הצלם הישראלי שנכנס לצפון קוריאה (וידאו)

הצלם משה שי נכנס למדינה המבודדת כדי לעקוב מקרוב אחר החיים בדיקטטורה של קים. צפו. { "יש מתח ברחובות"}

בצל המתיחות בין צפון קוריאה לארה"ב, צלם ישראלי משה שי נכנס למדינה המבודדת בכדי להציץ בנעשה באחת המדינות המסתוריות בעולם.

"אני יודע שיש מתח", מגיב  שי לחדשות 2. "אני נמצא בפיונגיאנג, אני יודע שהיא בחדשות ואני יודע שיכולים לקרות דברים נוראיים – ואני שם, וזהו. בזמן שטראמפ מאיים ואי אפשר שלא לחשוב, מה קורה אם הטראמפ הזה באמת יברח לו משהו, הוא הרי לא צפוי".

הקוריאנים לא ידעו במה עוסק הצלם הישראלי. "צילמתי בכל הזדמנות שאפשר ובשקט, צילמתי מה שיכולתי, פשוט ככה", הוא מסביר. "אחרי כל כך הרבה שנים אני יודע איך להתנהל, לצלם גם בלי להסתכל. ברוב המקרים זה עבד".

שי מתאר את האווירה המתוחה. "מהשנייה הראשונה שמגיעים הופכים לך את המזוודות, בודקים כל דבר", שחזר. "הם מדקדקים, לא מוותרים, אין משחקים. מהרגע הראשון עד הרגע האחרון נמצאים תחת פיקוח. באוטובוס יש נהג ומדריכה מפקחת, ועוד משגיחה מאחור. אם הייתי סתם יושב באיזשהו מקום, או הייתי הולך לשירותים, אז היה מי שבדק לאן אני הולך. הם לא אהבו את זה שאני כל הזמן עם המצלמה עליי, והרגשתי שכשאני מניח אותה אז רווח להם. הם צריכים לדווח לממונים עליהם מה קרה, איך התנהגנו ואיזה שאלות שאלנו".

בצפון  קוראיה שתי מלוות  מטעם השלטון נמצאות לידו כל הזמן. "למה יש שתיים? זה פיקוח יותר טוב", הוא מסביר. "אם אחת תפלרטט עם תיירים, השנייה תוכל לדווח עליה. זה מין שמירה הדדית כזאת, כולם שומרים על כולם. שמה להיות שטינקר זה משרה מלאה". לדבריו, "במעלית במלון אי אפשר ללחוץ על קומה 5 – בקומה 5 יושבים כל המאזינים ואלה שמצלמים את התיירים, לשם המדריכה שלי בטח עלתה כדי לדווח מה היה. כל הזמן ידעתי שמצלמים אותי, 'האח הגדול' זה ביטוי שקטן על המקום הזה".

 

שי ניסה לדובב את המלוות המקומיות על המתיחות עם ארה"ב והיא השיבה  כי המנהיג יודע לטפל בחוכמה בבריונות של טראמפ.

"ראיתי את המטוסים, זיקוקים באמצע היום. זה נראה מאוד מרשים. הם הריעו והתנהגו כמנצחים", הוא מתאר. "כמה הם באמת מאמינים לפרופגנדה וכמה הם משחקים את המשחק כי ככה הם יכולים לחיות יותר טוב? אין שם הרי מקום להביע דעה אחרת. את המצעד הם שידור בלופ שבוע שלם".

 

בצפון קוריאה אין אינטרנט אין כמובן. "אפשר להתקשר לארץ עם מרכזייה, עם פיקוח. הטלפון שלי היה מושבת לגמרי, היה מחוץ לתחום. אינטרנט זה האויב הכי גדול לשלטון כזה – ממדרים מכל אינפורמציה".

חופש התנועה של שי  הוגבל. "אין דבר כזה להסתובב ברחובות. יש מתח. בכל מדינה אחרת, נורמלית מגיעים למלון, זורקים את המזוודות והולכים לשתות בירה או לאכול פיצה – פה אין דבר כזה. אי אפשר אפילו לצאת מהמלון".

הצבא הצפון-קוריאני הוא הצבא החמישי בגודלו בעולם, ובו כ-1.2 מיליון חיילים בשירות סדיר. רוב התקציב במדינה מועבר לתקציב הביטחון, והצבא מחזיק בכמעט 30 צוללות. עשרות אלפי תותחים והפצצות הגרעיניות שמסכנות את העולם.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.