הקניית מיומנות חברתיות אצל ילדים

ילדים, עם כל הקסם שלהם, לא נולדים בתור יצורים חברתיים שערוכים להיבט זה בעולם שאנחנו חיים בו. ההורים שלהם וגורמים אחרים – למשל הגננות או המורים – צריכים לפעול בדרכים שונות על מנת לסייע לילדים בפיתוח המיומנויות החשובות לכך. כאן בדיוק עולה קושי רציני, כי הורים רבים לא יודעים מה עליהם לעשות ובאלו אמצעים לנקוט בכדי להביא לתוצאות המצופות אצל הילד. המאמר הבא ינסה לספק את התשובות לשאלות החשובות הללו:

דוגמא אישית

יש כיום "ארגז כלים" שלם שיכול לסייע בתהליך הפיתוח של מיומנויות חברתיות אצל ילדים. הדבר הראשון שההורים יכולים לעשות, זה פשוט לזכור שהילד מחקה אותם בהרבה מאד מובנים ועשוי להיות מושפע מהם גם מבחינה חברתית. אם להורים יש בעיות תקשורת או אם ההורים עצמם מבודדים מבחינה חברתית, ייתכן מאד שהילד יגדל לפתח מיומנויות חברתיות.

על אותו עיקרון מומלץ להורים לחשוף את הילד לכמה שיותר מבני גילו. חשיפה שכזו, תאפשר לו ליצור את הקשרים הראשוניים החשובים כל כך ותמנע מצב בו הילד יפתח חרדה מפני ילדים (חרדות שהופכות את המצב החברתי שלו למורכב פי כמה).

 

עידוד הילד ומניעת לחצים

למרות שלכל ילד אופי שונה, רבים מהם זקוקים לחיזוקים חיוביים על מנת להמשיך לפתח התנהגות מסוימת הרצויה מבחינת ההורים שלהם. התפקיד של ההורים במקרה הזה הוא לתת לילד את המילה הטובה בכל פעם שהוא מפגין התנהגות חברתית נאותה, במיוחד עם בני גילו. מעבר לעובדה שמחמאות מהסוג הזה מעלות את הדימוי העצמי של הילד (מה שאפשר לעשות בדרכים אחרות, למשל שימוש בהומור), הן מלמדות אותו מה תקין ומה לא.

מצד שני, מומלץ שלא להעמיס על הילד לחצים, גם אם ההורים סבורים שהוא נמצא מאחור מבחינת היחסים החברתיים ביחס לבני גילו (ואפילו אם זה נכון). הלחצים הללו מחלחלים אל הילד – לא משנה עד כמה ההורים ינסו להסתיר אותם ועלולים להחמיר את המצב שלו במקום לשפר אותו.
חשוב לזכור כי לילדים שונים יש קצב התפתחות שונה, וזה נכון גם מבחינת המיומנות החברתית.

 

המפתח: להיות קשובים

כל הורה צריך להיות עם האצבע על הדופק ולשים לב להתפתחות הילד שלו, הן מבחינה גופנית והן מבחינה חברתית. אם האינסטינקטים ההוריים משדרים להם שמשהו אינו בסדר עם הילד – וזה בדרך כלל המצב – הם צריך לברר במה בדיוק דברים אמורים. ילדים מתקשרים בדרכים שונות ועל ההורה לפענח מה מסתתר מתחת לפני השטח, גם אם הילד אינו משתף פעולה.
מומלץ לשים לב להתנהגות חריגה של הילד ולהתעניין אצל גורמים הסובבים אותו ביום יום: המורים, המחנכים, החברים לכיתה וכן הלאה.

 

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.