הספר המפתיע של איה קרמרמן • ראיון

אחרי 4 שנים של כתיבה קבועה בעיתון "בשבע" ולאחר שהפכה לגורו אוכל בריא במגזר, איה קרמרמן חובקת ספר בישול ראשון פרי עטה, שנושא את השם הנוגע ללב "מתרגשת", ונולד מהמקום של לרצות להכין אוכל פשוט, טרי, בריא, מזין וטעים, שגם אמהות עסוקות יכולות להכין בקלות. ראיון מרתק

"אני אמא במשרה מלאה, והקריירה מתקדמת בהתאם למהלך החיים שלי", אומרת איה קרמרמן.

איה קרמרמן, אמא ל-6 ילדים, היא מהחוזרות בתשובה הבולטות במדינה, וכעת היא חובקת ספר בישול ראשון שנולד אחרי שעות רבות במטבח ולימוד מכוון על מזון בריא, טרי ומהיר לילדים שלה. זהו הספר "מתרגשת" (בהוצאת מודן).

המוטו שלה: "ליהנות מהדברים שמרגשים באמת. מרגעים מרגשים בחיים של הילד שלי".

לדבריה, "אני כזו שבוכה מחוויות ולא נותנת דין וחשבון על איך אני נראית או מרגישה כשזה קורה לי. היום", היא מסבירה, "החוויה האמיתית של אנשים זה: מה יגידו? ההפרעות והרעשים מסביב. יש לי די הרבה עוקבים באינסטגרם, אבל אני בעצמי לא עוקבת ולא רואה מה קורה אצל אחרים. אני חיה את החיים של עצמי. בספר יש פרקים של סיטואציות כמו מתחנפת, מתחדשת, מחפפת ועוד".

אחרי שכיכבה בטלוויזיה ב"מאסטר שף" ו"בייק אוף", היא משתפת אותנו שהכל הגיע אליה תוך כדי אמונה ש"מה שאני צריכה לעשות יגיע אלי. זאת השליחות שלי. אני מקדישה את חיי לאימהות מתוך בחירה אמיתית". וברגעים אלה כשאנחנו מדברות בטלפון לראיון, היא משתפת במה שקורה אצלה בבית. "כרגע אני בתוך כדי ארוחת ערב ובלאגן במטבח, וזה חיי!"

מהי מהות האימהות מבחינתך?

"יש את השאלה תמיד בראש, האם אני מספיק טובה לבית שלי, ומי נפגע מזה שאני עובדת ועושה עוד כמה דברים. תמיד השאלה היא המינון, ואיך לשלב את הדברים.

"במהלך החיים כאמא, כמה שמאוד כיף לי בחיים הפרטיים שלי ובד' אמותיי, אני כל פעם נקראת החוצה, כי יש פה משהו יותר גדול ומשהו שהקב"ה מכוון אותי אליו ומוביל ואותי למקומות אחרים שאני יכולה להשפיע".

וכשמגיעות ההצעות להשתתף בתוכניות או לכתוב טורים?

"כל דבר שהוצע לי עבודה מחוץ לבית, התייעצנו עם הרב יעקב אדלשטיין זצ"ל. הוא לא רק אמר לי ללכת, אלא בירך אותי בכל הברכות שיש. הוא היה גם שותף להחלטה להחל בכתיבת הטור שלי בעיתון בשבע, שמתפרסם כבר ארבע שנים, עם למעלה מ-200 מתכונים, מה שהביא אותי להוציא מתוכם את הספר לאור.

"בנוסף, בימי שישי אני מקבלת סמס וטלפונים מנשים שקנו את המצרכים, ואופס, אין להן מתכון ואני לא יכולה לא לענות להן, גם זה חלק בהוצאת הספר, כדי שלכל אחת יהיה את המתכון במטבח שלה.

"הספר גרם לי ללמוד על בריאות ועל התזונה נכונה ועל השמנה בישראל. לחפש כל מיני טעמים חדשים ונקיים כדי להביא הביתה לכל אחד אוכל יותר בריא. מטרה גדולה אבל גם הרבה עבודה כדי להביא את הטוב ביותר בתזונה".

האם הכשרויות מפריעות לך בהכנת מתכונים ואוכל בריא?

"רוב המוצרים היום כשרים וכשרים למהדרין ואני לא הגבלתי את עצמי בכשרויות מסויימות. אני אישית לא מבינה איך נותנים כשרות לצבע מאכל, מה שלא בריא מבחינתי הוא לא צריך לקבל כשרות.

"באוכל יהודי, לפני אלפי דורות, תמיד עשו מאכלים עם טעמים מובהקים ולא הפריע להם כמובן המגבלה של הכשרויות, ותמיד יצא טעים, וזה אוכל יהודי לפי המסורת, שנשאר בטעמים שלו. אפשר להסתדר עם כל דבר ולהכין אוכל טעים גם כשהוא כשר למהדרין.

"אם נורא חשוב לי להכין עוגה חלבית לארוחה מסויימת, אני אכין ארוחת דגים או חלבית. ואם דיברנו על כשרויות, אוטוטו פסח: כשאנחנו רואים את הבישול לפסח, יש משהו הרבה יותר טעים במאכלי החג הזה, למרות המגבלות של פסח עם השרויה והלא שרויה".

ואם דיברנו על פסח, אנחנו רגע לפני פורים. מה תמליצי לסעודת פורים?

"טוב, אנחנו אף פעם לא עושים סעודת פורים בבית, תמיד אנחנו מוזמנים, אבל מאחר וזה יום מאוד קדוש אני לא מוותרת על הפרשת חלה ומשלוחי מנות שאני מכינה לבד. ותמיד אני עושה דברים לא שגרתיים, כמו לשלוח חלה וכמה סלטים מהבית".

למה מיכל אנסקי אמרה עלייך שהאוכל שלך הוא בטעם של סבתא?

"במאסטר שף הכנתי מרק חומאה – סוג של חמציץ עשב ירוק שכשמבשלים אותו הוא מוציא משהו טיפל'ה רירי ועשיתי מרק מהמון ירקות ירוקים שאין אותם בשוק.

"רגע, חייבת לספר לך משהו: ה'פטיש' שלי הוא ירקות. אני אוהבת ללכת לירקן ולהריח את הירקות. כשראיתי במשימה בתכנית את כל העשב ואת כל הירוק מסביבי, אמרתי להם: אני לא רוצה לעשות את המשימה הזו. אני מעדיפה שתסבירו לי פה על כל ירק וירק וכך יהיה לי ידע לתמיד, גם אם אפסיד במשימה, מה שהם פשוט לא הסכימו כמובן. טוב מתוך החלטה של רגע אמרתי אוקי, אני מכינה מרק קובה בתוך כל הירק הזה. כמובן שהקובה לא הספיקה להתבשל, מה שאיכזב אותי מאוד והלכתי לחכות בחדר עד החלטת השופטים, ופשוט בכיתי. בכיתי לה' ובקשתי ממנו שהקובה שלי תהיה מבושלת מספיק טוב לשופטים בתחרות. מה שלא ידעתי הוא שיש מקרופונים בחדר והחברים בחדר העריכה חשבו שעובר עלי משהו ולכן שלחו אלי את חיים כהן. הוא מגיע אלי ושואל: איה, הכל בסדר איתך? ואמרתי לו אתה כהן, תברך אותי שאני אצליח במשימה, אני לא רוצה להפסיד במקום שאני אוהבת, בישול. וכמובן, כשמיכל טעמה את הקובה היא הסתכלה אלי ואמרה לי איה, זה מבושל, ואז היא הוסיפה: לאוכל שלך יש טעם של סבתא. התרגשתי מאוד!"

אז הכל למדת מהמטבח של סבתא שלך?

היא צוחקת. "לא היה לי ממי ללמוד, לא היו בישולים לא בבית אימי ולא בבית סבתי. אמא שלי גדלה בבית בלי אוכל. כשהייתה ילדה, הצבא הבריטי תפס את אביה, שהוחזק כאחד מגולי האצ"ל והלח"י. סבתא שלי נשארה עם שני ילדים, חסרת כל. היה רק לחם ובצל, וזה מה שאכלו. אמא שלי עד היום אוכלת לחם והיא תמיד הייתה הכי טובה בלקנות לחם. עד היום, כשהיא באה אליי ורואה את הבישולים היא אומרת, 'מה זה השטויות האלה?', לוקחת לחם ומורחת עליו משהו. לא היה אצלנו בבית מטבח פעיל. הכניסה שלי למטבח התחילה מקנאה: שמעתי את זיו, בעלי, יותר מדי פעמים מספר בערגה על קוסקוס של אמא טריפוליטאית של חברת הילדות שלו, שרית. הלכתי ללמוד איך מכינים קוסקוס והשאר היסטוריה".

מתרגשת איה קרמרמן עטיפת הספר // צילום: יעל אילן

קראת לספר "מתרגשת". מה הפירוש?

"הספר הוא רגשות כי האוכל הוא רגשי, אוכל ונפש, חיצוני ופנימי. את כל הרגשות שלי אני חולקת בספר. אם זה רגעים פרטיים. משבר, שמחות והתרוממות רוח. גם כשאני שוברת את הראש איך להזין את המשפחה שלי בצורה הכי טובה ובריאה. יש את הפרק: "אמא מחפפת", זה חלק מהימים האלה שבא לך שכל הבית יישאר נקי ולא בא לך ללכלך את המטבח, אבל את צריכה לתקתק ארוחה".

איך נראה שולחן שבת שלך?

"שולחן שבת שלי הוא כמו הספר. יש שם מאכלים מכל המסורת היהודית, יש שם סחוג תימני, וקציצות דגים מרוקאיות. הארוחה היא בין דברים חדשניים ובריאים לבין אוכל מסורתי ויהודי על גווניו ועדותיו".

ומילה שלך על יום האישה, שצוין השבוע.

"הברכה שאני הכי אוהבת היא "שעשני כרצונו". זה כל כך יפה, כל כך עמוק. אנחנו זה רצון ה'. הוא יודע מי אנחנו, ומה אנחנו צריכות. כי אנחנו נשים שמכילות ואוהבות, וככל שאני מתבגרת אני מבינה כמה זכיתי להיות אישה וללדת 6 ילדים. זה פלא עצום וזה הבנה שקשה להכיל. זה המתנה של הקב"ה לנשים.

"חברה שלי כתבה: הלוואי שלא היה יום האישה. יום האישה האמיתי יקרה כשאנחנו לא נצטרך את יום האישה. שהזכויות שלנו יהיו מאוד ברורות והשכר שלנו יהיה שווה.

"נשים חרדיות מרגישות את פערי השכר בכל עבודה וכמובן בהייטק, שם הן מקבלות פחות שכר מגברים. אני חושבת: אל לנו לנסות להשתוות לגברים, הלב שלנו פועם בצורה אחרת, זה לא פחות טוב מגברים, אנחנו פשוט בנויות אחרת. ועל זה צריך להעצים את הנשים, וזה הכוח שהופך אותנו לרצונו.

"אישה שרוצה להיות כמו גבר, מאבדת את האישה שבה. לכן עלינו להעריך את עצמנו. אם חרדים ירצו להתגייס, אז צריך לשנות את הצבא לאורך החיים של החיילים הדתיים. לכל מנכ"ל יש אמא אחת שגידלה אותו".

ולסיום, מתוך הספר – הנה מתכון לפיצה בריאה יותר:  (יש ללחוץ על התמונה לקריאה מקסימלית של המתכון)

מתכון של פיצה בריאה // צילום: יעל אילן

 

 

 

1 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. בהצלחה אייה

    תמיד אני קוראת את הטור שלך בעיתון בשבע
    ונהנת

    דבורי |
    הגב