הרב טאו, נשיא ישיבת הר המור, בפסק הלכה: "בני התורה הם כמו חיילים" ומסביר ההבדל בין צדקה לעניים לתמיכה בלומדי התורה

"תלמיד חכם שקיבל על עצמו את עול עמל התורה ועבודת הקודש, הוא כחייל הממלא תפקידו למען האומה כולה, ובצדק הוא נוטל את פרנסתו מהכלל" כך פסק הרב טאו, נשיא ישיבת "הר המור" ופורסם באתר 'כיפה'.

במכתב שפרסמה הנהלת הישיבה מנמק הרב בארבעה עמודים, את הנושא וכותב במפורש "ההבדלים היסודיים שבין צדקה לעניים לבין צדקה לעמלי תורה, היא מערכה שונה בתכלית, שלה מטרות וגדרים משלה ויש להתייחס אליה באופן שונה".בעוד שמתן צדקה לעני מטרתה להקל על סבלו ולעורר באדם את מידת החסד, טוען הרב טאו  כי "צדקה לעמלי תורה ניתנת לתלמידי־חכמים, בוני האומה, המתמסרים לעבודת הקודש ולהעמדת התורה בישראל, והיא נועדה לבנות את בניין התורה באומה". בנוסף על עניים להימנע ככל יכולתם מקבלת כספי תרומות ואף לחוש "אי נוחות ובושה", מקבלת כספים כאלו, ולעומתם "תלמיד־חכם שמקדיש את חייו ללימוד תורה, אינו צריך לבטל מתלמודו כדי להתפרנס מיגיע כפיו…. אם כדי להתפרנס בעצמו עליו להשקיע זמן רב וכוחות מרובים וכיון שהשקעה כזו כפי המצוי פוגמת בשקידת התורה… הוא אינו צריך למנוע את עצמו מהצדקה על חשבון שקידתו בתורה. הרי הוא כמו חייל הממלא תפקיד כללי ועל כן על הכלל מוטל לפרנסו".

הרב מוסיף הסתייגות ומציין כי לומדי התורה המתפרנסים ממענקים יש "למלא את תפקידו בנאמנות, ללמוד תורה לשמה בהתמסרות ובקדושה, ולא לנצל את מעמדו ולעשות את תורתו קרדום לחפור בה בשביל להתענג ולהתעשר. אך כאשר הוא עומד על משמרתו התורנית בנאמנות, הוא משרת את האומה כולה, ואם יצטרך להתבטל מעמלו כדי לפרנס את עצמו, יפָגַע הכלל כולו". קבלת כספי ציבור למחייתו טוען הרב טאו הינם "כחלק מלקיחת האחריות על העמדת התורה באומה, עליו לקבל את פרנסתו מכלל האומה".

לא נותר אלא לומר הלוואי שיפלו הדברים על אוזניים קשובות.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.