הצצה למקורה של חג המימונה ומדוע עושים אותה? צפו בצורות שונות ומגוונות של מופלטות בשילוב קליפ מרקיד של להקת סהרה

חג המימונה

פירושו הוא חג שנחגג במוצאי שביעי של פסח מהלילה ועד למחרתו, אצל יהודי מרוקו.

הסברה הרווחת היא שמקור השם נובע משיבוש המילה "אמונה", וחג זה נקרא כך משום שעל פי המסורת זמן זה הוא מסוגל לגאולה יותר מכל הזמנים, על פי מאמר הגמ' הידוע (ראש השנה י' ע"ב) "בניסן נגאלו ישראל ובניסן עתידים להיגאל" , ובחג זה הציבור מביע את אמונתו בגאולה העתידית

סברה אחרת היא שמקור השם נובע מהמילה "מימון", שכוונתו "מזל", וחוגגי חג זה מאמינים כי יום זה הוא יום סגולה לפרנסה ולזיווג. יש גם הסבורים כי השם "מימונה" נובע משמו של אביו של רבינו הרמב"ם הק', רבי מיימון בן יוסף, שיום זה הוא יום פטירתו.

אחד ההסברים לקיומו של חג נוסף זה היא הזהירות היתרה שהיתה מקובלת במהלך ימות הפסח. היו נזהרים שלא לאכול איש אצל רעהו, בשל שוני במנהגים הקשורים להימנעות מחמץ וכיוצא בו. לכן, מיד לאחר פסח היו מארחים איש את רעהו, כדי להראות שמה שלא אכל אצלו בפסח לא היה בגלל איבה אלא בגלל חומרה, והנה עתה הם אוכלים איש ממאכלי רעהו.

מנהגי המימונה

שולחן המימונה ערוך עם מאכלי החג ובמרכזו המופלטה.

המקור ההלכתי ליום זה נובע מהגדר ההלכתי של אסרו חג, שמשמעותו עשיית שמחה בסעודת צאת החג.

ליל המימונה מתאפיין בהשארת דלת הבית פתוחה (כל עוד בני הבית נמצאים וערים), כדי להזמין את כל מי שרוצה להיכנס, ולאו דווקא רק בני משפחה, מכרים או מוזמנים מראש. נהוג לברך את האורחים בברכת תרבחו ותסעדו (תרוויחו ותצליחו).

ביישובים שבהם קיים ריכוז גבוה של יהודי מרוקו מתאפיין ליל המימונה גם במעין סיור כתובות, שבו כמעט כל משפחה הייתה מבקרת אצל כל המשפחות האחרות – מה שהגדיל את תחושת החגיגיות, כיוון שלילה כזה היה לרוב מסתיים בשעות השחר המוקדם (דלתות רבות היו נסגרות רק בשעה ארבע בבוקר).

הכיבוד שהונח על השולחנות הוא ברובו המכריע מתוק, כנראה כדי להדגיש את התקווה למתיקות בשאר תחומי החיים. מוגשים ממתקים וריבות מסוגים שונים, שהוכנו כולם על ידי בעלת הבית במהלך הפסח. משום כך, כל המעדנים המתוקים הללו היו חייבים להכיל רק מרכיבים כשרים לפסח, דהיינו: תמרים, בוטנים, שקדים, אגוזים, סוכר וכו – אך ללא קמח או מרכיבי חמץ אחרים. את המופלטות, מאכלים העשויים קמח וממאפייני המימונה, מכינים דקות ספורות בלבד לפני ההגשה.

עוד נוהגים ביום זה:

מנהג שהיה מקובל בקהילות היהודיות במרוקו באסרו חג פסח. ביום זה, יום המִימוּנָה, נהגו ללכת למקור מים (חוף הים, מעיין, נחל, או באר). לפי עדויות רבות, משפחות שלמות נהגו ללכת בשעות הבוקר לים וטבלו בו את רגליהן. מנהג זה היה מקובל בקרב קהילות אחדות בשם "בוּ הְרָּאס", מונח המכיל משמעות של שבירה. הטובלים במים היו מפנים את גבם לים, ממלאים ידיהם מים וזורקים את המים מאחורי גבם ואומרים "סיר אַ בוּ הְרָּאס, סיר אַ דּר, סיר אַ לְעלָאיל". משפט שניתן לתרגמו: "לך בן הרס, לך כאב, לכו מזיקים". אחדים היו נוטלים חלוקי אבן ששמו בכיסיהם וזרקו אותם מאחורי גבם לים. במרכש המשפחות הגיעו למעיין אל מזודי, הגברים טבלו את רגליהם במי המעיין והנשים היכו באופן טכסי שבע פעמים במים.  באותו יום, היהודים נהגו לשאוב מים מן הבאר ושפכו אותם על רגליהם על סף ביתם. יהודי מחוז תפיללת ליוו את טכס שפיכת המים במילים "דפַענָה לבַּאס אוּלעכּאס" (אנו דוחים את הרוע ואת הכישלון). לפי עדות אחרת שמקורה במרכש, כדי להרחיק את המזל הרע, הגיעו משפחות לאגם מנרה, שם טבלו במים ושפכו על רגליהם ארבעה ספלי מים ולא נגבו את רגליהם. בקהילות אחרות שאבו מים מן הנהר שפכו אותם לאורך הדרך. ברור אם כך שהטבילה הטכסית במים ביום המִימוּנָה נועדה לגרש מזיקים, סכנות ומפגעים על ידי הטבעתם הסמלית במים.

בישראל המימונה כבר הפכה לחלק מלוח השנה, והמופלטה היא מלכת המימונה.

מופלטה

החומרים (לכ־25 מופלטות): 
1 ק"ג קמח
2 כפות שמרים טריים
כפית מלח
2.5-2 כוסות מים פושרים
למילוי:
דבש
חמאה
סוכר
מערבבים בקערה את הקמח, השמרים והמלח ומוסיפים בהדרגה את המים עד לקבלת בצק דביק מעט. מכסים את הבצק בניילון נצמד ונותנים לו לתפוח כ־30 דקות. מכינים מגש מרוח בשמן, קורצים עיגולים מהבצק ומניחים על המגש. נותנים לעיגולי הבצק המשומנים לנוח כעשר דקות ומתחילים לעבוד: משטחים את עיגולי הבצק, כל אחד בנפרד, ומניחים במחבת רותחת. מטגנים עד לקבלת צבע זהוב משני צידי המופלטה. מורחים בחמאה וסוכר או בדבש, מגלגלים ואוכלים.

1 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. לפי המכון – לוקח כ-40 דקות להכין מופלטה. עוד 10-20 דקות לקנות קמח (כי אסור להחזיק קמח בבית כל ימי החג, גם אם החמץ נמכר לגוי. (המקלים מאפשרים להחזיק חמץ בארון נפרד אם הוא נמכר לגוי, והשימוש בו מותר לאחר צאת החג רק לאחר שנרכש בחזרה מן הגוי).
    אז איך מראים לנו בחדשות של 8 בערב חגיגות מימונה עם אורחים מכובדים, יושבים ואוכלים מופטות? אני לא רוצה לעלות בדעתי שהמופלטות הוכנו במהלך החג, בעת אישור שימוש ואחזקה של חמץ…

    שמעון גילר |
    הגב