העוול תוקן

חוק הגנת השכר

הצעת חוק.
כידוע, שכיר שעבד ולא קיבל את שכרו ממעבידו זכאי לתבוע את שכרו, אך החוק מגביל את האפשרות להגשת תביעה בזמן, וקובע 'התיישנות' לאחר שבע שנים.
בנוסף, שכיר שעבד ולא קיבל את שכרו ממעבידו, או שקיבל את שכרו באיחור, יכול לתבוע אף 'פיצויים' בגין 'הלנת שכר'.
אך החוק מבדיל בין זמן 'ההתיישנות' לתביעת 'בסיס השכר' שהינו 7 שנים, לבין זמן 'ההתיישנות' החל על תביעות פיצויים בגין 'הלנת שכר'.
לעניין תביעות פיצויים בגין 'הלנת שכר' קובע חוק הגנת השכר:
'שכר מולן שטרם שולם בסיס השכר' – שנה.
'שכר שהולן ושולם באיחור' – 60 ימים, וישנה אפשרות הארכה ל 90 ימים.
'שכר שהולן מספר פעמים בשנה' (נוגע למקרה ששכר העובד שולם אך באיחור) – 3 שנים התיישנות.
המצב הבעייתי שנוצר הוא ששכר שאינו משולם לעובד באופן סדרתי תקופת ההתיישנות היא שנה. אך שכר ששולם באיחור באופן סידרתי תקופת ההתיישנות היא 3 שנים.
בית הדין הארצי לעבודה עמד על בעיה זו במספר פסקי דין ( מרוביץ, ניצנים), "אכן יש במצב הדברים היום משום 'חוסר סבירות', שכן אי תשלום שכר לעובד מהווה פגיעה חמורה יותר בעובד מאשר תשלום שכרו באיחור.. וסביר היה שגם לגבי פגיעה חמורה זו רשאי יהיה העובד להגיש את תביעתו לשכר מולן תוך 3 שנים..
החוק במתכונתו הנוכחית פוגע באזרחים רבים, עובדים מסורים שקיימו את קיללת 'בזעת אפך' בשלמות אך מפאת חוסר בידיעת החוק לא הגיעו לידי תוצאת 'תאכל לחם'…
בהצעת החוק שהועלתה במליאת הכנסת השבוע, ע"י חבר הכנסת יעקב מרגי וקבוצת חברי כנסת ( אליהו ישי, דוד אזולאי, ואברהם מיכאלי) ניסו לתקן עוול זה לתועלת הציבור. אהמהמה 'שוועדת שרים לענייני חקיקה' הכשילה את החוק. עקב כך החוק הוצג 'במליאה' אך ההצבעה עליו נדחתה בכדי לאפשר תיאום ולהשיג רוב להעברתו.
אין לנו אלא לחזק את ידיהם ולהתבשר לתועלת כולם שהעוול תוקן.

הכותב: עקיבא חופי. יו"ר אגודת הסטודנטים אונו, הקמפוס החרדי. ועמית בתוכנית מצפ"ן – ליווי פרלמנטרי.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.