הקיצונים שלחמו והרב שלא חת: ההכרעות הציבוריות של הגראי"ל זצ"ל

קיצוני ירושלים חיפשו אותו בגלל "הנח"ל החרדי", והפלג רב על ההנהגה. אבל מרן הגראי"ל לא שעה לאף לחץ זר. אבישי בן חיים, יעקב ריבלין ויאיר שרקי על ההכרעות הפרגמטיות של מרן זצ"ל

הציבור החרדי איבד השבוע את אחד המנהיגים החרדיים המשמעותיים ביותר מאז קום המדינה, שנטל חלק מכריע בהכרעות הדרמטיות שנוגעות לנושאי דת ומדינה, כמו הגיוס והשבת. ההחלטות המשמעותיות של מרן הרב שטיינמן בנושא הגיוס, הציבו אותו במרכז הבמה הפנים חרדית.

לאורך השנים האחרונות הוא הקריב את עצמו באמיצות רבה אל מול הקנאים שלא פסקו מלגדפו ולהשפילו בשער בת רבים, וכל זאת למען האידיאל שחרט על דגלו – הסדרת מעמד בני הישיבות בחקיקה.

ההסדרה הזאת היתה אף בהסכמה שבשתיקה להקמת הנח"ל החרדי שהלך והתמסד. בציבורים מסוימים התפרשה ההסכמה ליחידים כהוראה גורפת, מה שקומם עליו כאמור את קיצוני ירושלים ובהמשך גם את הפלג הירושלמי שהתקומם כנגד ההסדר עם הצבא, אך הגראי"ל שהתרחק מקיצוניות לא שת לבו, וכן בירך את אלה שבחרו לצאת לפרנס את ביתם ולהישאר בחדא מחתא נטועים גם בעולם התורה. "בעיית הפרנסה היא הבעיה העיקרית בבעיות שלום בית", התבטא לא אחת מרן הרב שטיינמן זצ"ל ובכך שינה את התפיסה לגביהם, והעניק מקום של כבוד גם לחרדים העובדים שנדחקו בעידן עורך 'יתד נאמן' לשעבר נתי גרוסמן לשוליים והיוו מטרה למתקפה משולבת כמידי שבוע בביטאון הליטאי.

הקיצונים מצאו סיבה להילחם

בזמן ההוא היה נדמה כי הציבור החרדי נמצא בצומת דרכים מכריעה ודרמטית לקראת השתלבות ופתיחות. כל זאת נעשה בעוד מרן הרב אלישיב היה חי, אז "יתד נאמן" לא אחת יצא ותקף את המכללות החרדיות וחוק טל. התפנית הגיעה מיד לאחר פטירתו של מרן הרב אלישיב, עם הקמת 'הפלס', החל קמפיין החרד"קים לתת את אותותיו והמאבק הפנים חרדי כנגד הגיוס עלה מדרגה.

הפרשן החרדי יעקב ריבלין בטורו השבוע בעיתון 'בקהילה' סוקר בהרחבה את אותה תקופה בה התקבלו ההכרעות הגורליות. "אותו אחד (נתי גרוסמן, מ.ק.) דאג למרר את חייהם של מרדכי קרליץ והרב אברהם רביץ, יוזמי אמנת כינרת, בשוטים. באמצעות עשרות מאמרים שלא הזכירו את שמם אך הכל יודעים למי כוונו, החיצים כוונו גם לגראי"ל שהיה ברור שהשניים הם שליחו הנאמנים, אך האמת ההיסטורית היא שהגרי"ש אלישיב מיעט לעסוק בנושאים הללו והפקיד את ההחלטות באופן מלא בידי הגראי"ל. החלטתו של מרן הרב אלישיב לתמוך בחוק טל, עוררה מבוכה בקרב העיתון המפלגתי. נוצר מצב מוזר, בעוד במאמר המערכת (נתי גרוסמן) נכתב כנגד החוק, הכתבות בעיתון היו בעד החוק", כותב ריבלין, שמדגיש כי "הרב שטיינמן הבין בשעתו מה שהיום מתחילים כולם להבין, שלא ניתן להתנגש עם המדינה. ריבלין מסכם את טורו בדברי פרידה ממנהיג הציבור החרדי: "חכימא דיהודאי של הדור האחרון אינו איתנו, אך חכמתו וממשיכי דרכו עדיין איתנו עד ביאת גואל צדק".

מרן הגראי"ל זצ"ל. צילום: בעריש פילמר

העיתונאי הוותיק לענייני חרדים, ד"ר אבישי בן חיים, מרבה לשבח ולהלל את מרן ראש הישיבה על מנהיגותו המושכלת. "דוקטרינת מרן הרב שטיינמן נגד הגיוס הצילה לחרדים 25 שנים, דור שלם שניצל מגזירת הגיוס", אומר בן חיים ל"אקטואליק". "דוקטרינת הרב שטיינמן – כמו בגלות: "במקום לריב עם השלטון, ניתן לו לחשוב שיהיה בסדר" – כבר הצליחה. הזרם המרכזי בציבור החרדי דילג על דור שלם של גזירת הגיוס, והחרדים  הצליחו להוציא לפרקים לא מועטים את הנושא הקשה ביותר להסברה מהשיח הציבורי ולגרום לציבור הרחב לשגות ולחשוב כי אוטוטו החרדים מתגייסים וכי התהליך כבר בעיצומו".

ד"ר בן חיים משתמש בסיפור שמובא במסכת יבמות על רבן גמליאל שהיה "מהלך" בספינה כלשון הגמרא ואז ראה ספינה אחרת טובעת ובה רבי עקיבא, והצטער מאד על טביעתו של רבי עקיבא. כשעלה ליבשה ראה פתאום את רבי עקיבא יושב ולומד הלכה. הוא שאל את רבי עקיבא איך ניצל, ורבי עקיבא ניסח את דרך ההתנהלות  החרדית הרצויה. רבי עקיבא הסביר לו שהוא לא נלחם בים ובגלי הים, אלא שמצא קרש ונאחז בו, "וכל גל וגל שבא עליי נענעתי לו בראשי".

לדברי בן חיים, "הפלג ימשיכו להטעות את הציבור כאילו יש גיוס חרדים ותהליך שוויון בנטל, וימשיכו לשרוף זמן בלחוקק חוקים ולפסול אותם לפחות עוד איזה שש שנים עד שהציבור אולי יבין סופית שהיה כאן מרן חכם אחד – הרב אהרון לייב שטיינמן זכרונו לברכה – שהבין שזו הדרך שלו להציל את החרדים מהגיוס".

שרקי: "הגר"ח הוא ממליך המלכים"

יאיר שרקי, כתב חדשות 2 ופרשן לענייני חרדים שסיקר מהשטח את מסע ההלוייה מתפעם אף הוא מדמותו הפרגמטית של מנהיג הדור שהלך לעולמו. "הרב שטיינמן היה אחרון המנהיגים, בה"א הידיעה", הוא אומר. "למרות שמרן הרב שטיינמן קיבל את עליו את נטל ההנהגה רק ב-4 שנים האחרונות הוא נטל חלק מכריע בהכרעות עוד בתקופת מרן הרב שך. הרב שטיינמן בנה מחדש את עולם התורה בארץ ישראל אחרי השואה. כבר לפני כמעט שלשה עשורים, כשהרב שך הכריז על עצמאות פוליטית לליטאים והקים את מפלגת 'דגל התורה', היה הרב שטיינמן חלק מרכזי בהנהגה. "בכינוס הייסוד של המפלגה הצעירה בבנייני האומה בירושלים ישב לצד הרב שך הרב אלישיב, ולצדו הרב שטיינמן – מסמנים כבר אז באופן מובהק את שושלת ההנהגה הליטאית.

"חמש שנים היה הרב שטיינמן בקדמת הבמה, מאז נפטר הרב אלישיב, אבל הרבה קודם לכן כבר הפך דומיננטי מאד. שאלות רבות, בעיקר בנושאי חינוך היו מופנות אליו כסמכות אחרונה, את המדיניות של ההידברות מול ועדת חוק טל הוא הוביל כבר בסוף שנות התשעים".

שרקי סבור כי מרן הרב שטיינמן חותם את עידן ה"גדולים" הבלתי מעורערים, "אבל הוא עצמו כבר חווה ערעור משמעותי על מעמדו, כשהפילוג הליטאי חל בימיו. והרב אוירבך הוביל בגלוי מדיניות שונה, מנוגדת, וגם הקים מפלגה ומוסדות נפרדים".

שרקי כבר חושב על העתיד הצפון לציבור החרדי בעידן שאחרי הגראי"ל זצ"ל. "היורש המיועד, הרב גרשון אדלשטיין, ראש ישיבת פוניבז אמנם בן 94, אבל מהרבה בחינות הוא כבר שייך לדור אחר. בניגוד לרב שטיינמן שהיה יותר מעשרים שנה בצמרת ההנהגה, הוא סומך כממשיך רק בשנים האחרונות".

שרקי גם מנמק: "אחת הסיבות לכך היא המחלוקת העזה בישיבת פוניבז' בראשה הוא עומד, שבשיאה, הושלך לעברו גביע לבן על ידי תלמידים מהמחנה הנגדי. הרב אדלשטיין אמנם ויתר והעביר את תפילות השבת של תלמידיו לבית מדרש אחר כדי לצמצם את המריבה, אבל במשך שנים ההנחה המקובלת הייתה שלא ימונה ממשיך שהיה קשור במחלוקת בפוניבז', כדי שיהיה מקובל על כל הזרמים".

שרקי מסמן נקודת ציון דרך בה דווקא הקרע של הפלג הירושלמי סלל את דרכו של הרב גרשון אדלשטיין להנהגה, לאחר שאנשי הפלג ממילא עברו למחנה הרב אוירבך.

כעת סבור שרקי כי לצידו של הגר"ד אדלשטיין, או אולי מעליו או מאחוריו, יהיה את מרן הגר"ח קנייבסקי, שאמנם נמנע עד היום מעיסוק ישיר בפוליטיקה. הפעם היחידה בה השתתף בישיבת מועצת גדולי התורה של דגל התורה הייתה בתחילת הפילוג הליטאי, כדי לצאת נגד מפלגת "בני תורה" של הפלג הירושלמי, "אבל הוא משמש כממליך המלכים", לדברי שרקי. "גם את חותמת המעמד הסופית הוא העניק לרב שטיינמן כשפרסם באחרית ימיו של הרב אלישיב ש'"הנה הנהגת הדור מסורה כיום למרן גאון ישראל הגאון רבי אהרן לייב'".

היכן הם החוזרים בשאלה?

בלכתי בין ההמונים בהלוויה השבוע צעדתי בים המלווים השחור, וחשבתי לרגע על היוצאים בשאלה, היכן הם? הם טיפה בים השחור האין סופי.

שאלתי השבוע את אבישי בן חיים: הלזה יקרא התפרקות, כפי שכיניתי בסדרת הכתבות שלך?

בן חיים השיב לי: "הסדרה "חרדים: ההתפרקות" דיברה על התפרקות מבנה החברה החרדית, כגון התפרקות שלטון המרנים. עניין היציאה מהחברה החרדית היה סעיף אחד ולא החשוב ביותר. בכל מקרה דובר על נתון מבהיל במונחים חרדיים של 1:10, אבל לא על היעלמות החרדים. כך שמה שראית בעין ממש לא יכול לשמש כטיעון בדיון רציני, אלא כתחושת בטן ורוח – שגם בה אין לזלזל".

 

1 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. אבישי בן חיים

    הוא ממשיך לחזור על השטויות שלו ש 1 מ 10 יורד מהדרך, וכמו כל הנושאים בהם הוא עוסק בענייני חרדים הוא ממש לא מבין כלום, אני ממליץ לו לחזור לתנועת כך שם היה בעבר, ולא לנסות להבין דברים ששכלו הגס אינו בשל להם.

    יהודי |
    הגב