העיר בית שמש עקפה את כולם

ע"פ הלמ"ס :בשנת 2018

היו בישראל כ-2.10 מיליון משפחות, לעומת כ-1.75 מיליון לפני כעשור, בשנת 2009.

המשפחה הישראלית כוללת בממוצע 3.71 נפשות, ללא שינוי בעשור האחרון.

מגורים במסגרת משפחה הם הנפוצים ביותר.

כמחצית מהמשפחות מורכבות מזוג הורים ולפחות ילד אחד עד גיל 17.

אחוז הזוגות ללא ילדים במשפחות היהודיות (כ-28%), גבוה מהאחוז במשפחות הערביות (כ-11%).

אחוז הילדים עד גיל 17 המתגוררים עם שני הורים בישראל (91%), גבוה מהאחוזים במרבית מדינות ה-OECD.

כ-12% מכלל המשפחות עם ילדים עד גיל 17, הן משפחות חד-הוריות (כ-135 אלף), בדומה לאחוז בעשור האחרון. בראש כ-86% ממשפחות אלו עמדה אישה. כ-18% מכלל האימהות החד-הוריות עם ילדים עד גיל 17, הן רווקות, לעומת כ-14% לפני עשור.

מבין הערים הגדולות המונות 100 אלף תושבים ויותר, האחוז הגבוה ביותר של משפחות הכוללות זוגות עם ילדים עד גיל 17 היה בבית שמש כ-75%, לעומת כ-48% בממוצע הארצי. האחוז הגבוה ביותר של משפחות חד-הוריות עם ילדים עד גיל 17 היה באשקלון – כ-10% לעומת -6% בממוצע ארצי, והאחוז הגבוה ביותר של משפחות הכוללות זוגות ללא ילדים היה בתל אביב-יפו – כ-43% לעומת 25% בממוצע ארצי.

כ-95% מהזוגות בישראל הם זוגות נשואים, והיתר (כ-98 אלף זוגות) הם זוגות החיים יחד ללא נישואין.

בערים הגדולות שבהן מתגוררים 100,000 תושבים ויותר, נרשם האחוז הגבוה ביותר של משקי בית עם מועסקים בבית שמש – 86.6%, כפר סבא – 84.1%, בני ברק -83.6% ופתח תקווה – 82.9%. האחוז הנמוך ביותר של משקי בית עם מועסקים נרשם בחיפה –72.7%.

משקי בית עם ילדים מוציאים פי 2.7 על סעיף חינוך, תרבות ובידור ממשקי בית בלי ילדים (2,749 ש"ח שהם 14.0% מסך ההוצאה, לעומת 1,028 ש"ח שהם 7.4% מסך ההוצאה, בהתאמה).

ל-83.9% ממשקי הבית עם ילדים יש מכונית אחת לפחות, לעומת 62.6% בלבד ממשקי בית ללא ילדים.