המחדל: "בזמן אמת הם לא היו שם" יהודה משי זהב תוקף את הקברניטים

 

כמו רבים אחרים ראיתי גם אני את מסיבת העיתונאים הזחוחה של ראש הממשלה יחד עם ראש העיר ירושלים, מפכ"ל המשטרה, מנכ"ל חברת החשמל. ואני עומד ותוהה האם הם מדברים על אותה סופה שחוו על בשרם אותם אלפים שנתקעו בליל הסופה של חמישי בלילה, גברים ונשים, טף וקשישים, בקור מקפיא במשך שעות רבות. האם יודעים הם בכלל מה קרה באותו לילה ארוך שבשביל רבים זה יישאר כטראומה לכל החיים. מבחינתם הכל עבד, הכל בסדר, הכל וורוד.

אבל הם לעולם לא יבינו, כי בזמן אמת כשהיה צריך אותם, הם לא היו שם. לא הם ולא הכוחות שהם ממונים עליהם ואותם הם היו אמורים להפעיל.

שמעתי את מבקר המדינה שהוא הולך לבצע בדיקה על תפקודם של המערכות. אין שום צורך להקים ועדת חקירה. העובדות ברורות לחלוטין. הכל לא פעל, כל המערכת כשלה. החשמל נותק, צירי התנועה שהובטח שיפולסו – נחסמו על ידי המשטרה. במקום לפתוח את הצירים עם תחילת ירידת השלג – היא סגרה אותם הרמטית ויצרה פקק אינסופי וכך תקעה בעצמה את אלפי הנוסעים בכבישים הקפואים ללילה שלם. אלפי גברים ונשים, ילדים וקשישים – בילו לילה שלם על כבישי הגישה לבירת הארץ בכפור, ללא מזון, ללא שתייה, בלי שמיכה. הדלק במכוניות, שנהגיהן ניסו לחממן, אזל במהירות. המצברים שבקו חיים. סוללות הטלפונים הסלולריים התרוקנו. עשרות נזקקו לטיפול רפואי בכוויות קור. אלפים קפאו מקור בבתים שנותקו מחשמל. ולא ניתן היה לפנות חולים ויולדות לבתי החולים.

זה התחיל עוד בראשית הסופה שמשום מה החליטו בעירייה, בשליפה מהמותן, שכדאי לשלוח את הילדים לגנים ולבתי-הספר, למרות אזהרות החזאים שסופה גדולה עומדת להשתולל בתוך שעות. וכעבור שעה בוטלה ההוראה בבהלה, אבל אז כבר לא יכלו ההורים לנסוע בשלג להחזיר את ילדיהם הביתה.

איפה הם היו ערב הסופה כשהחזאים פרסמו את התחזית על 'סופת שלג חריגה בהיקפה שקרבה ובאה', על 'חזית קרה עם משקעים בכמות עצומה'. מה הם תכננו לעשות? האם הם קיימו ולו ישיבה מסודרת אחת, במשותף, דיון חירום לקבוצת פקודות, כדי להתכונן לכל תרחיש אפשרי? כולנו יודעים את התשובה, אין צורך בוועדת חקירה: לא התקיים שום הליך מסודר של קבלת החלטות.

באותו ליל כפור כשמתנדבי זק"א או מתנדבי 'איחוד הצלה', פעלו ללא ליאות מסביב לשעון במסירות נפש של ממש ורצו מקריאת חירום אחת לשנייה, הם לא היו שם.

כבר באותו לילה רצו במוחי תהיות ושאלות על הגופים האמורים לתת את המענה בעת צרה: היכן המפלסות? למה צירי החירום לבתי החולים חסומים? בכביש 9 עמדו שעות שני מפלסים ללא תזוזה, כששאלתי אותם למה אתם לא פותחים את הצירים, הם ענו לי שללא פקודה מלמעלה הם לא פועלים. בתחנת דלק בגבעת זאב חנו טרקטורים והנהגים ישבו ושתו קפה כשחמש מאות מטר מהם תקועים מאות איש בקור אימים.

הרגיז אותי כשבארבע לפנות בוקר אני שומע את יועץ ראש העיר עולה לשידור בבשורה שראש העיר הואיל בטובו לשוחח עם הרמטכ"ל והצבא יכנס עם נגמ"שים לחלץ את האנשים הלכודים בצירים. כשהשדרן שואל אותו מתי? עונה לו היועץ: 'שהכלים כבר נמצאים בשטח'. אני עולה לשידור וצועק: ”אני בשטח ואין שום כלי של הצבא לרפואה, למה אתם משלים את האנשים שכבר עומדים לחלץ אותם, תעמולת הבחירות הסתיימה מזמן".

כמה זמן לוקח לצבא להקפיץ נגמ”שים מ'מחנה עופר' הנמצא על כביש 443, או ממחנה פיקוד מרכז הנמצא במרחק קילומטר מהכביש. למה רק בשבת החלו לראות את הנגמ"שים של הצבא פועלים בשטח.

כשראיתי שחוץ מארגוני החסד החרדים כמעט ואין כוחות חילוץ והצלה אחרים בשטח, שאלתי את עצמי: 'האם אנחנו מנהלים את המדינה'? עשרות רבות של צוותי מתנדבי זק"א ואיחוד הצלה, יד שרה ועזר מציון ועוד, מצוידים ברכבי שטח ובטרקטורונים פועלים מסביב לשעון, בהצלת חיים, הגשת עזרה ראשונה, העברת יולדות וחולים, הספקת תרופות, ובעיקר חילוץ מאות אנשים נשים וטף שנתקעו בצירים העולים לירושלים או בתוך העיר. וחוץ מהם לא רואים כמעט אף גורם אחר.

האם זה הגיוני שמתקשר אלי אחד מסגני ראש העיר, ומבקש ממני שהיות ומאפיות אנג'ל וברמן אינם מצליחים לספק חלות לחנויות, שזק"א יקחו על עצמם הספקת חלות לשכונות, ואני מוציא רכבי שטח לשכונות עמוסי חלות טריות כשהם מכריזים במערכות כריזה על חלוקת חלות לשבת, חינם אין כסף.

למה כבר ביום רביעי עם קבלת התחזית האחרונה על מזג האוויר של הסופה הקרובה, ידענו במטה החירום של זק"א להיכנס להיערכות שיא. רכבי השטח של הארגון הפזורים בכל ששת המחוזות בארץ הועברו לירושלים, מתנדבים של הארגון קיבלו שרשרות ברזל מיוחדות לגלגלי הרכבים בכדי לנסוע בשלג. כמו גם ציוד מיוחד להגנת המתנדבים מפני הקור והשלג.

למה כשבשעות הערב המאוחרות, עת התקבלו במוקד החרום של זק"א מאות רבות של פניות על אנשים נשים וטף, התקועים שעות ברכבים ובאוטובוסים בצירים העולים לירושלים, ובהם מקרים קשים על סף התעלפויות ומקרי קור חריפים, תינוקות ללא מזון או משקה חם, או אנשים החייבים לקבל תרופות. הורים שבכו בדמעות שליש בקריאות: הצילו! שרק יבואו לחלץ אותם מן המיצר. אף אחד מהגורמים לא נערך למבצע מהיר של חילוץ והצלה?

בשלב מסוים עלה בדעתי רעיון פשוט אך יעיל, הרי בימים אלו מתבצע הרחבה של כביש 1, כשכל הציר משער הגיא עד גינת סחרוב מחולק לגזרות, כל קבלן קיבל קטע כביש שעליו להרחיבו, עשרות רבות של טרקטורים עובדים יום יום על ציר זה, מה יותר פשוט מלהזעיק את הקבלנים ושכל אחד מהם יפלס את הכביש בתא השטח שהוא קיבל. אך לא היה אל מי לדבר.

למה ידע ארגון זק"א בשלש לפנות בוקר להרים מאמץ מרוכז של מבצע חילוץ והצלה של הלכודים בכביש 1. כשבפיקודו של חיים אוטמזגין מפקד היחידות המיוחדות של זק"א הצלחנו בגיוס חירום של עשרות מתנדבים מ'יחידת הג'יפים' של זק"א מאזור המרכז. למבצע מיוחד אשר כונה בשם מבצע 'מלאכים בלבן', ואכן למעלה מ-60 רכבי שטח התגייסו למבצע חילוץ מיוחד זה. ובמאמץ רב הצליחו רכבי השטח של זק"א בליווי משטרתי מיוחד להגיע לרכבים התקועים בכביש 1 מצומת שורש עד בואכה העיר ירושלים. כשהמתנדבים עברו אוטובוס אוטובוס, רכב רכב וחילצו את האנשים והילדים לאולם הספורט במבשרת ציון. המתנדבים נשאו רבים מהמחולצים על כפות הידיים, אחרי שכבר היו מותשים ולא היה בכוחם לעמוד על הרגליים. מראות מרגשים היו במקום עת הגיעו 'המלאכים בלבן' של זק"א אל מאות האנשים שהיו תקועים שעות רבות בקור מקפיא ללא שום אמצעי הגנה מפני השלג או מים חמים ומזון.

אחד הרגעים המצמררים היו כשהגיעו המתנדבים לאחד הרכבים התקועים, ומתוך הרכב מושיטה אמא את תינוקה כשהוא עטוף במעיל ובכיסויים של הכיסאות של הרכב, מעבירה את התינוק לידיים של מתנדב זק"א, ובדמעות שליש מתחננת: 'רק תצילו לי את התינוק, אני כבר יסתדר לבד'.

עוד מקרה מזעזע, אחד מני רבות, קריאה שהגיעה למוקד זק"א מבני משפחה על סבתא שלהם בת ה-82 הגרה לבדה בביתה בשכונת 'שערי חסד' ולא עונה לטלפון. צוות מתנדבים נשלח למקום, דלת הבית היתה נעולה, ועל אף דפיקות חזקות בדלת, המתנדבים לא נענו. המתנדבים קבלו הוראה לפרוץ את הדלת. והקשישה התגלתה שוכבת במיטה במצב היפותרמי, רועדת מקור בבית מנותק מחשמל וללא שום תנור מחמם.

שוב התברר שגם במדינה מפותחת שבעולם מביטים עליה בהשתאות, מדינה שהיא מעצמת הייטק. מדינה שסופרים אותה בין חמש המעצמות עם הצבא החזק בעולם. מדינה שהוציאה מתוכה למעלה מעשרה חתני וכלות נובל. אז כשרק יורדים עשרה מ"מ של גשם ו-40 ס"מ של שלג המדינה המפותחת הזאת, מ ש ו ת ק ת ?

ומי פועל ומתפקד במצבי חירום? אותם אלה שחונכו לפעול במסירות ובאהבה רבה להגיע לכל קריאת עזרה וסיוע, ללא הבדל של עדה, דת גזע ומין בכל עת ובכל מצב. בזמן אמת כשכל המערכת כשלה ולא ידעה לתת מענה, במבחן התוצאה הם אלו שהוכיחו את עצמם, לפעול ללא לאות מסביב לשעון כדי להיות לעזר ולאחיסמך בעת צרה.

צילום תמונה ראשית – שמואל דריי

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.