הקנאים של דורנו: שנאת חנם תגרום שוב לחורבן הבית – יהודה משי זהב מקונן בדרכו על חורבן הבית

שנאת חנם תגרום שוב לחורבן הבית

ביום הזה כשהמוני בית ישראל בוכים ומהרהרים על 'שנאת החנם' שהביאה לחורבן הבית לפני 1946 שנים, זה לא שהם חשבו או ידעו אז שמדובר ב'שנאת חנם'. גם אז קבוצות של קנאים יהודים נלחמו נגד קבוצות אחרות של קנאים, וכל צד היה בטוח שהוא נלחם על עקרונות מקודשים וצודקים. רק היום אנו יודעים שכל המלחמות הפנימיות לא היה שוות, ושזו היתה בעצם 'שנאת חנם' שהביאה לחורבן הבית.

אמרו חז"ל: מקדש ראשון מפני מה חרב? – מפני שלשה דברים שהיו בו: עבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים. אבל מקדש שני, שהיו עוסקין בתורה ובמצוות וגמילות חסדים, מפני מה חרב? – מפני שהיתה בו שנאת חנם. ללמדך ששקולה שנאת חנם כנגד שלש עברות: עבודה זרה, וגילוי עריות ושפיכות דמים.

ועוד שנינו במסכת גיטין (נז.): אמר ר' אלעזר: "בוא וראה כמה גדול כוחה של בושה, שהרי סייע הקדוש ברוך הוא את בר קמצא והחריב את ביתו ושרף את היכלו". תראו עד כמה חמור הדבר לבייש את השני, שהקב"ה סייע לבר קמצא בנקמה שלו על הבושה שביישו אותו, עד כדי החרבת בית המקדש. ובעקבות זאת פסקו חז"ל: 'המלבין פני חברו ברבים, אין לו חלק לעולם הבא'. 'המלבין פני חברו ברבים כאילו שופך דמים'. 'נוח לו לאדם שיפילוהו לכבשן האש ואל ילבין פני חברו'.

הלקח הכי גדול מחורבן בית המקדש הוא: שלא נחשוב לרגע, שאם יש לנו מדינה משלנו, יישות משלנו, עצמאות משלנו. היא ערובה להמשך קיומו של העם בארצו ובמדינתו.

לא ולא, ההיסטוריה כבר הוכיחה שאם אין חברה מאוחדת, שאם אין רעות, העסק מתפורר מבפנים. גם כשלכל צד נראה ובטוח שהוא נלחם על הדברים הנעלים ביותר, הצודקים ביותר.

ההיסטוריה היא גם תמרור אזהרה. גם כיום אלפיים שנה אחרי, אין לנו שום ערובה או תעודת ביטוח למדינה משלנו. לא יעזרו לנו לא צבא קטן וחכם, לא הטכנולוגיה המתקדמת ביותר. אם לא נדע למצוא את שביל הזהב בינינו, העסק יתפורר.

כי קנאים יש גם היום. הם נמצאים בכל מקום, בכל קבוצה ובכל מגזר. הם נמצאים בכל מקום שבו יש יהודים. זו הצרה הכי גדולה שלנו. הלקח המרכזי מתשעה באב הוא אנחנו. היכולת שלנו לחיות זה עם זה. להתמודד עם הקצוות ולמצוא את שביל הזהב. היהודים טובים

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.