"הנשים החרדיות הן ההודיות של ישראל"

הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי קיימה אתמול(ב'), דיון על מקומן של נשים חרדיות בעולם העבודה.

יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ח"כ עליזה לביא ציינה בהחלטיות כי "נשים חרדיות לא תהיינה אזרחיות סוג ב".

איתן רגב, חוקר מרכז טאוב לוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בראשות ח"כ עליזה לביא, דיווח כי "למרות השמועות, אין שיפור באחוז הגברים החרדים בעלי תואר אקדמי, והוא עומד על כ-9%. לעומת זאת יש מגמת שיפור משמעותית בחמש השנים האחרונות בקרב הנשים החרדיות, ששיעור בעלות התארים האקדמיים בקרבן מגיע לכ-20%".

"מדיניות הממשלה לפיה קרנות התמיכה והתגמולים למעסיקים ניתנים רק לגברים חרדים ולא לנשים חרדיות תשליך על מקומן של הנשים החרדיות בשוק התעסוקה", אמרה יו"ר הוועדה ח"כ עליזה לביא, "נתחיל לראות את ההישגים רצים לאחור. נשים חרדיות הן לא אזרחיות סוג ב'. הן מרוויחות פחות, משכילות פחות ונתונות לניצול תעסוקתי בעקבות מצבן. הפער הגדל בניהן לבין הגברים החרדים ובין שאר החברה בכל הנוגע לשכר, השכלה ותעסוקה רק ילך ויגדל ויהיה כשל לדורות. דווקא בקהילה בה הפערים המגדריים הם מושרשים ומובנים תרבותית עלינו להיזהר שבעתיים, לגלות רגישות לשונות, ולהקדים חשיבה שתישען על הידע הקיים ולתרגמה למעשים".

איתן רגב ממרכז טאוב הצביע על השינוי בחברה החרדית במהלך שלושה עשורים – לפני 35 שנה רק 16% מהגברים החרדיים לא עבדו. כיום 52% מהגברים החרדים אינם עובדים. הענף היחיד בו עלה שיעור המועסקים החרדים דרמטית הוא ענף החינוך. בקרב הנשים החרדיות, לפני 35 שנה 60% לא עבדו וכיום כ-40% לא עובדות. שיעור המועסקות בהוראה היה אז 17% וכיום הוא מגיע ל35%. בציבור הכללי שיעור העוסקים בחינוך הוא 4%, ובקרב הנשים הלא חרדיות 17%. 55% מבין הנשים החרדיות חסרות תואר אקדמי מועסקות בחינוך, ו11.5% מהן עוסקות בנדל"ן או בנקאות. בשל ריבוי הנשים החרדיות המקבלות הכשרה לעיסוק בחינוך, יש עודף עצום של ביקוש בתחום. הגידול במספר התלמידות החרדיות בעשור האחרון עומד על 67%, בשעה שהגידול במספר המורות הוא של 85%. בגני הילדים הגידול במספר הגננות, המטפלות ומפעילות הצהרונים בעשור האחרון מגיע ל109%. בשל עודף הביקוש הגדול בתחום היקף המשרה של העוסקות בחינוך הולך ומצטמצם".

רות אלמליח, מפקחת בחינוך החרדי הסבירה: "משרד החינוך הכיר בבחינות הגמר של הסמינרים החרדיים כשוות ערך לבחינות הבגרות וזה מסייע מאד לבוגרות החינוך החרדי להשלים בגרויות בקלות. עד לפני 3 שנים הן נאלצו להיבחן את כל בחינות הבגרות וזה היה מחסום קשה. ההכרה נתנה להן קפיצה גדולה ובימים אלה יש 500 בנות חרדיות בתהליך השלמת בגרויות. הן נבחנות בסמינר בהיסטוריה, מתמטיקה, אנגלית ועברית וצריכות להשלים בעצמן רק תנך, מחשבת ואזרחות. את זה הן עושות בקלות. בארבע-חמש השנים האחרונות חל מהפך רדיקלי. מקצועות ההנדסה וראיית החשבון הפכו ליוקרתיים מאד. אני צופה שבעוד כמה שנים יהיה מחסור במורות. התופעה עליה אני מדברת בולטת בתוך הסמינרים. למוסדות אקדמיים לא הולכות הרבה בנות. מדובר במאות. זה עדיין לא במיינסטרים".

יעל אלימלך, מנהלת הכשרות לנשים חרדיות, קבלה על כך ש "הממשלה לא מעודדת תעסוקת נשים חרדיות, כי הגענו ליעדי הממשלה. היעד היה 63% אחוזי תעסוקה, והגענו ל-65%. השאלה עכשיו היא לא מספר המועסקות אלא כמה הן מרוויחות. חרדית מרוויחה 30% פחות מחילונית, גם אם היא אשת היי טק. חרדיות עובדות בחממות טכנולוגיות במסגרת הקהילה, ומרוויחות שכר מינימום" והוסיפה "בגלל שמסורתית הפנו את רוב הבנות ללימודי הוראה יש הצפה בשוק ונשים בחינוך מקבלות רק משרות חלקיות. רק עשירית מכלל הנשים החרדיות מועסקות במשרה מלאה. חלקן מתחילות בגיל צעיר במשרה מלאה, וככל שהמשפחה מתרחבת, האישה דורשת לקצץ במשרה. אם היו מסגרות המשך לילדים זה היה מאפשר להן להמשיך במשרה מלאה. לנשים חסרות השכלה אקדמית מציעים רק שירות לקוחות או מזכירות".

מיכל צ'רנוביצקי, פעילה חברתית, מחתה על אופן העסקת הנשים: "מרכזי התעסוקה האלה הם אינטרס משותף של המעסיקים ושל ההנהגה החרדית. רצו שנשים יעבדו בנפרד מגברים ובנפרד מחילונים. הן לא עובדות פחות שעות. אמנם הן יוצאות להוציא את הילדים מהגן אבל חוזרות בערב. מרכזי ההעסקה האלה משמרים אפליה חמורה. למעסיקים יש הטבות במיסים, הם מרוויחים פעמיים, על גב הנשים".

רחלי איבנבוים, סיכמה את הדברים באומרה: "הנשים החרדיות הן ההודיות של ישראל".

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.