הערך היהודי של האירוויזיון • הטור של דב הלברטל

מבחינה יהודית, לאירווזיון אין כל ערך, בלשון המעטה, קל וחומר שהוא היה גם כרוך בחילול שבת. אבל לא ניתן להתעלם מגלי האהבה והאהדה שלה זוכים ישראל והישראלים, ממאות מיליונים ברחבי אירופה והעולם, ולזה יש כן ערך יהודי

אי אפשר שלא להתייחס לאירווזיון. הזכייה במקום הראשון, הביאה להעלאה מיוחדת ברמת המורל של העם. יש אומרים שלא ראו מאז מלחמת ששת הימים. וזה לא סתם. אנחנו לא רגילים לכך. אז מה ניתן ללמוד מהאירווזיון?

מבחינה יהודית, לאירווזיון אין כל ערך, בלשון המעטה, קל וחומר שהוא היה גם כרוך בחילול שבת. אבל לא ניתן להתעלם מגלי האהבה והאהדה שלה זוכים ישראל והישראלים, ממאות מיליונים ברחבי אירופה והעולם, ולזה יש כן ערך יהודי.

אז ראשית, האירווזיון הוכיח שהשפעתו של טראמפ, מי שמזוהה ביותר עם ניתוץ הפוליטקלי קורקט, חדרה גם לעולם המוסיקה. כי כפי שהזוכה עצמה התבטאה, הייתה כאן קבלה מיוחדת של האחר. מה שבא גם לידי ביטוי באהדה כלפי האוטנטיות הלא מזויפת של הזוכה. וזה מזכיר, עם כל ההבדלים המתבק
שים, את האהדה הגדולה לה זכתה מרים פרץ בנאומה, וגם היא, בעיקר בזכות האוטנטיות והפשטות. אז זהו, טראמפ שינה את העולם.

שנית, נוכחנו בעליל, שכשישראל עושה מוצר טוב, ובפרט שהוא מיוחד ביצירתיות שבו, כולם מקבלים את זה באהבה פורצת, לא מסויגת, חפה מכל פוליטיקה, גם אם מדובר במאות מיליונים ברחבי אירופה, מהם רבים ממדינות שלא אוהדות את ישראל. זה מוכיח שהעולם לא אנטישמי כל היום וכל הזמן, ורק מגנה סתם את ישראל. ממש לא. כי כשעושים דבר טוב, וכולם נהנים, אז כולם אוהבים. כל הדיבורים על שנאה מתמדת ומקיפה, אין להם שחר. הימין מהלך עלינו אימים.

וכל עניין זה, מוביל אותנו לשלום בינינו לבין הפלסטינים. ברור לחלוטין, שביום שיהיה שלום עם הפלסטינים, ישראל והישראלים יהיו מוקפים אהדה ממאות מיליוני אירופאים העולם, בדיוק כמו שקרה אתמול באירוויזיון. כל ההתנגדות הבינלאומית, נובעת מהמכשול הזה של הסכסוך בינינו לבין הפלסטינים. לאחר מלחמת ששת הימים, העולם אהב אותנו, בדיוק כמו אתמול באירווזיון. מתי התחילו השנאה והחרמות? כשהעולם נוכח לדעת, שבכוונתנו להישאר לנצח בארץ ישראל השלמה, ולשלוט לנצח על עם אחר.

האירווזיון מלמד אותנו על החובה להגיע לפתרון שתי מדינות לשני עמים, שהוא הפתרון היחיד שיחזיר אלינו את אהבת העולם, את הביטחון ואת השלום. החדשות העיקריות יהיו אז האירווזיון, ולא ענני המלחמה בצפון או מיליוני הערבים הצובאים על הגדר בדרום. חיי אדם יחסכו, והשירים יבואו במקום הקינות.
זה לא קל. כי לא קל להיפרד מחבלי ארץ ישראל, ולקבל סיכונים מתבקשים. אבל אין שום פתרון אחר. והאירוויזיון הוכיח, באופוריית האהבה שזכינו לה, כי אפשר גם אחרת, אפילו עם האירופאים, ועם כל שאר העולם.

7 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. דב הלבר-'טרול' = חצרוני בלבוש דתי

    דב הלבר-'טרול' חצרוני בלבוש חרדי

    פושט'ער איד |
    הגב
  2. במילה אחת:מסטול

    הלברטל מבחינתי אתה מסטול!

    משתמש אנונימי (לא מזוהה) |
    הגב
  3. שטויות חסרות שחר

    פתרון שתי מדינות לשני עמים?אתה באמת מאמין בשטות הזאת?.
    לשלוט לנצח על עם אחר? איזה עם בדיוק? אין כזה מושג עם פלסטינאי כי אין ולא היה אחד כזה…
    כל הדיבורים על שנאה מתמדת אין להם שחר? תספר את זה לאבותינו שבאו מהגולה.

    משתמש אנונימי (לא מזוהה) |
    הגב
  4. כל כך הרבה שטויות במאמר אחד??

    איך אדם מצליח לכתוב כל כך הרבה שטויות במאמר אחד קטן?
    תודו, מדובר במשוגע אבל כשרוני.

    יוסף |
    הגב
  5. השקפה מעוותת נתניהו הימני שהצליח לגרום לתקופה הארוכה ביותר ללא מלחמה עקב מדיניות תקיפה

    כנותנים לצהל את הגב יש לו את היכולת לעשות שקט

    יוסי |
    הגב
  6. נגד עליה לציון רשבי הייתה אנטי ביותר אבל כאן זה קודש קודשים?

    פתאום אתה יודע למצוא זכות ושאי אפשר להתעלם וכו וכו….
    ממה אתה נרגש ממה יאמרו הגויים?
    לא שווה בכלל להתייחס לזה

    יוסי |
    הגב