הספורט הפוליטי / מי ניצח בעימות?

המשחק הגדול אתמול במגרש נווה אילן, ריתק את הצופים בבית למסך לא פחות ממסי וערן זהבי. הכדור שהתגלגל בין שמונה ראשי המפלגות בישראל היה הרבה יותר זהה לכדור שפילח את ליבו של רבין מאשר לכדור גלידה, אלי אוחנה לא היה חלק מהמשחק והשופט במקרה הזה הוא הציבור.

ואלו הן תוצאות המשחק:

המשחק הגדול אתמול במגרש נווה אילן, ריתק את הצופים בבית למסך לא פחות ממסי וערן זהבי. הכדור שהתגלגל בין שמונה ראשי המפלגות בישראל היה הרבה יותר זהה לכדור שפילח את ליבו של רבין מאשר לכדור גלידה, אלי אוחנה לא היה חלק מהמשחק והשופט במקרה הזה הוא הציבור.

ואלו הן תוצאות המשחק:

לפיד – ניסה להישאר מתון ורגוע, כדי להוריד ממנו את התדמית המתנשאת והשחצנית ששיוו לו, עד לרגע שאריה מכלוף הרס לו את ההצגה עם אריה אולמרט האשכנזי, וקיבלנו בחזרה את יאיר שלנו.

כחלון – ליאור חורב השקיע שעות ארוכות בדפי המסרים ובשפת הגוף של הלקוח, אבל מתברר שאין כמו לדבר מהבטן אל העם, ומכריזמה פחות טובה משל בוז'י הצליח להשחיל מסרים טובים, קליטים ומשכנעים.

דרעי – עצם היענותו להתעמת גם מול מני נפתלי שלו לשעבר, מעידה על גבורת נפש עילאית. שלא לדבר על חדות הדיבור והתוקפנות שלו מחד, והעקיצות והחיוכים מאידך, שירביו הפוליטיים השכילו להבין כי האיש במיטבו ולא מהסס לשחוט את הפרות הקדושות.

בנט – כמו תמיד, בעזרת החיוך הסלפיסטי והקרחת ההייטקיסטית ניצל יותר מידי את המתנה היקרה שניתנה לו בדמות עימות מול גלאון כדובר הימין הישראלי, וגמגם בלי להתנצל כשרוב יושבי השולחן הפנו לעבריו שאלות חברתיות – כלכליות, לשר הכלכלה.

ליברמן – הגיע ממוקד. קרא את סיסמאות הקמפיין מדף המסרים, שכר את עודה הערבי כפרזנטור לקמפיין 'עונש מוות למחבלים' שלו, ובעיקר ניסה להתעלות על בנט מימין כשהבית שלו בנוקדים מהווה יתרון על הבית של בנט ברעננה, וכשתכלס', הבית של הזוגות הצעירים פחות מעניין את שניהם.

עודה – הפתיע עם האופטימיות הנחרצת שלו כמנהיג מפלגה בה חברים זועבי הממורמרת וטיבי הפרובקטור. הציג את הפנים היפות של ערביי ישראל, כשדיבר על השוויון החברתי והכלכלי בצורה משכנעת וכיודע דבר. הכי פחות מתבכיין מקודמיו.

גלאון – חזרה על אוצר המילים הידוע שלה, הכולל אפרטהייד, רצח רבין, פאשיסט, הסתה, בוז'י ישב עם ביבי וכן על זה הדרך. אך בשונה מרבים מחבריה, דיברה בצורה ישירה ורהוטה וסיננה עקיצות אשכנזיות לאיווט ואספרסו חם על בנט, כאילו עד לפני כמה דקות הם לא עמדו יחד בחוץ ולעגו על סטרוק.

ישי – בעוד כל הצד הימני התחרו על תואר ההולך בדרכו של בגין, ישי הלך על נתניהו ועשה זאת באמצעות ציור הפצצה הלעוס מהאו"ם והיה בטוח שאם לביבי הבוס זה הלך, אין סיבה שלא זה לא ילך, ואז בא דרעי והסביר לו שגם בדרכו של מרן הוא לא הולך. כשהבין שהגימיק הלא מקורי שלו לא תפס, יחד עם העקיצות השנונות של דרעי לא נותר לו אלא לא להיגרר ולגמגם חלומות על אחדות העם.

יונית לוי – יו"ר הכנסת יכול לקבל ממנה שיעור בניצוח על מקהלת פוליטיקאים הנלחמים בקרב חייהם. טוב, נו. במליאה לא ניתן לכבות את המיקרופונים. התרגשה יתר על המידה, אך יחד עם זאת שאלה את השאלות הנכונות לאנשים הנכונים במקום הנכון.

המפסידים הגדולים הם הליכוד והמחנה הציוני, שלאחר השקעה עצומה בקמפיין 'זה או אנחנו או הם' ולהיפך – הוכיחו אמש בחדשות 2, כי יש מפלגות בישראל ויש טלוויזיה בנווה אילן. אין ספק, כוחם של שתי המחנות יוקטן לטובת שאר המפלגות.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.