המתחולל בש"ס: המלחמות הפנימיות 'על מורשת מרן זצ"ל'

זה קרב על מיליוני דולרים, הרבה כוח ושליטה במוסדות התנועה הספרדית. בצד אחד ניצבים משפחת מרן הרב המנוח, מולם דרעי ואנשיו

כתבתו של שלום ירושלמי "מעריב"

ביום שני לפני שבועיים שיגרה יהודית יוסף לידיד המשפחה את המסרון הבא (לא נגענו): "החלום שלהם זה למחוק את כל מה שהיה לרב". הרבה כעס ומרירות מסתתרים מאחורי ההודעה הכתובה הזו. יוסף, כלתו של הרב עובדיה המיתולוגי, רעייתו של בן הרב משה יוסף, מי שהייתה לאורך שנים האישה החזקה בש"ס, לא שלמה עם מה שקורה היום בתנועה, אחרי שאריה דרעי הפך ליו"ר שלה. ידיד המשפחה אפילו מזהיר מפני מלחמת חורמה שעלולה להתגלגל למחוזות שכמוהם לא ידענו.

יהודית ומשה יוסף, ולא רק הם, כך אומר הידיד, משוכנעים כי דרעי השתלט על כל הנכסים הכספיים והאחרים של ש"ס, מקים לעצמו תנועה חדשה ועל הדרך נפרע גם מכל אנשיו של הרב עובדיה, החל באלי ישי וכלה באחרון הפעילים שמזוהים איתו.

הסיפור של הסכסוך הפנימי רגיש, ועדיין מתנהל במחשכים, בחדרים סגורים, עם עליות ומורדות ואיומים מוסווים. האמוציות כמעט לא נשלטות. כל מהלך של דרעי או אפילו של בני משפחתו או חבריו מקפיץ מיד את בני משפחת יוסף וחבריהם. ניסיונות הגישור בין הצדדים שעושה ח"כ אריאל אטיאס לא תמיד צולחים, אם כי בימים האחרונים מסתמנת רגיעה ואולי אפילו סולחה. אטיאס, שהיה פעם בעל הברית הקרוב ביותר של בני הזוג יוסף, נוטה היום באופן מובהק לצדו של דרעי. יו"ר ש"ס, מצדו, לא מבין מה בני המשפחה רוצים ממנו אחרי שמינה את דוד יוסף לחבר במועצת החכמים ועבד קשה כדי שהרב יצחק יוסף, בן נוסף, יהיה הרב הראשי לישראל. בש"ס, כפי שיתברר בהמשך, יש הרבה מה לומר גם על שני המינויים הללו.

המסרון הקשה ששיגרה יוסף לפני שבועיים, למשל, נגע כנראה למכללה חדשה לנשים חרדיות שפתחה לאחרונה יפה דרעי, רעייתו של יו"ר ש"ס. דרעי שכרה 580 מ"ר באחד המבנים בהר חוצבים כדי להקים שם שלוחה משותפת של מכללת עזריאלי. האם המטרה היא להתחרות במכללה החרדית המצליחה של עדינה בר-שלום, בתו הבכורה של הרב המנוח, שנמצאת עשר דקות נסיעה מהר חוצבים? כל ההסברים של אנשי דרעי שאין שום קשר בין שתי המכללות לא הועילו. בכלל, נראה שבני הזוג יוסף מבקשים לחזור לחיים שקטים, אבל יחיו תמיד בהרגשה שדרעי מבצע נגדם מהלכי נקמה מחושבים, אחרי תקופה ארוכה של עימותים בין הצדדים שהתנהלו עוד בימי חייו של הרב עובדיה.

"אנחנו לא מבינים מה עוד הם רוצים", מוסיפים אנשי דרעי. "אין לנו שום כוונה לרדוף אותם. יש מציאות חדשה, שהם לא מוכנים לקבל אותה. בעבר יהודית ומשה יוסף שלטו ברב עובדיה ואחר כך בש"ס. המציאות הזו נגמרה. הם לא יכולים לקבוע מה יהיה כאן. מה פתאום עלה עכשיו עניין המכללה? זה מפריע ליהודית או למשה יוסף? מה פתאום? אולי רק לעדינה בר-שלום. אנחנו לא נוגעים במה ששייך לשניהם: לא במפעלי הבד"ץ, לא בצהרונים ולא בספרים. אם אתה רוצה, אתה יכול לתת לזה ראשי תיבות: בצ"ס. אם הסכסוכים הללו ימשיכו, לא תהיה לנו מחויבות גם לזה", מאיימים בסביבה של יו"ר ש"ס.

תרגום: מפעלי בד"ץ בית יוסף הם מפעל החיים של הרב משה יוסף. תעשיית הכשרות הזו, שעליה תפארתו ואותה הוא הקים בשתי ידיו, מכניסה לבני המשפחה כסף רב; יהודית יוסף, אישה חרוצה ומוכשרת, היא האחראית על הצהרונים מטעם רשת החינוך של ש"ס. ההצלחה שלה אינה נתונה בספק. והספרים? מדובר באלפי ספרים יקרי ערך שהרב עובדיה החליט להוריש ליהודית ומשה יוסף. ברגע זה אין מי שמערער בפומבי על ההחלטה של הרב, אבל סיפור הספרים מעורר אי-נחת רבה, ויש מי שדורש לחקור את תהליך הירושה. "למה הרב נתן להם? למה לא לאחרים? מה המשמעות של זה? " שואלים בש"ס.

הסכסוך בין בני משפחת יוסף (לא כולם) ואריה דרעי לא פרץ אתמול. בפרספקטיבה אפשר לקרוא לו סכסוך היסטורי, שרושם מדי פעם שיאים חדשים. דרעי הודח על ידי הרב מראשות ש"ס בסוף שנות ה-90 בעקבות ההסתבכויות הפליליות שלו, שבסופן הוא מצא את עצמו בכלא מעשיהו. הרב הבטיח אז כי הוא לוקח מדרעי את השליטה בש"ס באופן זמני ומעביר אותה לאלי ישי, אבל בבוא היום הוא יחזיר לו את הפיקדון. היום הזה בושש לבוא, ודרעי מצא את עצמו בחוץ במשך 13 שנה, עד שחזר לש"ס ברעש גדול באוקטובר 2012.

לאורך התקופה שבה שהה מחוץ לש"ס פרצו סכסוכי דמים בין דרעי ומקורביו שכונו לפעמים "אנשי התנזים", ובין אלי ישי, משה ויהודית יוסף. לפי בני המשפחה, דרעי עבד מבחוץ נגד יהודית ומשה יוסף והיה אחראי לפשקווילים נוראיים שהופצו נגדם. בעקבות אחד הפשקווילים אפילו הטיח הרב עובדיה קללת מוות ברב יהודה אזרד, נאמנו של דרעי, שנחשב מפקד התנזים. דרעי ואנשיו טענו כי ישי ובני הזוג יוסף השתלטו על דעתו ועל מהלכיו של הרב עובדיה והם שבלמו לאורך שנים את חזרתו לש"ס. יהודית יוסף טענה תמיד כי הדברים הללו מבזים את הרב שהיה איש חזק וצלול עד ליום מותו, בניגוד לכל הפרסומים, וכי רוב הזמן הוא היה איש עצמאי ולא נזקק ממש לעזרתם, כפי שנהוג היה לחשוב.

גם סיפור חזרתו של דרעי לש"ס הוא נושא למריבה שעדיין לא הסתיימה בין הצדדים. משה ויהודית יוסף, יחד עם רוב האחים והאחיות האחרים, טענו בכל הזדמנות כי הרב עובדיה לא רצה להחזיר את דרעי לראשות ש"ס, וכי המציאות הזו נכפתה עליו באמצעות לחץ בלתי נסבל ואיומים של דרעי לרוץ ברשימה נפרדת. לפי גרסה אחרת, בני הזוג יוסף רצו להחזיר את דרעי אחרי שהבינו כי רק הוא יכול לשמור על הכוח הפוליטי והכלכלי של ש"ס אחרי הרב עובדיה.

כך או כך, בעבר סיפרה יהודית יוסף כי הרב עובדיה הגיע אליה בימים הקשים של ספטמבר 2012 עם שאלת מיליון הדולר: האם להחזיר את דרעי או לא?

"יום אחד הרב קרא לי", סיפרה יוסף לחבריה לפני כשנה. "הוא היה מאוד נרגש. הוא אמר לי:'תשמעי, יש את הפיקדון הזה. אני יודע שדרעי פגע בכם. אני יודע שאתם עלולים עוד להיפגע אם דרעי יחזור להנהיג את התנועה. לכן אני שואל אתכם:'אתם רוצים שאחזיר אותו?' אמרתי לו:'כבוד הרב, אני מבקשת ממך, אל תתחשב בנו. תעשה את מה שאתה מחליט'. הרב חזר על העניין הזה כמה פעמים, גם אחרי שדרעי חזר". האם זה נכון? האם הרב צדק? תלוי את מי שואלים.

אריה דרעי חזר להנהיג את ש"ס בהתחלה עם אלי ישי ואריאל אטיאס. בהמשך הוא הפך למנהיג יחיד שמנהל את העניינים בש"ס ביד רמה, בלי הרבה סנטימנטים. ככל שהוא צבר כוח, כך הוא גם צבר לו אויבים בסביבה באופן טבעי. גם בני משפחת הרב הרגישו כי העוצמה הגוברת באה על חשבונם. מסע הלוויה של הרב בתחילת אוקטובר 2013 נתן את האות. גורמים בבית הרב טענו בשעתו כי דרעי ניצל את המצב החדש כדי להשתלט בכוח על כל עמדות המפתח ולסלק את המקורבים, ביניהם אלי ישי, שהודח למעשה מכל עמדות ההשפעה בש"ס, והיום הוא נחשב חבר כנסת פשוט.

דרעי עצמו, צריך לציין, נפגע מהדברים עד עמקי נשמתו וטען כי האבל שלו על מות הרב היה אמיתי, בעיקר אחרי חזרתו לש"ס.

זמן קצר לפני מותו של הרב עובדיה הוא ניהל קרב מתיש, בסיועו של דרעי, כדי שבנו יצחק יוסף יתמנה לתפקיד הרב הראשי. אחרי מותו מינה דרעי את הרב דוד יוסף כחבר במועצת החכמים. בש"ס טוענים היום כי המינויים של יצחק ודוד יוסף נוחים לדרעי ומקלים עליו את השליטה האבסולוטית בש"ס ובמחוזותיה. השניים נחשבים כמי שמעריצים את דרעי ויראים ממוצא פיו. גורמים רבניים טענו עוד כי הבחירה בדוד יוסף מנוגדת לדעתו של הרב עובדיה, שתבע מבנו ללמוד תורה ולא לעסוק בפוליטיקה, וגם לדעתם של הרבנים האחרים במועצת החכמים. הרב אברהם יוסף, אחד מבניו של הרב עובדיה, כינה את המהלכים של דרעי במילים "עלמא דשקרא" (עולם השקר). אנשי דרעי טוענים כי "היום קל לומר דברים בשמו של הרב. לא צריך להוכיח. הרב עובדיה עצמו היה נשיא מועצת חכמי התורה וגם למד תורה, מה הבעיה?".

כך או אחרת, מה שהכעיס באמת את בני הזוג יוסף היה המינוי לתפקיד מזכיר מועצת חכמי התורה. באוקטובר 2012, כאשר דרעי חזר לש"ס והוקמה ההנהגה המשולשת עם ישי ואטיאס, ניהל הרב רפאל פנחסי את טקס האחדות החדשה, אף שהייתה למראית עין. פנחסי שימש מזכיר מועצת חכמי התורה הרבה שנים, עד שעזב אחרי חילופי ההנהגה. בבית הרב רצו למנות לתפקיד את הרב צבי חקק, שהיה עוזרו הנאמן של הרב עובדיה במשך עשרות שנים. באמצעות התפקיד הם ביקשו לפצות אותו על העבודה הרבה שהשקיע. דרעי סירב. אנשיו טוענים כי חברי מועצת החכמים, הרב שמעון בעדני והרב שלום כהן, לא רצו את חקק. אנשי הרב ראו בכך התנכלות נוספת למורשת הרב ולאנשיו. עד לרגע זה לא מונה מזכיר חדש למועצת החכמים.

מינוי נוסף שמעורר אי-שקט בש"ס הוא של חיים ביטון, שמונה לתפקיד מנכ"ל התנועה. לצורך העניין, דרעי הזיז מתפקידו את נתי לסרי אחרי ששילב אותו כחבר בסיעת ש"ס במועצת העיר ירושלים. לסרי נחשב תמיד למקורב של אלי ישי, ומתנגדיו של דרעי אומרים כי מדובר בעוד סוג של חיסול חשבונות. "דרעי רצה את איש אמונו בתפקיד, וזה הדבר הנכון ביותר לעשות", מגיבים אנשיו של היו"ר. "לסרי הוא יו"ר סיעת ש"ס במועצת העיר. אין לו מה להלין". צריך לציין בהקשר הזה כי דרעי סופג מדי פעם טענות גם מאנשי התנזים שהלכו איתו ורצו לחזור לעמדות מפתח בש"ס. כמה מהם שוחחו איתנו בעניין הזה לאחרונה.

דרעי הצליח לאחרונה להשתלט על עוד מאחז חשוב, עיתון התנועה המתמוטט "יום ליום". בעולם החרדי העיתון המפלגתי נחשב בסיס כוח אדיר. הפלגים ביהדות התורה מחזיקים ארבעה עיתונים יומיים: "המודיע ","יתד נאמן", "המבשר" ו"הפלס". דרעי הבין שגם הוא צריך עיתון בית, השיג משקיעים, גייס כותבים כלבבו ובאפריל הקרוב, כך הבטיח, ייצא העיתון במהדורה יומית חדשה.

הקרבות לא נגמרים במינויים ובעיתונים. יש גם הרבה מאוד כסף על השולחן החרדיספרדי. לפני חודש סיפרנו כאן על האוליגרך הגיאורגי, מיכאל (מיכו) מירילשווילי, שעוסק בכל, החל מתאגיד הימורים שנמצא בבעלותו ועד קידוחי גז בישראל. בספטמבר האחרון, חודש לפני שהרב עובדיה הלך לעולמו, הוא זימן אליו את מירילשווילי ובני משפחתו. "תראה", אמר לו הרב בקול בוכים. "המצב שלנו קשה. אנחנו באופוזיציה. הכספים שנותנים לנו הם רק לפי הספר. אין לנו כסף לרשת החינוך, כיתות קטנות נסגרות. שיעורי תורה הולכים לאיבוד. אולי כבודו יכול לעזור".

מירילשווילי הבטיח לעזור ביד רחבה. הוא הודיע שיעביר שלושה מיליון דולר לש"ס, והצדדים לחצו ידיים והחליפו סטירות על הלחי וחיבוקים. לצורך העניין הקימו בש"ס גם עמותה בשם "קרן הצלה" שחברים בה הרבנים שלום כהן, שמעון בעדני, משה מאיה, דוד יוסף ומשה יוסף. בינתיים הרב נפטר, הכסף נותר תלוי באוויר, והחלה מלחמה על ירושת המיליונים. הראשון להתערב היה הרב הראשי יצחק יוסף. הוא ניגש למירילשווילי, אמר לו שהוא רואה בהבטחה שלו מעין צוואה של הרב עובדיה וביקש שיעביר את הכסף.

כאן התערב האח משה יוסף. הוא חשב שאריה דרעי מפעיל את יצחק יוסף ורוצה לשים יד על הכסף הגדול לצרכיו. משה יוסף תבע להיות מורשה חתימה וטען כי זו הייתה גם דרישתו של אביו הרב עובדיה. דרעי מינה את שני מקורביו, יהודה אוחנה והמנכ"ל החדש חיים ביטון, כמורשי חתימה והשאיר את משה יוסף בחוץ. השבוע נודע לי כי משה יוסף, אולי בצעד אצילי, אולי מחוסר ברירה, שוחח עם מירישווילי, הגיש לו מכתב ויתור והמליץ להעביר את הכסף. המיליונים עברו. אנשי דרעי חגגו את ניצחונם. "הכסף ילך למעיין החינוך. זו עוד דוגמה למה שקורה כאן. פעם משה ויהודית יוסף שלטו ועשו מה שרצו. עכשיו כבר לא".

לפני שבועיים קלטו אנשי ש"ס את הרב משה יוסף מתפלל על פי הקבר של הרב עובדיה בבית העלמין בסנהדריה. יוסף הצעיר היה הבן החביב ביותר על הרב המנוח. הוא נצמד לאביו לאורך שנים במסירות יוצאת דופן. עם הזמן הוא פיתח לו הרגל והלך לישון עם נעליים כדי שיוכל להיענות במהירות לכל קריאת מצוקה של האב. הרב עובדיה עצמו לא היה מרגיש בנוח אם לא היה רואה לצדו את הבן משה בתפילות השחרית. פעילים בש"ס, שמכירים את המציאות החדשה בתנועה ואת הסכסוכים הפנימיים בין האחים לבית יוסף, פרסמו טקסט אנונימי על מה שעבר לכאורה על הרב משה יוסף ליד קבר אביו.

"הרב יוסף מזיל דמעה ומבקש שלא יפגעו בו או בבני משפחתו חלילה, לא במישרין ולא בעקיפין וגם לא מתוך הבית", כתבו הפעילים והוסיפו פסוק מתהלים: "גם איש שלומי אשר בטחתי בו אוכל לחמי הגדיל עליי עקב".

1 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.