פרוייקט חג • וְשָׁם אִשָּׁה גְדוֹלָה: שנתיים לפטירת הרבנית בת שבע קנייבסקי ע"ה – סיקור ענק ומרתק בוידאו וטקסט מסיפורי קורות חייה המופלאים והצנועים חובקי עולם • תיעוד נדיר בהפרשת חלה

בבואנו לסקר את דמותה של אשה גדולה כ"כ, שומה עלינו לומר בפניכם כי גם מה שהובא כאן הוא זעיר מזעיר, מדמותה רבת הפעלים של אשה רבנית או אדמורית או אשה פשוטה איך שרצתה שיקראו לה.

צפו בוידאו – הרב הרצל חודר מספר סיפורים מרתקים על הרבנית

אצלה הדלת היתה תמיד פתוחה.

כמו הלב. אומנם אינה גדולה כמותו. ולא תהיה. כי אין להם צורך במימדים, לבני הבית. דיים שתמלא את תפקידה, הדלת. תיסוב על צירה, תיפתח או תיסגר בעת הצורך.
בפנים, היכן שהקירות נוטפים אגלי תורה והתקרה מכסה על עמל תמידי שאינו פוסק, מתארחים צפונות הלבבות, מסתרי הנפש הכמוסים, לצד הכרעות הרות גורל. שם טמון עמוק-עמוק לוז העם היהודי; תורה מגנא ומצלא.

הבית הצנוע ברחוב רשב"ם.
"אלול!", מכריז גרם המדרגות באלם קול. חדר המבוא הצנוע מאוכלס מפה לפה – ירח הרחמים תופס בו מקום של כבוד – ואחריו מצטופפות נשים הכמהות לברכתה של הרבנית.
קרוב-קרוב, מאחורי הדלת הנפתחת, יושבת הרבנית הצדקנית. דומם מקשיבה היא למסתרי הנפש שמולה. פותחת את הלב הגדול והרחום, ומעניקה תשורת נחמה ועידוד לדמות המבקשת. ברכה לוהטת, מעומק הנשמה, מצטרפת תמיד, נוסכת תקווה ואור חדש לעתיד טוב יותר.

כל כבודה בת מלך פנימה – בביתה שלה

"תפקיד האישה הוא בבית פנימה, לזכות להעביר לילדיה חינוך יהודי טהור", אומרת הרבנית ע"ה לשואליה, "זהו תפקידה במשך כל ימי השנה ועל אחת כמה וכמה בחודש אלול! עליה מוטלת האחריות לשוחח עם בניה על מעלת לימוד התורה, לבחון כי אכן לומדים הם כראוי, לדרבן אותם לשוב וללמוד עוד בחשק ובשמחה. את הבנות, צריכה האם היהודייה לחנך לצניעות אמיתית, כיאה לבת ישראל כשרה וצנועה". דמותה של הרבנית משקפת במוחש את מילותיה.

מסירותה של הרבנית לבעלה מרן הגר"ח.
בכל ערב וערב, ניגשת היא להכין את הסלט היומי בעבורו, ולעולם אינה מוותרת על תפקידה זה. אף בימים קשים, כשהלחץ גובר ונשים רבות צובאות על חדר המבוא הקטן, הכנת הסלט נותרת מלאכתה האישית. אף כשבכוונתה לצאת את הבית, ראשית דבר יהיה הסלט טרי ומוכן, ורק לאחריו תתפנה הרבנית לעסקי הציבור הממתינים לפתחה. הכל כדי שיהיה המזון מוכן בעבור הגר"ח, בעיתו ובזמנו.
בשעה שתיים וחצי אחר חצות, קם הגר"ח משנתו הקצרה, שאורכת כשעתיים בלבד, ואז מצפה לו תמיד כוס התה הנצחית, שהרבנית מכינה לו לילה-לילה, חרף חולשתה והעייפות הרבה, תוצאות יום עמוס עשייה ופעילות.
הגר"ח אינו טועם כמעט דבר, אולם הרבנית אינה מוותרת על הכנת סיר ענק של דגים, על חלות לכבוד שבת, על אפיית עוגות. גם הכנת עוגה אינה דבר של מה בכך. הרבנית מורחת את הקרם בשימת לב, מקפידה לפזר סוכריות במידה שווה ושמה את לבה לפרטים הקטנים ביותר.
"הרבנית היתה מגלמת בכל הליכותיה את מהות האישה היהודייה, ותפקידה הנשגב לנהל את ממלכת הבית, לדאוג לרווחתם הגשמית של בני הבית, כדי שיוכלו להתעלות ברוחניות בשלווה ולצלול בים התורה ללא דאגות".

ברבבות בתים לומדים בזכותה הלכות שמירת הלשון

מפעים לגלות כיצד קיימה הרבנית, הלכה למעשה, את כל דברי החיזוק שהעניקה למבקשות. לא רק הלכות שמירת הלשון היא הקפידה ללמוד מדי יום, כפי ששמעה בשם הרב סגל זצ"ל ממנצ'סטר, כי מובטח לכל מי שילמד שתי הלכות של שמירת הלשון בכל יום, שיינצל מצרות רבות ורעות ויזכה לישועות.
"בכל פעם שמקבלת הרבנית על עצמה משהו נוסף, היא הקפידה בעקביות מעוררת השתאות להתמיד בו דבר יום ביומו. פה 'פרק שירה', שם 'איגרת הרמב"ן'. קטעי ה'קורבנות' בתפילת השחר, שכדי לאומרם בבוקר היא מתעוררת משנת השעתיים של הלילה כשעה לפחות לפני הנץ החמה. אף את תפילת 'נגע צרעת' היא מקפידה לומר מדי יום.

הרבנית היתה דוגמה אישית

בדורנו, דור שלמרבה הצער למוד ניסיונות מרים, האורבים לפתחנו השכם והערב, כיצד יכולה אם המשפחה לשמור על חינוכם הטהור של צאצאיה, שלא יתפתו להיגרר, חלילה, לתחלואי הרחוב המושך?

"החינוך בבית הוא המשפיע על הלך רוחם של בני הבית!", היתה אומרת הרבנית ברורות. "אם תשמש האם כדוגמה חיה לצניעות אמיתית ותחנך בביתה פנימה לחיי צניעות למופת, אזי יגדלו הילדים ברוח זו והיא תגן ותשמור עליהם מול ניסיונות הרחוב".
"די לראות את הרבנית, וכל מילה תהיה מיותרת", מספרות המקורבות: "צניעותה המופלגת מהווה דוגמה ומוסר חי לבנות ישראל. אין היא זקוקה לבגדים חדשים כלל ועיקר. כשסוף סוף תפרו לה חצאית חדשה, דאגה הרבנית שלא תהיה קצרה, כמובן, אך גם לא ארוכה יתר על המידה. בכל צורה ואופן, שלא תוכל מישהי לחשוב בטעות כי האופנה שולטת כאן".
הבית ברחוב רשב"ם ספוג כולו צניעות ופשטות, מהמסד ועד לטפחות. הרבנית לא קנתה פריטים חדשים. היא פשוט לא היתה זקוקה להם. גם כאשר קיבלה מתנה כלשהי: סיר חדש למטבח, משלוחי מנות, או תשורה מאורחים הבאים מחוץ לארץ, היתה מעבירתם.
צניעות מבית ומחוץ, ואל ייבוש מפני המלעיגים

כשנשאלה איך מתמודדים עם ניסיון הצניעות, בפרט במצב הפרוץ השרוי כיום, כיצד אפשר לחזק את נשות החיל, הנלחמות בגבורה מול מבטי הרחוב הלועג, שלא תכשלנה בניסיון הקשה, ותשאנה ראש בגאווה יהודית, בצניעות אמיתית?"אדרבה!", השיבה הרבנית והבטיחה "ככל שצוחקים עלייך יותר, המצווה גדולה יותר, והשכר עליה מרובה!
"עם זאת, כמובן שאין לייחס חשיבות כלל למלעיגים בעבודת השם, אלא להיות שלמה ובטוחה במצוות הצניעות שהאישה זוכה בה, וממילא תהיה הזכות גדולה יותר".

לנשים החפצות להתחזק במידת הצניעות, היתה נוהגת הרבנית לספר את הסיפור הבא:
קבוצת בנות שמתגוררות בצפת, האזינו ביום מן הימים להרצאה אודות חשיבותה הרבה של מצוות הצניעות באישה. בעקבות הדברים ששמעו, הגיעו הבנות להחלטה משותפת: כל אחת תסור לביתה ותחפש בגד אחד אשר אינו עונה על כל דרישות הצניעות. את הפריט הזה, שאינו ראוי במאת האחוזים לבת ישראל כשרה, השליכה כל אחת בתורה לגיגית גדולה, ונפרדה הימנו סופית.
אחר כך, הן העתירו לקדוש ברוך הוא, שיעלה הקורבן שהקריבו עתה לשמים, יהווה כפרה לחטאי האומה ויביא בזכותו רפואה וישועה לעם ישראל.
לא עברו שעות אחדות, ובציבור התפרסמה ידיעה על הימצאות מכונית תופת, עמוסה בחומרי נפץ, שאמורה היתה להתפוצץ בסמוך לקניון מרכזי בחיפה, לזרוע הרס וחורבן ולקצור נפשות יהודיות בטרם עת.
שמעו זאת הבנות ורוחן המְתה. בטוחות הן, כי הקורבן שהקריבו חסך קורבנות דמים. נסעו כולן בני ברקה, טיפסו במעלה המדרגות והציגו לרבנית את הגיגית העמוסה בבגדים. מששמעה הרבנית את סיפורן המרגש, התבטאה אחר כך כי זלגו דמעות מעיניה מרוב התרגשות!

לפני כשנתיים ימים, הגיעה אישה פלונית לרבנית וסיפרה לה בהתרגשות מעשה שהיה, כשהיא מבקשת ממנה לפרסם את סיפורה ברבים, לחיזוק נשות ישראל:
תחביבה של אותה אישה היה לקנות בגדים לעצמה. את כל מרצה, זמנה והונה, השקיעה הגברת ברכישת פריטים חדשים למלתחה העמוסה. אולם, בגדים אלו לא ענו על דרישות הצניעות שהתורה מחייבת. האישה לא שמה אל לב, והימים חלפו.
אחר תקופה, לא חשה הקונה התמידית בטוב, ופנתה לסדרת בדיקות מקיפות. לחרדתה, התברר למעלה מכל ספק כי גידול רציני מסתתר בראשה. עולמה חשך בעדה. בבית החולים קבעו הרופאים במהירות תור לניתוח, אולם חשפו בפניה את העובדה המרה: אין הם תולים תקוות רבות בהצלחתו. מאוחר מדי. מורכב מדי.
משהבינה החולה כי ייתכן ותיפרד מן העולם בקרוב, ישבה ופשפשה במעשיה. לא קשה היה לה להיזכר במערכות הבגדים היוקרתיות הממלאות את ביתה. היא החליטה. את ה-כ-ל היא זורקת. לאשפה.
מיהרה אל הבית, אספה את צרורות הבגדים המורדים במידת הצניעות, והשליכה את כולם אל מיכל הצפרדע השכונתי.
משהגיע תאריך הניתוח, הופיעה מיודעתנו בבית החולים, כנדרש. שוב נערכו כל הבדיקות השגרתיות. סדרת הצילומים המקובלת לפני התחלת הניתוח, ו… כלום. פשוט אין כלום. הגידול נעלם כלא היה. ממש כמו הבגדים…
כוחה של צניעות!
הניסיון אינו קל. אישה אחת, גבר עליה כוחו של היצר, והיא קיבלה החלטה נמהרת להוריד את הגרביים. אלא שמיד לאחר שפסקה מלגרוב גרביים, גילתה פצעים משונים עד מאוד ברגליה. כל המשחות והתרופות שניסתה היו לשווא. הפצעים מיאנו להיפרד מן הרגליים.
לא קשה היה להבין את סיבת הופעתם של הפצעים… חשה היא על בשרה עוצמתה של מצוות הצניעות.
אותה אישה באה אל בית הרבנית, גוללה את המעשה באוזניה וביקשה ממנה לפרסם את הסיפור ומסרו ברבים.
היתה שם אישה נוספת, שהקשיבה גם היא לסיפור. מיד אמרה לרבנית: "קיבלתי על עצמי לגרוב גרביים מעתה. אולם, אינני רוצה לקיים את ההחלטה רק כשאשוב לביתי. מבקשת אני מרגע זה להתעטר במצוות הצניעות. האם תוכל הרבנית להביא לי זוג גרביים משלה?" על אתר נעתרה הרבנית, אולם התריעה במבקשת: "גרביי עבות מאד, את בטוחה שאת רוצה אותן?" היא היתה בטוחה. והיא קיבלה. והיא זכתה.

הרבנית היתה מציעה חיזוק לנשים להשתדל להתפלל ג' פעמים ביום

אף לנשים שביקשו חיזוק, הציעה הרבנית להוסיף עוד תפילה ביום. גם לאלו הזוכות להתפלל שלוש פעמים ביום, אמרה הרבנית כי כדאי להוסיף עוד קטע. עוד משהו. תפילה לעולם אינה שבה ריקם.
החסד שפרץ מליבה של הרבנית, לא היה לו גבול וקץ. "בשעה שקשה לי בבית", אומרת אחת מהמקורבות "מהרהרת אני ברבנית. מה היתה עושה היא, לו היתה נתונה במצב זהה לשלי? ואז, ברגע אחד, ברורה לי הדרך הלאה".

לא חסה על כבודה ועשתה הכל למען הזולת
פעם הציעה הרבנית לבחור ישיבה סגולה בריאותית מסוימת, אשר היא בקיאה בעשייתה. פירטה באוזניו את מרכיבי המזון הדרושים ליצירתה, והבטיחה לו שאם יטעם מתערובת זו במשך שלושים יום רצופים, תצליח הסגולה.
טען הנער כי ישן הוא בפנימיית הישיבה, והמטבח נסגר שם בשעה מוקדמת. לא יוכל הוא, אפוא, לגשת מדי ערב, כשהמקום פנוי בעבורו, ולהכין את התערובת. הציעה לו הרבנית על אתר: "כל ערב, לפני שתלך לישון, גש אליי הביתה, ואכין בעבורך את הסגולה הבריאותית".
כך, בפשטות, כאילו אין היא מסיימת בערבו של יום מסכת שלמה של שיחות, תפילות מעומקה של הנפש ומאמצים רבים. לזכות להתכונן ליום הבא בעוד מעשה של חסד.

*
מדי ערב שבת, היתה עומלת הרבנית על הכנת סיר ענק של דגים. בעת שהמאכל מוכן וראוי, מתחילה החלוקה: אם לבני משפחתה, ילדים ונכדים, ואם לדמויות שונות הזקוקות לתשומת לב חמה ואוהבת. זו משפחתה אינה מתגוררת בארץ. לזו אין כלל משפחה.
הרבנית לא שכחה אף אחד! מניחה בצד משהו, דבר מאכל מסוים, שיודעת כי המקבל אוהב במיוחד. אין היא מוותרת על פרט קטן כגדול. חסד, במלוא מובן המילה.

תיעוד נדיר. הרבנית בת שבע קנייבסקי ע"ה בטקס הפרשת חלה יחד עם נשות "בוני עולם" באירוע מרגש

זכותה תגן עלינו.

 

צילום תמונה – ויקיפדיה

2 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. ממש ממש יפה . פעם ראשונה שאני קורא על הצדקנית הזו כל הכבוד לכם ממש תודה

    ישראל |
    הגב