"הפלג הירושלמי" – לאן?

מאז פטירת מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל, השאלה המסקרנת ביותר היא לאן הולך ציבור זה של 'הפלג', ומי יהיה מעתה הסמכות הרוחנית המרכזית? יצחק נחשוני, אלי ביתאן, דב הלברטל ועוד – מנתחים

ביום שאחרי פטירתו של מרן הגר"ש אויערבאך זצוק"ל, בפלג הירושלמי מתקשים לעכל את גודל האבידה הגדולה. פטירתו הפתאומית היכתה בתדהמה את כל קודקודי "בני תורה" שלא צפו כי ר' שמואל, המנהיג הכריזמטי והנחוש שעמד כארי במאבקים חסרי פשרות, יסתלק לגנזי עולמים בגיל כה צעיר ביחס לגדולי ישראל שהלכו לעולמם אחרי שחצו את גיל ה-100.

רגע לפני שהאברכים המסולאים בפז ייצאו היום – שוב – לרחובה של עיר ויפגינו כנגד מעצר נכדו של ראש ישיבת קול תורה וילחכו את שולי גלימתם באבק האספלט ובריח הבואש המאיים לטנף את בחורי הפלג, צריך לזכור כי מעמדם הציבורי של אנשי "הפלג הירושלמי" מעולם לא היה טוב יותר, ומכאן – הדרך לא ברורה.

המאבקים שקרעו את הציבור הליטאי, בשבועות האחרונים מאז פטירת הגר"ש, נזנחו ואף נשכחו מן התודעה לרגע, לטובת העצמת השקדן משערי חסד שקירב את הרחוקים, גידל יתומים, ונסך תקווה באלמנות ובחורים מדוכאים. הסיפורים הלכו ותפחו ורק העצימו את גדולתו של האיש שאהבת התורה יקדה בו וחדרה את חומות הבטון של הרחוקים מתורה. מאה אלף האנשים שנהרו ללוות את האיש שכל חייו הקדיש ללימוד התורה הקדושה, תרמו תרומה גדולה למחנה "בני תורה" שזכה לעיתים רבות לקיתונות של בוז. ברגע (דיין) האמת, הרבבות התייצבו לחלוק כבוד לתורה. היו שם שונאים ובעיקר מחבלים, ובעיקר – ציבור ענק של בני תורה שיודע להוקיר תורה ואת מאבקיו של ר' שמואל למען ציבור לומדי התורה. מהבחינה הזאת, ההלוויה הענקית הציבה באור יקרות את דמותו האצילית והלבבית של מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל.

ההמונים בהלוויה, ליד ביהכנ"ס הגר"א בשערי חסד. צילום: כאן 11

 

אבל כעת, השאלה היא לאיפה הולך מעתה "הפלג הירושלמי". האם שוב למאבקים אלימים ומילטנטיים מול השלטונות וגורמים חרדים אחרים, או פניו לשלום.

 

"ר' שמואל הקים מחדש את החומה"

 

גורם בכיר מאוד ב'בני תורה', שבקי בהשתלשלות האירועים מיום הקמת התנועה, מסביר בשיחה ל'אקטואליק' את ראשית המאבק עד היום. "בתחילה, אנשים ברחוב לא קלטו מה הרב אויערבאך רוצה", הוא מסביר. "כשהרב אויערבאך דיבר על הגיוס, הוא דיבר ל'מבינים בעם'. הוא דיבר על כך שהחוק הזה יפיל הרבה בחורי ישיבות, וגם על החינוך, שכרגע הח"כים החרדים התעוררו והחלו ליזום כינוסים, למרות שאף אחד שם לא יצא למאבק אמיתי".

אותו גורם בכיר מסביר כי "אין היום בציבור החרדי ויכוח על כך שיש מספר של מכסות הזוי של בחורים חרדים. לפי הנתונים של צה"ל, 3,000 בחורים כל שנה הולכים לצבא. אתה יכול לקרוא להם חלשים או נוער נושר, אבל איך שלא תהפוך את זה – זה מספר מבהיל של ציבור חרדי שרק הולך ותופח שמתגייס לצה"ל. היו גם אנשים שניסו לקרר את האמבטיה, 'שהמצב כ"כ טוב כפי שלא היה במשך שנים'.. זה דבר שהיה צריך להדליק נורה אדומה בקרב כל אחד בציבור החרדי שהחל לפקוח את העיניים. לאט לאט אנשים קלטו שהמצב הוא לא 'כזה טוב'. ציבורים רבים השכילו להבין שהוא ידע על מה הוא מדבר. הוא (ר' שמואל), לא היה איש קיצוני, הוא בסך הכל דיבר את מה שראו עיניו הטהורות. זה גרם להרבה אנשים לחתוך לצד של הפלג הירושלמי. היום גם רבים בצד השני מודים שהציבור הליטאי חותך לכיוון הפלג הירושלמי, ולא הפוך, וזה בגלל העקרונות והחתירה שלו לאמת. אם אז היינו 15 או 30 אלף, כיום אנחנו כפול מזה. הוא הציב קבלות לגבי הגיוס ולגבי החינוך. הוא ראה בעיני הבדולח שלו למרחקים את אשר יגורנו לבסוף"..

הציבור בחלקו מזדהה איתכם, אך לא אוהב את ההפגנות. איך תתמודדו עם זה?

"אנשים יכולים להיות חלוקים על השיטה, אך לא על המהות. הרי קורה פה דבר מטורף, כל הגדרות שהיו ברורים ונהירים נפרצו וקרסו. אנשים איבדו כל פרופרציה, הכל נהפך ל'שילוב, וקריירה', מה עשה ר' שמואל? הוא לא הכריח אף אחד להקים בית של אברכים עם מנוי להפלס, אבל הוא כן הציב גדרות. החרדיות עד היום תמיד הייתה גטו – הרצון להתבדל, זה מה שעשה את החרדיות. ר' שמואל בא ואמר: המצב פה התדרדר? אני מציב בחזרה את הגדרות. ר' שמואל לא הכריח איש בעולם להצטרף לפלג הירושלמי, הוא בסך הכל הקים בחזרה את החומה, שנדע איפה אנחנו נמצאים וכמה התרחקנו. זו לא חסידות וזו לא כת. אם אתה לא מסתכל על המיקרו אלא על המאקרו – התמונה הגדולה, אז מה עשה האיש הזה? הוא הגביה את החומות בין החילוניות לחרדיות. כל בן אדם חרדי יודע להעריך אותו שהוא הציב את החומות, כדי שיהיה לנו עוד דור של חרדים. וכל הציבור הזה שהגיע להלוויה בא להוקיר טובה על כך שהוא דאג להמשך העתיד של הציבור החרדי".

יש מצב שתתמכו בבחירות הבאות ביהדות התורה, לאור מהלכיו של ליצמן בעניין הגיוס?

"אם האדמו"ר מגור יתעקש שלא להיכנע ליעדי הגיוס נשקול זאת בחיוב, אך כידוע יש את דגל התורה, שם כל ח"כ יוצא ומכריז כי אפשר לפתור את המשבר בתוך 10 דקות כאילו אין פה 'מכסות ויעדי גיוס של חרדים'. אז אתה מבין אם מי יש לנו עסק".

הגר"ש והגראי"ל שטינמן זצ"ל

"הפלג" – לקראת התפוררות?

 

הצבנו למספר עיתונאים ואנשי רוח במגזר החרדי את השאלות הבאות: איך ייראה מעתה לדעתך הפלג הירושלמי? האם העובדה שנפטר המנהיג הרוחני שליכד את הפלג יפגע בציבור זה?  איך זה יבוא לידי ביטוי בבחירות?  וכיצד תיראה הנהגת מועצת רבנים ל'פלג' רחבה בלי מנהיג רוחני אחד? האם זה יפורר את הציבור הזה?

העיתונאי הותיק יצחק נחשוני, עורך "מרכז העניינים", סבור כי "העובדה שהמנהיג הרוחני של הפלג, הגר"ש אויערבאך זצ"ל נפטר בפתאומיות, ללא שנאמניו יכלו להכין עצמם לרגע הגורלי הקשה, וללא שהוא יפנה אותם להיוועץ, פה ושם, עם מי שראויים בעיניו להיות הממשיכים, היא עיקר הבעיה של המשך הנהגת העדה. נכון שקמה  מועצה שנטלה את המושכות, אבל 12 דעות אינן יכולות להצטרף לנחרצות שהיתה הבסיס לדרך הנהגתו. 12 חלקי קנאות אינם מצטרפים לכדי קנאות אחת צרופה שהיתה בו".

נחשוני מוסיף כי "גם הקשר האישי שהיה לו עם מובילי התנועה בפן המעשי והמוציאים לפועל של הוראותיו, -בהפגנות ברחובות, בעיתון הפלס, ברשויות ובתחומי העשיה האחרים – הביאו את הפלג למה שהוא, והקשר העמוק הזה אינו קיים עם חברי המועצת החדשה.

"באשר להפגנות", הוא אומר, "כבר היום אנו רואים שהם מנסים להציג מצב של מה שהיה הוא שיהיה ועולם כמנהגו נוהג, אבל הידיעות שיצאו מתוך ישיבת מועצת הרבנים שלהם שהתקיימה השבוע, מדברות על חילוקי דעות באשר לדרכי המחאה, כאשר אחיו הגר"ע אויערבאך מתנגד ליציאת בני ישיבות להפגנות אלימות שאין בהן מחאה בלבד. צריך גם לזכור שאת המתווה של חידוש ההפגנות בשל לכידת עריק שלא התייצב, קיבלו במועצת החדשה לפני שנעצר בחור ישיבה, וזאת למרות שבתקופת חייו האחרונה של הגר"ש אויערבאך הם נמנעו מלצאת לרחובות ולהפגין".

הגר"ע אויערבאך בכינוס מועצת רבני הפלג
הגר"ע אויערבאך בכינוס מועצת רבני הפלג

 

"לסיכום", הוא אומר, "נראה לי שהפלג ימשיך להתקיים, אך בשל חסרונו של המנהיג שהיה מזוהה עם המאבקים, הם ושיטות התגובה יתאימו עצמם להנהגה הקולקטיבית החדשה. חלק, אלה שיקבלו את דרכו של הגרב"צ פרידמן והדוגלים בשיטתו יקצינו יותר, וחלק אחד יאחוז יותר בדעות אך פחות בדרכי המחאה".

"פטירת הרב אויערבאך תפסה את תלמידיו בהפתעה גמורה", טוען העיתונאי אלי ביתאן ('כאן', 'גלובס'). "מי שראה את תלמידיו ומקורביו בימים שאחרי הפטירה הבחין בכך. זו גם הסיבה שכמה מתלמידיו של הרב שך התבטאו כי זו אבידה גדולה יותר מהגרא"מ שך והגרי"ש אלישיב. בניגוד לרב שך, או למנהיגים אחרים, שלפני מותם בגיל מתקדם מאד הספיקו להעביר את ההנהגה באופן מסודר ולמנות אחריהם דור ממשיכים – הפעם זה בא בלי הכנה. בבום. מכאן השבר הגדול.

"מצד שני", חושב ביתאן, "דווקא השבר הזה הוא ההזדמנות לבניה. דווקא משום שאף אחד לא מכחיש את החלל שנפער, יש כאן הזדמנות שבה יתאחדו כל רבני וקהילות בני תורה ויעשו פעולות אקטיביות כדי ליצור שינוי. אחרי פטירת החזון איש והרב מבריסק נוצר אצל הליטאים חלל גדול, שלמעשה העביר את השליטה לידי החסידים עד לשנות השמונים. כעת אפשר לראות שהחסידים מנצלים שוב את ההזדמנות, בפרט לאור הבלגן בדגל התורה ושיטת ה'חטוף ואכול' של עסקני בני ברק ובעלי האינטרס. האם זה מה שיקרה עכשיו? מוקדם עדיין לדעת. גם להתנהלות המפלגות החרדיות בנושא הגיוס עלולה להיות על כך השלכות, וכמובן שלממשלה בראשות או בהשתתפות לפיד – מה שעלול חלילה להראות עד כמה הח"כים החרדים לא עמלו בממשלה הנוכחית לבצר את עולם התורה, לקראת ימים קשים.

"נקודה נוספת שחשוב להדגיש", אומר ביתאן, "היא את התנהלות המחנה היריב – דגל התורה, שהיום מפוצלת מאי פעם. שים לב מה קרה שם: בשנים האחרונות הם קיימו שם ועידות ענק, מפוצצות בתקשורת ויח"צ כאילו הם משיקים סמארטפון חדש. לאורך כל הפגנות הכוח הללו, הם מינו שוב ושוב מחליפים וממשיכים וסגנים ונאמנים וכולי וכולי, כדי לשדר כמה הם מוכנים ומתוקתקים ליום שאחרי. ומה קרה ביום שאחרי? הכל קרס כמו מגדל קלפים וכולם החלו להכות ולרדוף זה את זה, כאילו אין הפלג הירושלמי בעולם. מלחמות המינויים, ההדלפות, הפגיעה בגדולי רבניהם ועוד, רק ממחישות עד כמה 'הכנה' נכונה, כביכול, לא שווה כלום במבחן התוצאה, אם אין אידיאולוגיה ומחויבות למורשת ולמסורת. וזה בדיוק מה שלא חסר לתנועת בני תורה. כך שמתוך השבר ישנה הזדמנות לצמיחה".

 

"זה שיש עיתון ומוסדות נפרדים, מלמד שלא יהיה איחוד"

 

עו"ד דב הלברטל, האיש שהסתופף בחצר מרן אלישיב זצ"ל וינק מדמותו האצילית של פוסק הדור, יצא כמה וכמה פעמים בשנים האחרונות נגד שיטת ההפגנות של הפלג הירושלמי. "לו לפלג הירושלמי לא היו מוסדות נפרדים, כמו עיתון נפרד, ישיבות, תלמודי תורה סמינרים משלו, היה מקום לחשוב שניתן היה להגיע  לאיזו שהיא פשרה שסופה יהיה איחוד מחדש של העולם הליטאי, ובפרט לאחר פטירתם של ר' אהרן לייב ור' שמואל", הוא אומר, "אבל המצב אינו כך.

"קיומם של מוסדות נפרדים, לרבות עיתון – שזה דבר חשוב וקובע, כי העורכים והכתבים לא יסכימו לוותר על עצמתם – רק מלמדים על כך שלא יהיה איחוד והפלג ימשיך להתקיים.

"קשה מאוד לדעת כיצד תשפיע פטירתו של ר' שמואל על הפלג. הרי ברור לחלוטין שבמשך החמש שנים האחרונות, הציב ר' שמואל בנחישות את דפוסו של הפלג, את אופיו ואת מטרותיו, כך שהקו שעל הפלג לנקוט ואופן הפעולות, כולם כבר לובנו והתבררו על ידי ר' שמואל. במובן זה, לא ברור שפטירתו תפגע בפלג. השינוי יכול להיות ברמת ההחלטיות והמיליטינטיות, אולי בהנחה שמועצת החכמים של הפלג תהיה מתונה יותר, בפרט אם ר' עזריאל יהיה מנותני הטון הבולטים. כי הרי ר' עזריאל מחוייב גם לצד השני. הגר"ח קניבסקי הוא גיסו, ור' עזריאל גם מודע ליחסו של הרב אלישיב אל הרב שטינמן זצ"ל, הרי ר' עזריאל הוא חתנו. גם אחרים במועצה, כמו הרב משה אלישיב, לא מן הקיצונים (כאן גם אציין שאני לא בטוח ששמו של ר' משה עלה בכלל בהסכמתו הברורה. וכך גם עם חברי מועצה אחרים), כך שנראה שפעילות הפלג תמשיך באותה המתכונת הקודמת. לא נראה שהם ילכו בנפרד לבחירות הארציות, כי הציבור התומך בהם לא יגדל".

כינוס המועצת

 

הלברטל גם סבור כי "יש מקום לחשוב שרבים מהפלג, השתייכו אליו דווקא בגלל קשריהם והערכתם האישית לר' שמואל, כך שיתכן שפטירתו תשפיע על גודלו ועוצמתו של הפלג. פטירתו תשפיע גם במובן אחר: ר'  שמואל היה בדרגה אחרת מכל אחד מחברי המועצה, והוא למעשה יכול היה להשתוות לכל מנהיג אחר בין גדולי הדור. מה שאין כן עכשיו. במובן זה, יכולה להיות השפעה על האמונה ההחלטית בצעדים השונים. כי כשר' שמואל אמר משהו, או ביקש לנהוג באופן מסויים, זה התקבל ללא עוררים וללא פקפוק בגלל גדלותו העצומה. מה שאין כן עכשיו. ויתכן שיהיו לא מעט שיהססו לנקוט פעולות מסוימות, מחוסר ביטחון בהחלטה.

"אז נראה", הוא אומר לסיכום דבריו, "שהפלג לא ישתנה ולא ייעלם בקרוב. גם לא יחולו שינויים בדפוסי הפעולה הרגילים, אותם כבר הטמיע ר' שמואל. אבל המעמד ההלכתי המוסרי של הפלג, יפחת. יתכן שתהיה לכך השלכה על העוצמה של ההפגנות ודרכים אחרות שננקטו עד עכשיו. העיתון ימשיך לתת את הטון הרגיל, ובמובן זה לא יחול שינוי. לצערי, אני לא רואה אחדות בזמן הנראה לעין".

יצחק פלדמן, כתב פוליטי ב'בקהילה', סבור שהפלג הירושלמי הוא סימפטום של קבוצות בעולם שמתנגדות למה שקורה במיינסטרים. "לכן", הוא אומר, "הפלג הירושלמי כאן להישאר. בכל מקום החברה יוצרת כיסי התנגדות מסיבות כאלו ואחרות. אף פעם הציבור החרדי לא היו הומוגני, תמיד היו בו כיסי התנגדות. גם בתקופת שלטונו של מרן הרב שך".

לשאלה אם הפלג יצטמק? משיב פלדמן כי "יש תרחיש שהוא הפשטני יותר, שבגלל שר' שמואל נפטר והוא היה דמות חזקה שאף אחד לא ערער על גדלותו התורנית, אז אולי הפלג יצטמצם. ויש תרחיש נוסף כשאלה סוצילוגית חברתית: דווקא בגלל עוצמתו של ר' שמואל, יש רבנים שלא הביעו את דעתם או שדעתם לא היתה נחשבת בגלל שר' שמואל האפיל עליהם. כעת יש להם מועצת, וזכות הביטוי שניתן להם כעת תעצים את כוחם של כל אותם פלגים בתוך הפלג הירושלמי שמעתה קולם ישמע".

אנחנו, בכל מקרה, נהיה כאן כדי לעקוב ולדווח.

1 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. פחחחח

    כתבה עציצית קלאסית עם ביתאן מכיכר רבין הלברטל הדמגוג והכתב שכתב את הכתבה מחבל מהזן הירוד והרדוד ביותר לפחות תנסו להראות אובייקטיבים

    אחד |
    הגב