"הפרד נא מעליי" – קולות חדשים בציבור החרדי בעד הפרדת הדת מהמדינה – טורו של חיים גריידינגר

הנה סיפור שלמיטב ידיעתי לא פורסם עד היום: כמה אישים חרדים מוכרים ונשואי פנים עשו לפני כשנה את דרכם בסמטאותיה של בני ברק, המכונה גם "עיר התורה והחסידות". הם כיוונו את דרכם אל שכונת "זיכרון מאיר" ונבלעו במהירות בביתו של הרב שמואל הלוי וואזנר, מהחשובים בפוסקי היהדות החרדית, שכבר עבר את שנת המאה לחייו.

נושא הפגישה שהוגדרה "סודית" היה דרמטי והצדיק את העובדה שאנשי ביתו של הרב הסכימו לארח את המפגש בנוכחותו, חרף מנהגו להימנע בשנים האחרונות ככל הניתן ממעורבות בפוליטיקה החרדית. בפגישה, שהייתה חלק מסבב פגישות של בכירי העסקונה החרדית, התבקש הרב לחוות את דעתו על ההיבטים ההלכתיים של השקת "ספרי יוחסין", שיהוו תחליף לרישומי המדינה ויפתחו למעשה רישום אילן יוחסין חדש ובלתי תלוי של משפחות יהודיות.

השיטה הזאת תאפשר בעצם לחרדים לקבוע באופן עצמאי מיהו יהודי מבחינתם, בניגוד למצב כיום שבו למרות המחלוקות בין הזרמים השונים בעם ישנו עדיין קונצנזוס והכרה ברישומי המדינה באמצעות הרבנות הראשית על יהדותם של אזרחי ישראל.

הייתה זו חלק מבדיקה שנערכה לקראת שרטוט "תוכנית התנתקות" חרדית מהקשר הגורדי בין מוסדות הדת למדינת ישראל, שתתקדם אט אט עד להפרדה מלאה בין דת למדינה.

הסיבה הנקודתית ליוזמה, שהדיון בה עולה ויורד מעל סדר היום החרדי מדי תקופה, הייתה מה שמכונה במגזר החרדי "רדיפת עולם התורה". הימים ימי מאבק ארגון צוהר והרב דוד סתיו בראשו על פתיחת אזורי הרישום. הקמפיין שניהלה צוהר, ונחשב למוצלח מאוד מבחינה ציבורית, הכה קשות בתדמית עולם הרבנות ובהגמוניה החרדית על המוסד היוקרתי.

את הרב סתיו זה לא הביא בסופו של דבר ללשכת הרב הראשי, אבל הוא הצית מחדש את הדיאלוג שהתחיל לפני כמה שנים ומבעבע מאז בשקט מתחת לפני השטח בקרב עסקני הציבור החרדי: תמיכה בהפרדת דת ממדינה, הגם שבשלב הזה לא מדובר בפרקטיקה מעשית אלא באידיאולגיה, שקונה לה מקום בקרב לא מעט מאחזים בחברה החרדית.

אחרי הענקים

הסוגיה הטעונה הזו עלתה השבוע שוב לדיון בפורמים החרדים, לאור הדיון על ההכרה בילדי זוגות חד מיניים לצורך נקודות זיכוי מס, לצד הפולמוס על ביטול כפל המשרות בתפקיד הרבנות הראשית לישראל, והמאבק החרדי על חוק הגיוס למי שתורתו אומנותו. יותר ויותר קולות חרדים שמפתיעים ואומרים כי בהינתן התנאים המתאימים, ייתכן שכדאי לכל הצדדים לשקול את הוצאת מהלך הפרדת הדת מהמדינה אל הפועל.

לכך יש להוסיף את העובדה שהשנים הנוכחיות דרמטיות במיוחד לגבי יכולת העמידה של הציבור החרדי כאיש אחד בנושאים הציבוריים הבוערים. הענקים האחרונים, בני "דור הנפילים" שחתכו את כל ההכרעות בכלל הסוגיות, היו הרב יוסף שלום אלישיב וה"מרן" רבי עובדיה יוסף, שיחד עם רבנים נוספים המוכרים פחות לציבור הכללי, היו בעלי משקל סגולי שיכול היה לעמוד איתן מול האתגרים.

בלכתם הם ציוו ליורשיהם בוקה ומבולקה, מאבקי ירושה והתפצלות פנים-מגזרית לקבוצות שליטה רבניות קטנות יותר. המצב הזה מחליש מן הסתם באופן ניכר את יכולת הציבור החרדי להציג חזית אחת, ומעלה מחדש את ההרהורים ביחסי הדת והמדינה.

המצדדים ברעיון מונעים מתחושה שמאבקי הדת בשנים האחרונות לא עשו טוב לציבור החרדי, ולא לניסיונות והמאמצים שהוא משקיע כדי לחזק את האמונה האורתודוקסית בקרב הציבור החילוני. התרת יחסי הגומלין בין הדת למדינה יחייב אמנם מימון עצמאי של בתי הספר, הישיבות ומוסדות הדת השונים, אבל הוא טומן בחובו את האפשרות לנטרול חלק גדול מהמחלוקות בתוך האומה סביב נושאי דת ומדינה.

הבעיה העיקרית שצפה בכל אימת שהסוגיה עולה לדיון היא השאלה האם הציבור החרדי מסוגל לממן באופן עצמאי את כל צורכי הדת, החינוך ותמיכות תלמידי הישיבות והאברכים, מכספי תורמים בארץ ובחו"ל. יש הטוענים כי במצב כזה יהפכו החרדים לציבור מקופח במדינה, משום שהם אינם נהנים באופן יחסי מהשקעות משאבי המדינה בתרבות ובספורט, ובתחומים נוספים שאותם אינם צורכים מטעמים דתיים. "התורה היא התרבות שלנו", נשמעת הטענה הרווחת בהקשר הזה.

הבעיה הנוספת היא העובדה שהמהלך עלול לגרום לפיצול אמיתי בעם. הפסקת הגמוניית הרבנות על מוסד הנישואים ופתיחתו לכל דיכפין ידרוש ניהול ספרי יוחסין עצמאיים, שעל פיהם יתנהלו כל קשרי הנישואים בעולם החרדי והדתי. אולם כתוצאה מכך, בני הדור השני והשלישי של מי שלא יירשם בספרי היוחסין החרדיים, לא יוכלו עוד לבוא בקשרי נישואין על פי ההלכה, וייחשבו למי שיהדותם מוטלת בספק.

"נכון שאנחנו סובלים מאוד בגלל המאבקים הללו, אבל יש לנו אחריות על חלק גדול מהציבור החילוני המסורתי, שלא מבין את המשמעות של התהליך הזה במידה ויצא אל הפועל", אמר ל"סופהשבוע" גורם המעורה בפוליטיקה החרדית.

עד עתה צידדו רוב המנהיגים החרדים בהחלטה להיאבק נגד כל ניסיון של הפרדת דת ממדינה, אולם כיום לא כולם בציבור החרדי מגלים דעה אחידה בנושא. דומה שבמידה והמנהיגות הפוליטית החרדית תשמע מעמיתיהם בכנסת רעיונות יצירתיים לקידום תהליך בכיוון המדובר, תוך הצעת פתרונות לבעיות שיכולות להיווצר לציבור החרדי כתוצאה ממנו, הרי שיש סיכוי שהרעיון יקרום עור וגידים או לפחות יועלה לדיון בתוך המגזר החרדי, אף אם בינתיים לא באופן רשמי.

[email protected]

הטור שנכתב על ידי חיים גריידינגר פורסם בסופהשבוע

חיים גריידינגר-
תמונה שושי בניש

7 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. עושה רושם שזה מעיתון חילוני חבל לא ראוי לאתר חרדי ורציני

    מאיר סובול |
    הגב
  2. החלה כתבה עושה רושם שהבחור מבין יפה מאוד

    משתמש אנונימי (לא מזוהה) |
    הגב