הרב דרוקמן בהרהורים נוגים בקשר ליום ה'יארצייט' של חורבן גוש קטיף

המגיפה פרצה בלול התרנגולים וגבתה 'מחיר דמים'. הלולן מיהר ל'באבא' המקומי על מנת שיתן לו סגולה לעצירת המגיפה. זה האחרון נתן לו אבקה עם סגולות שמימיות להפסקת התמותה. אך לשווא: למרות 'הסגולה' – מתו עוד כמה תרנגולים. הגיע הלולן שוב ל'עושה נפלאות' זה, געוואלד המצב אך החמיר: הפעם נתן לו הבאבא קלף עם צירופי שמות של מלאכים – "זה בודאי יעזור". אבל זה עזר כמו יום אתמול שחלף. הלול כבר כמעט היה מחוסל. בפעם הבאה שהגיע בעל הלול לבאבא כבר לא היו תרנגולים. מתו כולם. התרוקן הלול. "אוי חבל" התאונן הבאבא; "היו לי עוד כמה עצות לתת לך".

שמעון פרס 'כבוד ה'נשיא' בדימוס, זה שעל שמו רשום הסכם אוסלו, זה שהיה מהמחותנים הראשיים בגירוש גוש קטיף, האיש שבדיבוריו ומעשיו תרם משמעותית לעליית החמאס – שימון זה, יש לו עוד כמה עצות לתת לנו. הבלתי נלאה עדיין לא מיצה את עצמו.

נכון הגדיר ידידי דובר הישוב היהודי בחברון ר' נועם ארנון: "שמעון פרס, הוא כבר לא בדיחה, זו כבר טרגדיה".

ולהזכירנו, וכך ניבא לנו שימון: "ההתנתקות אינה גירוש אלא הצלה".

ולא נקפח שכר שיחה נאה של חבריו לדעה של שמעון פרס – הוד מעלתם המומחים הגדולים, אלופי צה"ל ובכיריו בדימוס שחתמו (גרויסע צילייגערס 180 במספר) טרום ההתנתקות על כרוז וקבעו בפסקנות יתירה ויהירה: "ההתנתקות מעזה טובה לביטחון" .

וכמובן אריק שרון. זה תקע לנו הבטחה אולטימטיבית וחגיגית: "אני רוצה שתדעו: אשקלון ויישובים אחרים לא ייהפכו לקו החזית".

בוג'י הרצוג שלא חדל לתת עצות לרוב גם בימים אלה, גם הוא פסק את פסוקו: "ההתנתקות היא בעלת משמעות היסטורית להוצאת המדינה מן הבוץ" .

ואיך אפשר בלי הני תרי חכמי הרזים 'כמעט נשיאי המדינה' –

מאיר שיטרית; "אומרים שההתנתקות תאיים על ישובים בנגב; עוד לא שמעתי טענה מגוחכת כזו"
וגם דליה איציק: "היציאה מעזה רק תחזק את יכולתנו לפגוע בטרוריסטים".
החזיק החרה אחריהם מר 'שהרם מופזזקר' הלא הוא שאול מופז בשמו המעוברת, שהיה גם רמטכ"ל וגם שר הביטחון, בפוזה מלאת חשיבות של הוגה דעות מקורח, הצדיק גם הצדיק את גירושם של 8,000 יהודי גוש קטיף, ובראייתו הצבאית והביטחונית המהוללת לא צפה את הגרוע מכל.

* * * * *

וכך גם חבורתם מנתבי דרכם ומשתפיה"ם מהתקשורת, אשר גם כיום, כשהמציאות טופחת על פניהם, לא התעייפו, ולא הם שיודו באשמה, ואדרבה, עדיין יש להם כמה 'עצות' לעצירת מגיפת התרנגולים, וממשיכים לברבר, לתת עצות מחוכמות לעסוק בניתוחי המצב.

הם צמודים למיקרופון ושומעים רק את עצמם ומתבשלים במיץ של עצמם. יש להם גם עצות, עצות לרוב. העם כבר עייף ולמוד ניסיון ולא שומע אותם. במסרוני הטלפון היומיומיים העם מפגין סלידתו נוכח השדרנים המלומדים והמנופחים, אבל אויבי ישראל, דווקא מאזינים לתקשורת היטב, והם ימ"ש מאד נהנים מעצותיהם. מהדורת 'הארץ' באנגלית מאד מוערכת בקרב ה'ההמנים' וה'היטלרים' של תקופתנו.

* * * * *

הלב נחמץ והתפלץ נוכח המראות הקשים מהלווייתו של הקדוש ר' אברהם וואלעס הי"ד.

הנה, כי כן, האנטישמיות לא מבחינה בין חובש כיפה סרוגה, לבין חובש כיפה סרוגה לבנה נוסח ר' ארהל'ך. ליבי ליבי על חלליהם.

תמיד, וכל שכן בשעת צרה אין 'אונזערע' ואין 'היימישע'. אין 'משלנו' – בשי"ן ימנית, ואין 'משלנו' – בשי"ן שמאלית, כולנו בני איש אחד נחנו. ובמיוחד שרוב מוחלט של המכונים ה'החופשים' אינם אלא 'תינוקות שנשבו'. עם כל חילוקי הדעות (הלגיטימיים לכשעצמם) כולנו מתדבקים איש ברעהו. בעוה"ר, בברית דמים.

עדה טהורה היא החבורה הקדושה דחסידי תולדות אהרן;

אבל כבר היו כאלה, שתפסו טרמפ וניצלו את ההזדמנות הטראגית להכות את החוטאים בחטא האיום של "ההתגרות באומות".

מה לעשות, ישנו אחד שהקדוש הי"ד נכדו, עשה אותם הלכתית ל'אבל' ל"ע, אבל לא ל'חכם';

ושוב, המנטרה הקבועה והמשומשת שבגלל התגרות הציונים באומות העולם באה עלינו הצרה הזו.

אלא שבמקרה הזה, כל בר דעת יודע שזה בדיוק הפוך: אדרבה, בגלל שה'ציוינוים' לא התגרו, אלא, ובמפורש, התרפסו בפני אומות העולם, והחריבו את גוש קטיף, וזאת, כדי למצוא חן בעיני כל העולם, ולהפיס דעתם של הערבים- זה מה שגרם לעליית החמאס, זה מה שהכניס אנדרלין בדמם הטמא של חיות האדם.

אבל, כאותו אחד שעומד עם קלצ'ניקוב לא על הגבול, אלא הוא ניצב בטבורה של עיר, וטוען שכאן היה פעם הגבול – גם ה'נטורים' האלה שולפים נשק חלוד, שהיה נכון לפני שנות דור, ומשליכים את זה בעודף חכמה יתירה על המצב דהיום.

אגב, אני מציע ל'נטורים' האלה לעבור דירה לקרית מוצקין. אצלנו בעיר יש הכי פחות התגרות בערבים. אתם שגרים על גבול בתי אונגרים סמוך ונראה לירושלים המזרחית ובני דודנו הערבים, לשיטתכם, אתם המתגרים הכי גדולים.
עירנו לא גובלת ב"ה עם שום ישוב ערבי. וולקאם טו מוצקין.

אגב, הערבים בודאי היו יותר מרוצים אילו היו קוברים את המתים לא בהר הזיתים, אלא בבית עלמין ירקון. כתוצאה מהלוויות בהר הזיתים, עליה לקבר בהר בימי יארצייט וכו', לא מעט אבנים סופגים יהודים מחבריהם-כוחותיהם של ה'נטורים', הטוענים שהיהודים בנוכחותם בהר הזיתים מתגרים בהם.

יודע אני שחסידי הקהילה הקדושה תו"א אינם שייכים לטיפוסים עליהם נדון בשורות הבאות, ברם, אפרופו הנושא הנ"ל, התבקשתי על ידי כמה וכמה להתייחס לתופעת ה'נטורים' (כביכול) המציבים את עצמם כנציגי היהדות החרדית וה'ישוב הישן', הנפגשים ומצטלמים עם אויבי ישראל ועוד בימים טרופים אלה:

היה מי שהשתמש בנוגע ל'רודפים' הללו ב"בברכה" "ימ"ש". אותו פלוני הציע שאף אני, במסגרת טור זה, אעשה כן. אלא שמכך אני מנוע, כי רבותי הק' שבנתיבותיהם אני הקטן משתדל להלך לא השתמשו ב"ברכות" כאלה כלפי יהודים, יהיו אשר יהיו.

מה שכן, אין כבר צורך לברך את חבורה המנוולת הזאת באותו מטבע של "ברכה" שאומרים על 'אותו האיש' ימש"ו, וזאת, מסיבה פשוטה: הם בעצם כבר מבזים, מוחקים ומוחים את השם של עצמם. במעשיהם הם הפכו למנודים ועומדים, ומחוץ למחנה ישראל מושבם.

ברם, קומי טראגי שה'נטורים' קיבלו סיוע בלתי צפוי מלא אחר מאשר הרמטכ"ל בני גנץ (שבלי קשר, ראוי לשבח על עמידתו ומסירותו בימי המלחמה).

כנראה שגם הרמטכ"ל נשטף בתעמולת ה'נטורים' להיזהר מהתגרות מיותרת. אחרת, איך ניתן להבין את הכרזתו החפוזה ש..אנו נסייע בשיקומה של עזה?

הרי הצהרה כזו, כמוה כהודאה, לפחות כהודעה במקצת, שאנו אשמים בחורבנה של עזה החמאסית?

בכל מקרה, לא בטוח שאזרחי ישראל יהיו בדיוק מרוצים שאחוז מן המיסים שהם משלמים ילך לשיקום והבראת תתי-אדם העזתיים. די שמהכספים שלנו שילמו את המלט למנהרות התופת.

זה בהחלט יכביד על תקציב המדינה – אבל כרגיל יימצא פתרון הקסם: "הכה בחרדים והצל את המדינה"; שי פירון ביחד עם חברו יאיר לפיד יקצצו עוד בבשר החי של החרדים לדבר ה'.

* * * * *

אגב זה, איה 'נטורי קרתא' האמיתית ואוהבת ישראל נוסח רבי עמרם ברש"י בלויא, ורבי ישעי' שיינברגר (שהיה מכונה בזמנו 'שר החוץ של נטורי קרתא') – זצ"ל שעם כל קנאותם, נותרו אוהבי ישראל. ומידי הזכירי שמו של רבי ישעי' , זכור אזכור ותשוח עלי נפשי, כיצד זכיתי, אבלטו"א לשבת עמו ב'תיקון חצות' למרגלות 'קבר רחל' .

ה'תיקון חצות' המדובר נערך בחצות לילה של ליל תשעה באב למרגלות קבר רחל, והמשתתפים נמנו על חבורה של שומעי לקחו של רבי ישעי' זצ"ל. המקום היה שומם (זה היה לאחר מלחמת ששת הימים) ורק אנחנו, החבורה הבודדה היינו שם.
לפני שהתחלנו את ה'תיקון' העיר מישהו שבשעות אלה מגיעים המונים מה'חופשים' לכותל המערבי בצורה לא נאותה, והנה ר' ישעי' איש נטורי קרתא פתח עליהם דווקא בלימוד זכות אבהי "איי, נעבאך, וואס וויסען זיי…" וכו' (=מסכנים, מה הם יודעים מהחיים שלהם).

* * * * *

השתתפתי בערב שבת קודש האחרון בהלויית הקדוש סמ"ר שי קושניר הי"ד מקרית מוצקין, חייל שנהרג בעזה מפגיעת פמצ"ר.

זאת לא הייתה הלויה מיוחצנת, ולא "זכתה" לפירסום רב. מדובר בבן למשפחה לא מוכרת ולא גדולה.

ברם, מי כעמך ישראל; אלפים, ובתוכם לא מעט חרדים, הרגישו צורך לבא ולהשתתף, בחום הלוהט, שעות ספורות לפני כניסת השבת, בהלויה שנערכה בבית העלמין הצבאי.

שי קושניר הי"ד בן למשפחה יוצאי חבר עמים טיפוסית היה בן יחיד להוריו.

ברם, לא האמנתי למשמע אוזני. בתחילת השבוע מתקשרים אלי ממשרד 'קצין העיר' בחיפה, ואומרים לי שהמשפחה פשוט מתחננת שיביאו אליה ..זוגות תפילין להנחה.

נו, האם אפשר להעריך גודל נשמותיהם של יהודים?

וביני לביני; שוב, פיגועים, איומים, גילויי אנטישמיות ברחבי העולם, ומה שמתפרסם זה עוד לא הכל, כי אני יודע באופן אישי אודות כמה וכמה אירועים אנטישמיים בעולם שלא פורסמו בתקשורת.

ובהכרח אני נזכר בזעקותיו כקול קורא במדבר של אדמו"ר זי"ע מליובאוויטש אשר חזה ושירטט את המצב הזה, והזהיר שכתוצאה של אפילו אך דיבורים גרידא עם ערבים אודות ויתורים, זה עצמו ידרבן אותם לגרוע מכל.

ואת אשר יגורנו בא לנו, כאשר כולנו עניי הדעת מתעטפים בתפילה לעני כי יעטוף, ואנו לי-ה ועינינו י-ה שינחמנו בכפליים.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.