הראיון שכמעט פוצץ: דרעי חושף על הבית בספסופה

כתב דה מרקר לא חסך בשאלות והוציא מהשרוול את כל מה שיש לו בארסנל המידע – כולל הכל: על נכסי הנדל"ן של דרעי ושאלות מתקילות על מתווה הגז. האם העדיף את הרצוג על נתניהו? מה הוא חושב על ליברמן נתניהו ועל "הקשר" עם טייקוני הגז

לראיון כזה  יו"ר ש"ס אריה דרעי לא ציפה. גידי וייץ כתב דה מרקר, לא חסך בשאלות והוציא מהשרוול את כל מה שיש לו בארסנל המידע – כולל הכל, על נכסי הנדל"ן של דרעי ושאלות מתקילות על מתווה הגז.

וייץ שואל במהלך הראיון שנקטע שוב ושוב, איך הגיע  לזה שלכל ילד שלך יש בית? איך יש לך בית נופש במושב ספסופה בגליל שנבנה רק לאחרונה? איך זה קורה? הלא היית בחיים הציבוריים. "נו, אז מה? סליחה, בוא, בוא, עם כל הכבוד. כל רכושי שקוף, גלוי, עשיתי מה שעשיתי, יש תקופות שבהן לא הייתי בפוליטיקה". משיב דרעי  לכתב דה מרקר  שממשיך להתקיל, ותוהה הרי בעסקי הייעוץ לא הרוויח דרעי הרבה כסף."תעשו פה קאט, אני לא מתכונן לעמוד כאן בחקירה של יאח"ה". משיב דרעי.  "סליחה, עם כל הכבוד, אני לא מתכונן — גם הסגנון של השאלות הללו, המתנשאות והשחצניות הללו. בסדר?"

"טוב, תתעצבן, בסדר". משב דרעי, "לא, לא רוצה להתעצבן. אני לא רוצה. אני רוצה להפסיק ונגמור את הסיפור. זהו זה, נגמר. זהו".

הראיון נקטע שוב ושוב ודרעי מגיב:"לא. תפסיק את הראיון ותכתוב שדרעי פוצץ את הראיון ותעשה את כל מה שאתה רוצה, אני גנבתי?".

אריה דרעי - פלאש 90
אריה דרעי – פלאש 90

הכתב שואל, אמרתי שגנבת? ודרעי עונה בכעס "זה לא היה סגנון השאלות? תעשה לי טובה, נו, מה אתה מבלבל את המוח? בחייך, ביאח"ה לא התנהגו בצורה כזו, לא שאלו כאלה שאלות. באמת, עם כל הכבוד, איזה שטויות אלה… לא הרווחת כסף? כן הרווחת? מה זה השטויות האלה, באמת, מה — אני עובד אצלך? עם כל הכבוד".

 

כתב דה מרקר ממשיך  "בחקירה" ותוהה האם אסור לשאול פוליטיקאי, ועוד אחד שמבקש להיות מנהיג העניים, על מקור והיקף הרכוש שלו?"טוב, אז אתה רוצה שעכשיו אני אתן לך פירוט? בבקשה", משיב דרעי.ומפרט את המשכנתאות שלקח ," תרשום. קניתי דירה ברחוב הקבלן ב–225,000 דולר עם מאה ומשהו אלף דולר משכנתה. ברחוב הקבלן ב–10–20 שנה האחרונות זה שילש וריבע את עצמו ולכן יש לי דירה ששווה ארבעה מיליון שקל. התשובה מתקבלת? יפה מאוד.

על הדירות של הילדים משיב דרעי על מקור הכסף לרכוש נדל"ן : "הילדים שלי, ברוך השם, התחתנו, וקיבלו מהצד השני. אני עזרתי להם, ההורים שלי עזרו להם, הם לקחו משכנתאות וברוך השם קנו דירות. יופי? חלק קנו, חלק לא קנו, חלק בדרך לקנות, חלק עם משכנתאות וכל הדברים האלה.

דרעי מתייחס גם לבית בספסופה, "הבית בספסופה, האמא שלי, שתהיה בריאה עד 120, מהירושה שלה, חלק היא קנתה, חלק אחי מומו (עו"ד שלמה דרעי) שם, חלק אני שמתי. אני לא רוצה שהילדים שלי יירשו אותי אחרי שאני אמות. שנהנה עכשיו ממה שיש. ובנינו בית שכולו, תאמין לי, בספסופה הגדולה, אתה מבין? שקרקע אתה מקבל כמעט בחינם, בשלושה מיליון שקל ביחד. זה לא שהלכתי ובניתי בית בקיסריה — ואני אין לי שום דבר גם נגד זה — ששם הקרקע לבד עולה לך שני מיליון דולר. ולא בנינו 700 או 1,000 מטר. בנינו בית נחמד, שאמור לשמש את כל המשפחה הגדולה, בעזרת השם. על הבית ברחוב הקבלן לקחתי משכנתה של מיליון וחצי שקל בשביל שנוכל לעזור לבנות את הבית בספסופה".

 

F150715YS22

 

במהלך הבחירות ראש הממשלה נתניהו סייע לישי, ודרעי לא ראה את בעין טובה , מקורביו מספרים כי החלום הוורד שלו היה שהרצוג היה נבחר לראשות ממשלה, "רציתי מאוד מאוד ממשלה שהרצוג ומחנהו יהיו שותפים בה",  אני מצטער שבשבוע הראשון אחרי הבחירות לא שמתי את כל כובד משקלי לאלץ את נתניהו ואת הרצוג לשבת ביחד. לפי דעתי, בשבוע הראשון היינו יכולים לעשות את זה. זה היה בשל"

 

לדברי דרעי "הרצוג רוצה להיכנס לממשלה, :כן, כך התרשמתי. בתנאים מסוימים: שורת תיקים וגם קווי יסוד שמתאימים ואיזשהו אופק מדיני".

 

על חברו משכבר השנים ליברמן אומר דרעי, "אני חושב שהוא היה שר חוץ טוב. שמעתי גם משגרירים. בכלל, איווט הוא אדם חכם מאוד, אדם שיודע לקבל החלטות, הוא איש ביצוע והוא איש מעשה. נקודה. אין לנו הרבה כאלה בפוליטיקה הישראלית. חד־משמעית".

אתה מאמין שהממשלה הזאת יכולה בכלל להחזיק מעמד? "כן. חד־משמעית" משיב דרעי ואומר .שהוא לא רואה מצב ששני הח"כים מכולנו של כחלון יפילו את נתניהו, "לא. אין כזה דבר".

דרעי מתייחס לטענות שהועלו כביכול יש לו קשר עם טייקוני הגז, "כל החודשים האלה הפכו את העולם לחפש איזשהו קשר שלי עם יצחק תשובה, עם קובי מימון, עם בני שטיינמץ. ומה מצאו? כלום" —  מסכם דרעי את חודשי המעקב הצמוד של העיתונים הכלכליים אחרי הקשרים שלו עם הטייקוניםץ

דרעי מספר בראיון על הימים הראשונים בהם לא הבין מימינו ומשמאלו על נושא הגז הסבוך, "ביום הראשון שנכנסתי לתפקיד היה בבוקר טקס, ובערב חדר הישיבות היה מלא מתחילתו ועד סופו בכל בכירי הממשלה — מיו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' יוג'ין קנדל, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט, ראש אגף התקציבים, אמיר לוי, ובכירי משרד האנרגיה לדיון בעניין מונופול הגז" —  משחזר את המפגש הראשון שלו עם התסבוכת. "ואני, בינינו, לא מבין מימיני לשמאלי. לך תבין עכשיו מה זה כריש, תנין, לווייתן, תמר, הסדר כובל. איפה אני נמצא שם בכלל? אני דף חלק. אל תשכח, לא הייתי פה 20 שנה. אני בכלל לא מכיר את כל הפקידים הללו. הממונה על ההגבלים העסקיים, דיוויד גילה, בכלל לא בא לדיון. אתה מבין? ואז שמעתי לראשונה את המושג 'סעיף 52', כשהם מבקשים ממני להשתמש בו ואומרים לי: 'זה חשוב. זה קריטי'. הם חשבו שאני מיד נותן תשובה חיובית. אמרתי להם: 'חבר'ה, שמעתי אתכם, לא קרה שום דבר. זה חיכה כמה שנים, זה יכול לחכות עוד קצת זמן'".

 הראיון המלא מפורסם באתר דה מרקר

 

 

 

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.