. מפלגת העבודה בחרה אמנם בחברי כנסת מצטיינים כסתיו שפיר ואיציק שמולי לראש הרשימה, אבל מי שחושב שלא היו דילים, רשימות חיסול, רשימות דמה, הצבעות מחנאיות, שיחשוב שוב. מצביעי העבודה הם ברובם מצביעים חופשיים, שקיבלו את החופש לבחור בין רשימות מומלצים לרשימות חיסול. בתורים הארוכים שהשתרכו בכניסה לקלפיות החזיקו רבים מהמתפקדים ברשימות מסודרות על נייר ובווטסאפ. יחימוביץ', דרך אגב, חייבת לא מעט למחנה החברתי של עמיר פרץ שפעל לבחירתה של מיכאלי, אבל לא התנגד לבחירתה של יחימוביץ'. וזה לא מעט במושגים של פריימריז.
כמה שעות לאחר היוודע התוצאות התקשר הרצוג לכבל ומרגלית המאוכזבים. הוא הבטיח להם שהמיקום ברשימה לא ישפיע על שיבוצם כשרים בכירים אם המפלגה תרכיב את הרשימה. להבדיל מנתניהו שמשתמש וזורק, שנותן לשרים שקעו את עצמם עבורו להסתובב פגועים עם מטעני נפץ בבטן, להרצוג יש אינטליגנציה רגשית גבוהה. המשימה שלו עכשיו היא להרגיע, לחבק ולאחות את הקרעים בתוך המחנה כדי שהירי יתבצע החוצה ולא פנימה.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.