הפסיכיאטר בדק את בנט: "נפתלי לא יפסיק לרוץ עד שיהיה ראש ממשלה"

הפסיכיאטר אילן רבינוביץ': "נתחיל מהסוף. למה הסכמתי? כי אבי ומורי ביקש" ■ "כשבנט שואג בסוף הסרט 'מתנצל', קירות הקליניקה בקומה ה-50 מזדעזעים והבניין הגבוה במזרח התיכון רועד. האיש שלם עם עצמו מאי-פעם"■ טור אישי

נתחיל מהסוף .למה הסכמתי לצלם תשדיר בחירות עם נפתלי בנט? כי אבי ומורי ביקש. וכשאבא שלי מבקש, אני לא יכול לסרב לו. אני חייב לו הכל על מי שאני וכיבוד הורים עבורי זה ערך עליון. כחובש כיפה סרוגה לשעבר, שהתחנך בישיבות "בני עקיבא", במנטליות של ציונות ערכית דתית ואוטנתית ,המפד״ל הקלאסית – ערב במחיצת הצוות של נפתלי בנט הוא בבחינת חזרה לשורשים וסגירת מעגל. אני כבר לא שם, אבל סוגר חוב לעולם ממנו באתי.

לפני כ-18 שנה אובחנו ילדיי יותם וקרן כלוקים באוטיזם. מאז לא דרכה כף רגלי בבית כנסת. הקהילתיות יכולה להיות חונקת כשאתה אב לשלושה, שניים מהם בעלי צרכים מיוחדים. הדת שלי הייתה עבודתי. העזרה היומיומית בהצלת נפשות מטופליי הייתה מקור כוחי וחמצן רוחני. אני עדיין מקנא באנשים דתיים המאמינים באמת, כי אני יודע שאיכות חייהם טובה משלי. דת היא דבר מופלא למאמין, היא מקלה מאוד על ההתמודדויות הנקרות בדרכו. לצערי, למרות שסלחתי מזמן, הכעס כנראה לא מאפשר לי אמונה.

אז איך היה? תן קצת צהוב מהסט! התחלנו ב-20:00 וסיימנו לפנות בוקר, כשהשחר עלה. לבנט יש צוות חדור מוטיבציה, עם אנרגיות בלתי נלאות. צעירים ,קריאטיביים, חלקם מבריקים, מאוד פוליטיים. מערכת בחירות היא מבחינתם אורגזמה יצרית. יצירתיות ,סיעור מוחות, אנדורפינים בשמיים והשעה כבר 02:00 לפנות בוקר.

בנט "האח", בן 42 בסך הכל, האם יש לו מה שנחוץ להנהיג? מנהיג זקוק לדרייב שנובע מחסך. כך נוצרת אמביציה שביחד עם ליבידו ענק מתגבשים למוטיבציה ענקית להצליח. לכבוש. להנהיג. לחולל שינוי. להטביע חותם. להגיע הכי רחוק.

אני יושב ומסתכל עכשיו שעות על נפתלי בנט. הוא קורץ מחומר שיגיע רחוק בפוליטיקה הישראלית. הכי רחוק. אין לו אפשרות אחרת. הצלחה עבורו היא הישרדות. כישלון משול למוות. היעד הברור הוא הבית ברחוב בלפור וטועה מי שחושב שכיבוש יעד של המפלגה השלישית בגודלה יספיק לו.

תאהבו את בנט או תסלדו מדעותיו, לא תוכלו להתעלם ממנו. והוא באמת נחמד. איש חברה ושיחה. נעים ושופע קסם. כריזמטי בגובה העיניים. מתעניין. מאוד אישי. מאוד אנושי. כובש קלאסי.
רעייתי שתחייה, יונית, קופצת להגיד שלום כי התחלנו ב-20:00. כבר מאוחר אחרי חצות ועדיין השיא לפנינו. יונית, שאינה נמנית עם ציבור מצביאי "הבית היהודי", למרות היותה מדריכה לשעבר בבני עקיבא, מתקשה שלא להיכבש בקסמיו האישיים של בנט. מוקף כ-40 אנשי הפקה, תסריטאים, מנהלי הקמפיין בראשות קלוגהופט היצירתי-מחונן והבלתי נלאה, הוא עוזב את כולם כדי לשוחח עימה.

פתאום אני שהוא, בנט, בא לביתנו לארוחת ערב עם בנימין נתניהו לפני שנים. ארוחת ערב סגורה לעורכי עיתונים, מובילי משק וכלכלה, אנשי אקדמיה. בנט בא אז כמנהל לשכתו של נתניהו האופוזיציונר, כשאיילת שקד מנהלת את היומן האישי של ביבי. המטרה דאז הייתה לנסות לפתוח שער והידברות בין נתניהו לאנשי שמאל-מרכז מובהקים, אלה שסנטו בו .

אפשר להוציא את הבחור מהישיבה אך לא את הישיבה מהבחור. השאלות בנוגע לשיוך השבטי ב"בני עקיבא" נשלפות אוטומטית על ידי נפתלי. אנחנו "עמיעד" ו"אחווה" ובנט הינוקא הרחק מאחור. הוא מתעניין, באמת מתעניין, בשלום שלושת ילדינו מאז ביקורו אצלנו. שמח לשמוע שדנה המחוננת מפקדת בקבע על קורס יוקרתי, כאישה יחידה בו . אנחנו מספרים לו גם על יותם וקרן, ילדינו האוטיסטים שצמחו: יותם בן ה-19 מתנשא לגובה 195 ס"מ וקרן יפיפייה בת 18, שחיה עמוק בבועה.

נפתלי שואל שאלות אישיות שיורדות לפרטים, לא רק כ"small talk" נימוסי מחייב בקוקטייל דיפלומטי. הוא שואל על היום-יום שלהם בבית שלנו. מתברר שהנושא לא זר לו. הוא נדהם לשמוע על עלויות אחזקתם בבית,כהשסיוע המדינה מהווה טיפה בים. הוא המום לשמוע כי אנחנו משפחה מאושרת ומלאה חיים, חום ואהבה. גם אנחנו לא מתנצלים על כך.

לאחר דיונים מרתונים ויצריים הטקסט מודפס. גם כשמגיעים קטעי המשחק בנט מתגלה כווירטואוז ושחקן מלידה. אני משתרך מאחור. פוליטקאי אני כבר לא אהיה. לא יודע לשחק וכל שורה שצריך לזכור בעל פה ולהגות מול המצלמה כחלק מהתסריט המוקפד, היא עינוי דין עבורי.

בנט מתגלה כפרטנר תומך, מכיל, משעשע, עם סף גירוי גבוה. מצחיק וכייפי, עודע להחמיא כשהוא מזהה שאני זקוק לכך כדי להמשיך. כשהוא שואג בסוף הסרט "מתנצל" קירות הקליניקה בקומה ה-50 מזדעזעים והבנין הגבוה במזרח התיכון רועד. דומה שזהו ריאקשיין פורמיישן קלאסי ובנט אינו חש צורך להתנצל על מי שהוא, על השקפותיו, על שום דבר. הוא שלם בעצמו מאי פעם.

ב-4:30 פרשתי לביתי לאחר שסיימתי הקראה תמה של שורות תפקידי מול המצלמה. שחקן אני לא ולא אהיה לעולם. החיידק לא מתקרב לדמי. נשארו שלוש שעות שינה. ב-8:00 חוזרים לחיים האמיתיים, לדבר האמיתי היחידי שאני יודע לעשות ולו נועדתי – לטפל.

אבא מרוצה וזה המעט שיכולתי לעשות כדי לשמחו ולהודות לו על שזכיתי להיות בנו. שאלתי את בנט: "האם הוריך גאים בך?" והוא מלמל: "לפרקים".

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.