הפלא החרדי: עניים יותר וחיים יותר

חוקרים ממרכז טאוב גילו כי מדדי הבריאות והאושר במגזר החרדי גבוהים בהרבה מהממוצע הכללי. לנתונים וההסבר {מחקר מפתיע}

עניים יותר, אבל בריאים יותר ומאושרים יותר: חוקרים ממרכז טאוב, פרופ' דב צ'רניחובסקי וחן שרוני, מצאו כי תוחלת החיים הממוצעת בקרב גברים חרדים היתה גבוהה בשלוש שנים מהתוחלת הצפויה ביחס למצבם הסוציו־אקונומי. בקרב נשים חרדיות, תוחלת החיים היתה גבוהה בשנה וחצי. ממצאי המחקר מתפרסמים הבוקר העיתון 'דה מרקר'.

במחקר נמצא עוד כי בהשוואת תוחלת החיים של תושבי ערים שונות בישראל, בערים שריכוז החרדים בהן גבוה יחסית, תוחלת החיים גבוהה יותר מהצפוי לפי המאפיינים החברתיים־כלכליים של העיר.

יצוין כי בכתבה הובאו גם נתוני הלמ"ס מהם עולה כי שיעור החרדים שדיווחו על בריאות טובה מאוד היה גבוה באופן ניכר מאשר בקרב מגזרים אחרים. ע"פ הנתונים, הרוב המכריע של החרדים (73.6%) הגדירו את בריאותם כ"טובה מאוד", לעומת 50% בקבוצות האוכלוסייה האחרות, ושיעור החרדים שדיווחו כי הם סובלים מבעיה בריאותית היה 18.7% בלבד — בהשוואה לשיעורים כפולים ואף יותר מכך בקבוצות אוכלוסייה אחרות.

כיצד מסבירים החוקרים את הפער בין המדדים הכלכלים לבריאותיים? 
"בקרב חרדים יש הון חברתי גבוה יחסית, 
הבא לידי ביטוי בריבוי קשרי חברות, בשביעות רצון גבוהה מהיחסים עם המשפחה, במערכת חברתית תומכת ובפעילות התנדבותית בקהילה", הם כותבים במחקר.

בנוסף מציינים החוקרים כי לרמת הדתיות יש השפעה חיובית מובהקת על הסיכוי שנבדק ידווח כי מצבו הבריאותי טוב מאוד, וכי יש קשר חיובי ומובהק בין היותו של אדם חרדי לבין סיכוייו לדווח כי בריאותו טובה מאוד. המסקנה היא כי הון חברתי ותפישת בריאות טובה תורמים ככל הנראה לאריכות חיים.

החוקרים מדוע תוחלת החיים של הגברים החרדים גבוהה יותר מזו של הנשים, ומציעים הסבר לפיו הדבר קשור בכך שחיי הקהילה שלהם משמעותיים יותר, כפי שזה בא לידי ביטוי בביקורים בבית הכנסת, השתתפות בשיעורים ועוד.

על אף האמור, החוקרים מסייגים ואומרים כי יתכן ותמונת המצב האמיתית פחות אופטימלית – זאת בשל היעדר תרבות "דיווח והתלוננות" במגזר.

2 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. אם בנינו לא היו לוחמים, אם בני זוגינו לא היו יוצאים כ"כ הרבה לשירות מילואים, אולי מידת הלחץ (סטרס) שלנו היתה פוחתת ואולי גם הבריאות שלנו היתה יותר טובה?

    ידוע כמה הורים זקוקים לתרופות הרגעה בזמן שילדיהם נמצאים בפעילות מבצעית? ידוע כמה הורים נזקקו לתרופות (מי יודע את ההשלכות שלהן על הבריאות) בתקופת "צוק איתן"?

    יתכן עדיף לשבת בישיבה מאשר לעבוד שעות קרבות ולחשוש מפיטורין או מפגיעה בתנאים בעבודה אם לא משקיעם מעבר?

    אכן, חומר למחשבה

    שאלה |
    הגב
  2. את המשפט האחרון אהבתי,כל סקר חיובי על החרדים נגמר במשפט "הם מחביאים את הבעיות שלהם" איפה המחבוא? מדובר בקבוצה קטנה של 50 נערים?? מה לעשות הקנאה….. גם עולם הבא וגם עולם הזה!

    מיקי |
    הגב