הנגידה קרנית פלוג: "סל המוצרים התייקר באופן סביר

פלוג: "אמנם גודל המשכנתא עלה, אך ההחזר החודשי ירד ביחס להכנסה כי המשכנתאות ארוכות יותר והריבית נמוכה" ■ "יוקר המחיה זה נושא מורכב – אין זבנג וגמרנו"

נגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג התייחסה היום (א') לבעיית יוקר המחיה בוועידת ישראל לעסקים 2014 בתקופת בחירות זו ואמרה כי השיח הפוליטי עלול להיות "מוקצן ולפעמים שטחי". היא טענה כי סל המוצרים בישראל התייקר "באופן סביר" בשנים האחרונות ויצאה נגד יוזמת יאיר לפיד להכניס עוד מוצרים לפיקוח מחירים.
"המילקי לבדו לא יכול לשאת לבד את סוגיית יוקר המחיה", אמרה פלוג. "העיסוק ביוקר המחיה נוגע בתהליכים מרכזיים שמתרחשים במשק ומשפיעים על רמת החיים של הישראלים לאורך זמן.
"מחאה ציבורית הוא כלי חשוב ולפעמים נדרש כדי להוביל לבחינה ולשינוי, אולם השינוי האמיתי לא יכול להתקיים בקביעת סיסמה קליטה בלבד. הדברים נכונים בתקופה זו של בחירות כשהשיח הפוליטי עלול להיות מוקצן ולפעמים שטחי.
"לניתוח הכלכלי ולעובדות יש חשיבות בזיהוי הכשלים וגיבוש הפתרונות. אנו רוצים לבחון את השינוי ביחס בין מחירי סל המוצרים שאנו צורכים לבין השינוי בהכנסה נטו של משקי בית שמאפשר לצרוך את אותו סל מוצרים ושירותים. בשיח הציבורי עולות בהקשר זה 3 שאלות עיקריות שאנסה להתייחס לכל אחת מהן: האם מחיר סל הקניות עלה באופן ניכר בשנים האחרונות, האם ישראל באמת יקרה יחסית למדינות מפותחות אחרות עם אותו תוצר לנפש ומה קרה להכנסת משקי הבית לאורך זמן".
פלוג אמרה כי בנק ישראל "הצליח לעמוד במשימה העיקרית שלו – שמירה על יציבות מחירים לאורך זמן", תוך שהיא מתייחסת לנתוני האינפלציה בשנים האחרונות.
פלוג אמרה ש"אותם המחירים שאנחנו פוגשים לעתים קרובות כמו מחירי המזון עלו יותר, וכך גם סעיפים של החזקת דירה". היא ציינה את סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן שזינק ב-40% בשנים האחרונות. כידוע, סעיף זה מייצג בעיקר את שכר הדירה.
"עם זאת, סעיפי ההלבשה וההנעלה ירדו ב-26%, סעיף התקשורת ירד מאז הרפורמה ב-2010 בכ-19%", הוסיפה פלוג. "אז הממוצע עלה בפחות מ-2% בשנה אבל ההתפלגות מאוד שונה לפי הסעיפים".
פלוג התייחסה למחירי הדירות שלא נכללים במדד המחירים לצרכן ואמרה: "מחירי הדירות אמנם ירדו בעשור שהסתיים ב-2007, אבל מאז הם זינקו ב-95% וזה מכביד על רוכשי הדירות".
באשר למשכנתאות אמרה פלוג: "אמנם גודל המשכנתא עלה, אך ההחזר החודשי ירד מהסיבות הבאות – המשכנתא הפכה ארוכה יותר והתארכה בממוצע ב-6 שנים, אנשים נדרשים להביא הון עצמי גדול יותר וכמובן הירידה בריביות פעלה להפחית את נטל ההחזר החודשי. בנוסף לכך אנו מודעים לכך שהייתה עלייה – מתונה אמנם – בהכנסה הריאלית של משקי הבית".
"סל המוצרים התייקר באופן סביר"
פלוג התייחסה לפערי המחירים בין ישראל למדינות אחרות הדומות לה ואמרה: "יש פערים גדולים בחלק מהמוצרים, חלק מהם נובעים מתחרות נמוכה. בחלק מהמקומות יש צורך להגביר את התחרות, כמו למשל בבנקאות ובתעופה האזרחית. יש גם את הוצאות הביטחון הגבוהות שמחייבות מיסוי גבוה שמקטין את ההכנסה נטו או מעלה את מחירי המוצרים. גם העובדה שאנחנו משק קטן ומבודד יחסית גיאוגרפית משפיעה על יוקר המחיה.
"אפשר לומר שסל המוצרים התייקר באופן סביר. השאלה היא מה קרה באותו זמן לשכר ולהכנסה. ההכנסה נטו למשק בית עלתה יותר מהר מהשכר הממוצע. ההכנסה נטו למשק בית עלתה מהר. העלייה בהכנסות משקי הבית בחמישון העליון היא תולדה של הפחתת המסים הישירים, והעלייה בהכנסה של משקי הבית בחמישון העליון היא תולדה של עלייה במספר המפרנסים בכל משק בית. עם זאת, רמת השכר עדיין נמוכה ומהווה אתגר לקובעי המדיניות. אם רוצים לראות עלייה בשכר – צריכים עלייה בפריון".

אז מה הפתרון? לדברי פלוג, "אין פתרון קסם ואין ארוחות חינם וחלק מהשינויים שנדרשים לשיפור רמת החיים הם מורכבים וכואבים ומצריכים התמודדות עם קבוצות אינטרסים או הקצאה של משאבים. דרך המלך לטיפול ברמת החיים היא הטיפול בגורמים לפריון הנמוך – קידום רפורמות מבניות בייצור ובשיווק, החפתת הבירוקרטיה, שיפור תשתיות פיזיות, מו"פ, עידוד חדשנות… וכמובן הנושא המרכזי הוא השקעה בהון אנושי, חינוך בכל הרמות והכשרה מקצועית".
פלוג אמרה כי שכר המינימום צריך לעלות, אבל "תוך כדי תיקון העיוותים של הגדרת שכר, ויש מקום להגדלת מס הכנסה שלילי. זאת, תוך מתן תמריץ חיובי להשאר בשוק העבודה".
ומה אסור לעשות? פלוג יצאה נגד היוזמה של שר האוצר לשעבר יאיר לפיד להכניס יותר מוצרים לפיקוח מחירים: "לאחרונה ראינו יוזמות שונות להגביר את השימוש בפיקוח מחירים. זה אמנם כלי ראוי ונכון במקרים שבהם מתקיים כוח מונופוליסטי או כשל שוק. תנאים אחרים זה מתכון לבירוקרטיה וחיפוש דרכים שונות לעקוף את הפיקוח. זאת לא דרך המלך. יוקר המחיה הוא מושג מורכב ורב-מימדי, וגם אבחון הבעיה והדרכים להתמודד איתו דורשות מגוון כלי מדיניות. אין זבנג וגמרנו".
פלוג התייחסה לבחירות ואמרה כי "בימים אלה עולה שאלת ההתמודדות של המשק עם חוסר היציבות ותקופת הביניים עד לכינון ממשלה חדשה. חוסר הוודאות מקשה על קבלת החלטות כלכליות. המשק נמצא אמנם בהאטה מסוימת, אך הוא יציב ועמיד לזעזועים בכלל ולזעזועים פוליטיים בפרט".
לדברי פלוג, דרכי פעולה כמו תקציב של 1/12 הוכיחו עצמן בעבר כגורם מייצב.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.