הצצה מיוחדת: הבית הפשוט של המיליונר החרדי

בשבת האחרונה הלך לעולמו במרכז הרפואי מעיני הישועה בבני ברק יקיר תעשיית היהלומים הרב טוביה שכטר ז"ל, למרות שהונו נאמד בסך מאות מיליונים הוא הסתפק במועט. בתיעוד מיוחד ונדיר מתוך הבית הפשוט שהגיע לידי 'אקטואליק' ניתן לראות את הפשטות ששוררת בין כותלי הבית

בשבת האחרונה הלך לעולמו במרכז הרפואי מעיני הישועה בבני ברק יקיר תעשיית היהלומים הרב טוביה שכטר ז"ל, מי שהיה ממקורבי בעל החזון איש זצ"ל. בן 95 בפטירתו.

למרות שהונו נאמד במאות מיליוני שקלים (ואף יותר) המנוח ז"ל התגורר בבית פשוט ברחוב האדמו"ר מגור בבני ברק. בתיעוד מיוחד ונדיר מתוך הבית הפשוט שהגיע לידי 'אקטואליק' ניתן לראות את הפשטות ששוררת בן כותלי הבית: תקרה דולפת, מטבח מימי הביינים, ומדרגות עתיקות שמובילות אל הבית הפשוט הממוקם במרכזה של עיר התורה והחסידות. "הוא חי בצניעות. כמו של מרן הרב שטיינמן למרות שהיה לו מילונים -הוא הסתפק במועט", אומר שכן שהכיר אותו מקרוב.

במשך שנים אירח בביתו הצנוע את גדולי ישראל, הוא היה ממקורבי מרן החזון איש זצ"ל וכן היה קרוב למרן בעל ה'קהילות יעקב' זצ"ל.

על פי אתר תעשיית היהלומים, טובי’ה שכטר נולד בשנת 1923 בהונגריה למשפחה בת עשרה ילדים. ב- 1939 הגיעה המשפחה לארץ ישראל. בעקבות אביו החל טובי’ה שכטר לעבוד בתעשיית העורות, אולם ב- 1942, כאשר הכיר את צבי רוזנברג, מחלוצי תעשיית היהלומים בארץ ישראל, נשבה בקסמו של היהלום והצטרף לתעשיית היהלומים.

 


בשנים 1942 – 1943, מדירתו הקטנה של צבי רוזנברג בנתניה, סיפקו צבי וטובי’ה שירותי מיון גלם לכ-600 עובדים באבעה מפעלים – פלנט, אופיר, ריכוז ומלטשת ירושלים. מאוחר יותר נישא לבתו של צבי רוזנברג, בינה, מנסרת יהלומים מגיל 16, אשר הקנתה את רזי המקצוע לתלמידים רבים בתעשיית היהלומים הישראלית. טובי’ה שכטר למד אצל חתנו ניקוד, ביקוע, חיתוך, מיון גלם ומלוטש וליטוש. החותן והחתן הפכו לשותפים בעסקי היהלומים.

בתקופת המשבר, ב-1946, הצליח טובי’ה שכטר לשכנע את העובדים במפעלו, פלנת שבנתניה, בו היה שותף עם עמנואל לוסטיג ז”ל, להמשיך לעבוד על אף השכר הנמוך שניתן היה לשלם באותה התקופה. החברה התגברה על המשבר והמשיכה להתפתח ולהתחזק.


בשנת 1948 לקח לידיו את “תעשיית יהלומי נתניה בע”מ”, והפעילה בשם “יהלומי רוזנברג-שכטר בע”מ”, והחל ב- 1958 בשם “יהלומי שכטר בע”מ”.

הרב טובי’ה שכטר צירף לחברה בני משפחה רבים שלא היו עד אותה עת בתעשיית היהלומים. במפעל הועסקו כ- 150 עובדים, וכמאתיים עובדים נוספים הועסקו בקבוצות.

בשנת 1991 העניקה התאחדות תעשייני היהלומים לטובי’ה שכטר את התואר יקיר תעשיית היהלומים.

2 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. לא לעניין

    מה אתם מצלמים שם. ומעבר לזה, זו לא צניעות, זו הזנחה. איפה היו בני המשפחה? איך נתנו לאדם בן 95 לחיות בבית כזה?

    שלום ימי |
    הגב
  2. חדירה לפרט חוצפה ועבירה על החוק

    לא מבין איך אדם נכנס לבית פרטי מצלם ומפרסם ברשת

    אבי |
    הגב