שערוריית "מיצוי כושר השתכרות" שנתפר במיוחד להכשיל האברכים / אביגדור רבינוביץ

הטענות נגד סבסוד הצהרונים למשפחות אברכים מלמדות על תפיסת עולם צרה ובלתי מכילה, שאינה מבינה מה משמעותו ומה תפקידו של מיעוט בחברה דמוקרטית

התקנה החדשה-ישנה ולפיה אברך הלומד מבוקר ועד ערב זכאי להנחה במעונות יום היא החלטה מוצדקת מאין כמוה. למעשה היא לא יותר מאשר תיקון עוול נורא על החלטתו השערורייתית של שר האוצר הלעומתי לפיד, אשר נופף בדגל הכנסת החרדים לשוק העבודה, אולם מלבד להערים קשיים ויצירת הסתגרות של החרדים כלפי שוק העבודה והאקדמיה, הוא לא עשה כלום. הדבר ניכר היטב בגרף הנמוך של סטודנטים חרדים בשנות כהונתו, בשונה משנים עברו בהם היו יותר סטודנטים חרדים.

הסעיף השערורייתי, אשר כונה "מיצוי כושר השתכרות", נתפר באופן יזום על מנת להכשיל את האברכים. על פי הסעיף, לא יקבלו את הסבסוד למעונות היום בני זוג העובדים מתחת ל-125% ביחד. ושימו לב, כאשר מדובר בעובד מן השורה לא כל כך אכפת למר לפיד מה אתה עושה בזמנך החופשי. הרי בני זוג שעובדים בסך הכל ב-125% משרה, עדיין יכולים לעבוד עוד שלושת רבעי משרה ולהרוויח עוד הרבה מאוד כסף. אולם כאן בחר השר-לשעבר לאפשר לאדם החופשי לחיות את חייו באופן דמוקרטי ולבחור מה הוא עושה עם זמנו, וגם לבחור כמה כסף הוא רוצה להרוויח. אולם רק לדבר אחד הוא דאג, שאחוז המשרה יזלוג מעבר למה שיכול בן זוג אחד לעשות. ובמילים אחרות, רוב נשות האברכים עובדות במשרה מלאה. זו הסיבה היחידה שאברכים לא גוועים ברעב (לא, הם לא מקבלים הררי כספים מהמדינה כמו הקריקטורות של "ארץ נהדרת". הם עובדים קשה ומסתפקים ברמת חיים נמוכה מאוד) אולם כדי לאלץ את האברכים לעבוד בחר השר-לשעבר לקבוע שעל מנת לקבל סבסוד למעונות יום יחויב גם האברך לעבוד מעט.

שאלתם מה רע? ובכן, ראשית גם בלי להבין המון בכלכלה כולנו יודעים שעל מנת להוריד את מחירי הדיור צריך להגדיל את ההיצע. לא להוריד את המע"מ. כך גם בתעסוקת חרדים. אם אתה רוצה לסייע לחרדים לעבוד תסייע להם לייצר מקומות עבודה. הזוי לגלות שבדיוק אותם אנשים אשר מקוננים יומם ולילה על חוסר תעסוקת החרדים, הם אלו שפעם אחר פעם לא מאפשרים לאותם חרדים להשתלב בשוק העבודה. הקשיים אותם הערימו לפיד ומנכ"ל משרדו אייל שני על משפחות אלו רק גרמו לכך שהן פחות ופחות יכלו להשתכר, פחות ופחות להכניס כסף, ולמעשה להפוך אותן בעל כורחן ממשפחות יצרניות למשפחות רווחה.

אולם, יש כאן אמירה חמורה הרבה יותר. אברך אינו אדם מובטל. אברך הוא אינטלקטואל העוסק מבוקר ועד ערב ביצירה וחיי רוח, לא פחות מכל איש רוח באשר הוא. הסיבה שאברך אינו עובד היא לא בגלל שהוא לא רוצה לעבוד או לא זקוק לכסף. האמינו לי, הוא רוצה את הכסף הרבה יותר ממה שאתם רוצים שהוא יעבוד. הוא לא יוצא לעבוד כי הוא עוסק במשהו שבעיניו הוא חשוב הרבה יותר: שימור חיי הרוח של העם היהודי. יתכן שהחילוני המצוי לא רואה בכך כל ערך, אולם מבחינה אובייקטיבית אין כל עדיפות לאורח החיים החילוני, המאדיר ספורט, אמנות או תיאטרון אל מול אורח חייו של החרדי המקדש את לימוד התורה. המדינה היא מדינה של כולם, וכך גם תקציב המדינה המגיע מכלל האזרחים. הרצון העז מצד גורמים מסוימים לראות את כל החרדים נכנסים אל תוך שוק העבודה או רוכשים תואר היא לא יותר מאשר פטרונות שמקורה בראייה צרה ואובייקטיבית, וחוסר היכולת להכיל את העובדה שיש בתוך האוכלוסייה קבוצות שונות בעלי סדרי עדיפויות שונים. אז אולי חשוב לומר בקול צלול ורם: אין שום דבר "נורמלי" באורח החיים החילוני אל מול זה החרדי. שתי הדרכים לגיטימיות באותה המידה.
ועוד הערה אחת לסיום: המעסיק הגדול ביותר במשק כיום היא המדינה. כל עובד חמישי במשק מועסק דרכה. לו הממשלה הקודמת הייתה מעוניינת לפתור את בעיית האבטלה במגזר החרדי כל שהיה עליה לעשות הוא לאפשר למגזר החרדי להשתלב במשרות אלו, על ידי אפליה מתקנת או לכל הפחות כפי מספרם היחסי באוכלוסייה. אולם כאשר החרדים ביקשו שתוענק להם זכות אלמנטרית זו דחתה שרת המשפטים דאז, ציפי לבני, את הבקשה בטיעון ההזוי ש"החרדים לא רוצים לעבוד", כל זאת כאשר הנתונים בשטח מראים על מגמה משמעותית של יותר חרדים שיוצאים לשוק העבודה והאקדמיה. הנתונים אף מראים זאת; למעלה מ-50% מהגברים החרדים עובדים וממחקר אחרון שערך ד"ר גלעד מלאך המראה כי 20% מהחרדים בגילאי 25-39, לומדים לתואר אקדמי או שיש להם כבר תואר, אבל אם תשאלו את ציפי ליבני, "החרדים לא רוצים לעבוד".

מי שמעוניין בכנות להעסיק חרדים עליו קודם כל להסיר חסמים ולא להערים קשיים על משפחות האברכים. עד אז אין ולו הצדקה מוסרית כלשהי להטיל ביקורת על אבטלתם הכפויה של החרדים.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.