"הצלת את חיי": הפצוע מחוסר ההכרה זיהה את מצילו / דביר עדני

"אתה הצלת לי את החיים" במשך כמה חודשים שכב מחוסר הכרה בבית החולים, ולאחר כשלש שנים פגש את מצילו. דביר עדני והפצוע מתרגשים ביחד

הוא ניגש אלי אתמול בערב. חרדי. אברך ליטאי. זקן ארוך. כובע וחליפה. ניגש ושאל אותי, "אתה דביר"?- כן, עניתי.

אותות ההתרגשות נראו על פניו: "אתה הצלת לי את החיים, יש לך חלק בזה שאני חי היום" סתם ולא פירש, אבל המילים אמרו הכל.

לאט, לאט התחלנו לשחזר ביחד את אותו ערב קשה. ב' תמוז תשע"ג. רמת שלמה, כמעט 3 שנים, שעת ערב.

אני ומתנדב נוסף- ישראל פרץ, שוטפים את האופנוע כשפתאום מכשיר המירס מרעיש ומודיע "יגאל ידין תאונת דרכים קשה".

אני זוכר את אותו היום בברור. עזבנו הכל. האופנוע היה רטוב אבל למי אכפת בכלל, עלינו על האופנוע והגענו למקום במהירות. מרחק דקה וחצי נסיעה לכל היותר והוא שכב שם. פצוע קשה מאוד. הוא ניסה לחצות את הכביש ואופנוע פשוט "העיף" אותו, פגיעת ראש קשה ועוד פגיעות לא קלות בשאר איברי הגוף.

טיפלנו בו, יחד עם אריה שביט וחובשים נוספים שהגיעו בהמשך. אני זוכר שבדקות הראשונות, לפני שהוא איבד את ההכרה, הוא ביקש את הכיפה שעפה במהלך התאונה. הוא גם זכר את זה.

כביש יגאל ידין היה פקוק מאוד באותו יום, חיכינו לאמבולנס, וכשהגיע, פינה אותו במצב קשה מאוד לבית החולים, שם שכב מחוסר הכרה במצב קשה עם צלעות שבורות, דימום מוחי, במשך כמה חודשים.

עד שהתרחש הנס והוא התעורר. תקופת שיקום ארוכה מאוד אבל בסופה של תקופה ארוכה וקשה, הוא חזר לעצמו. הולך על הרגליים.

הוא מאוד התרגש לפגוש אותי. תכלס, גם אני. זה סיפוק.

ועם זה אני יוצא להציל חיים, גם היום!

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.