הרב הועמד לדין וזוכה – המדינה מבקשת לערער

הרב שלום דב וואלפא מתנגד לקיום דיון נוסף בעניין זיכויו בעבירת הסתת חיילי צה"ל לאי ציות וסירוב פקודה, זאת לאחר שהמדינה מבקשת לדון בזיכוי מחדש

הרב שלום דב וואלפא, הגיש השבוע – באמצעות עוה"ד פרופ' אביעד הכהן ומשה יפה מהמרכז האקדמי "שערי מדע ומשפט" את תשובתו לבקשת המדינה לדון מחדש בזיכויו בבית המשפט העליון.

כזכור, הרב וואלפא, מראשי רבני הימין בזמנו, הועמד לדין באשמת הסתת חיילי צה"ל לאי ציות – זאת לאחר שביקש להעניק לחיילים שסירבו פקודה לפינוי יישובים תשורת כסף כאות מחאה.

בית משפט השלום זיכה את הרב וואלפא וקיבל את טענת הסניגורים איתן להמן ואביעד הכהן שמדובר בביטוי מחאה הנכלל בחופש הביטוי, ובמיוחד כשהמעשים נעשו ונאמרו רק לאחר שהחיילים כבר סירבו פקודה ולא כוונו לחייל מסוים באופן ספציפי. השופטת סקפה-שפירא קבעה שהמבחן להרשעה בעבירה זו, כמו בעבירות חופש ביטוי אחרות, הוא מבחן ה"ודאות הקרובה" לאי ציות, שלא התממש במקרה זה.

פרקליטות מחוז ירושלים, החליטה לערער על הזיכוי לבית המשפט המחוזי. שלא כרגיל, על הערעור חתמו לא פחות משלושה פרקליטים, ובראשם פרקליט המחוז עוה"ד דני ויטמן שאף הופיע בדיון בעצמו.

שלושת שופטי ההרכב במחוזי, בראשות נשיא בית המשפט השופט אהרן פרקש דחו את הערעור פה אחד, ושבו וקיבלו את טיעוני פרקליטי הרב וואלפא כי העמדה לדין בעבירה זו בנסיבות אלה והצבת רף הסתברות נמוך לה עומדת בניגוד לפסיקה רבת שנים של  בית משפט נכבד זה ולפיה בעבירות חופש ביטוי יש לנקוט רף הסתברות גבוה, של "ודאות קרובה" ובכל מקרה של ספק יש לפסוק לטובת הנאשם.

עוה"ד הכהן ולהמן הוסיפו וטענו כי עמדת הפרקליטות מנוגדת גם למגמה הכללית להפחית, במקום שהדבר אינו הכרחי, ב"הפללת" מעשי חופש ביטוי שיש להתמודד עמם במישור החברתי והחינוכי ולא הפלילי, וגם בניגוד למגמות בדין הצבאי שגם הוא פונה לדרך ההסברה והחינוך ולא ההפללה.

"נזכור ונשמור", כתבו, "כי מאז ומתמיד צמצום העמדה לדין ב"עבירות חופש ביטוי" לא נועד לביטויים "רכים", המצויים בקונצנזוס וערֵבים לאוזן, אלא דווקא לאותם ביטויים קשים, הצורבים את הלב וצורמים את האוזן. משכך, אפילו השוואה נואלת, חריפה וקיצונית, מבזה ומבישה של חיילי צה"ל לחיילים נאצים(!), לא הביאה לפסילת מחזה ולא כל שכן להעמדת יוצריהם ומבטאיהם לדין פלילי.  משכך, יש לשמר את הזהירות והפרשנות המצמצמת שניתנה לסעיפי החוק הפלילי שעניינם ב"עבירות חופש ביטוי", לרבות אותן שעשויה להיות להן השפעה על נטייה לאי ציות".

גם לאחר הזיכוי במחוזי לא אמרה המדינה נואש והגישה לבית המשפט העליון, בהליך נדיר יחסית כשמדובר על זיכוי, בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי".

הרב וואלפא מצדו, הגיש באמצעות פרקליטיו כתב תשובה מפורט שבו הוא מתנגד להעמדתו ב"סיכון נוסף" וטוען שאין כל בסיס, לא עובדתי ולא משפטי, לקיום דיון שלישי בנושא ולבטל את זיכויו. השופט יוסף אלרון יכריע בגורל בקשת המדינה בקרוב.

 

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.